מה לעשות, זה נכון
תמיד קשה לסבול את ה"תוספות" שלא נולדנו איתן
היה זמן שנהגתי להגיד לחברים שאני מרגישה כמו בשיר "יש לה רגל מתברגת" - יֵשׁ לָהּ רֶגֶל מִתְבָּרֶגֶת וְרֹאשָׁהּ עַל צִיר, וּבַלַּיְלָה אֶת יָדָהּ תּוֹלָה הִיא עַל הַקִּיר. מורידים מכשירים, מורידים משקפיים, נשאר רק להוציא ת'שיניים ולשים בכוס
בסופו של דבר עגדינה צודקת: מה שאתה חושב על עצמך מקרין על אחרים. מאחר שלא נתתי לתחושות הללו להשתלט עליי, הן לא שלטו לי בחיים. עם זאת, בסופו של דבר לאחר שנים עם משקפיים ועוד כמה שנים עם עדשות מגע, החלטתי ללכת על תיקון הראייה בניתוח לייזר. פשוט נמאס לי לראות שריטות בזכוכית מול העיניים ואחרי שאיבדתי עדשה החלטתי שאני לא מוכנה יותר
. אז אני מאוד מבינה אותך. אם תהיה לי הזדמנות להפטר מהמכשיר (חברים, ניתוח שתל לא נחשב ל"הפטר מהמכשיר"...) מן הסתם לא אצטער. בינתיים משתדלים להפיק את המירב.
תמיד קשה לסבול את ה"תוספות" שלא נולדנו איתן
היה זמן שנהגתי להגיד לחברים שאני מרגישה כמו בשיר "יש לה רגל מתברגת" - יֵשׁ לָהּ רֶגֶל מִתְבָּרֶגֶת וְרֹאשָׁהּ עַל צִיר, וּבַלַּיְלָה אֶת יָדָהּ תּוֹלָה הִיא עַל הַקִּיר. מורידים מכשירים, מורידים משקפיים, נשאר רק להוציא ת'שיניים ולשים בכוס
