שאלה קצת אחרת...

שאלה קצת אחרת...

לפיזיותרפים שבינכם.. בכנות.. האם אתם מרגישים סיפוק? אתם אוהבים את העבודה שלכם? האם היא מהווה משהו מעבר ל"עבודה" מבחינתכם? ועוד כמה שאלות אחרות: האם יש התמחויות שונות בפיזיותרפיה? אופציות ללימודים לתואר שני? ואילו מוסדות נחשבים הטובים ביותר ללימודים אלה? אשמח ואודה אם תוכלו לענות לי ולהגיב כראות עיניכם..
 
דווקא שאלה די נפוצה

אני לא פיזיותרפיסטית. אבל אם תדפדפי כמה דפים אחורה, תראי שהשאלה הזאת כבר נשאלה ונענתה כמה פעמים.
 
דווקא אני לא מעט זמן עוקבת פה

באופן לא פעיל ולא ראיתי כזה דבר. לכן שאלתי
 
תשובה קצת אחרת...

אמנם הנושא עלה הרבה פעמים בפורום אך מכוון שזאת תקופת ההרשמה לחוגים השונים ולראיונות הקבלה אנסה לסכם את הדברים כפי שאני רואה אותם (אשמח לתגובות נוספות כמובן...) הרבה פעמים שואלים אותי "כדאי לי ?" על כך אין לי תשובה. לי היה כדאי. ספורים הימים בהם קמתי בבוקר בלי חשק לעבוד. אין ספק שכמו בכל מקצוע אם אתה לא אוהב את מה שאתה עושה...אז אל תעשה. גם בפיזיותרפיה יש אנשים שלאחר 4 שנות לימוד ומספר שנות עבודה החליטו שזה לא מתאים להם ושינו כיוון. הדרך לדעת היא לבקר מספר רב ככל הניתן במקומות עבודה שונים ולהחזיק אצבעות שזה מתאים
. ולפרטים הטכניים...הפיזיותרפיה עוסקת בהמון תחומי טיפול. עם השנים כל אחד מאיתנו מתמקד בתחום שמתאים לו יותר. מעבר לתחומי הטיפול תמיד ניתן לשנות קצת כיוון וללכת יותר לתחום אקדמי (מחקרי) ,הוראה, וניהול. תואר שני בפיזיותרפיה יש רק באונ' ת"א אך כמובן ניתן ללמוד תואר שני בתחומים נוספים כגון מינהל, חינוך, מקצועות הבריאות ועוד (לעיתים נדרשות השלמות). לגבי מוסדות הלימוד. כיום יש 4 (ת"א, חיפה, ב"ש ואריאל - ראו קישורים). לדעתי אין הבדלים מהותיים בין המקומות והבוגרים מתקבלים בברכה בשוק העבודה ללא הבדל. עד כאן עם תשובתי הארוכה להיום. ולפיזיו' שביננו שאלה - איך אתם בחרתם את המקצוע? שתפו אותי ואת "הירוקים"
שבוע טוב יעל
 
תודה רבה...

קודם כל תודה על התגובה! ברור לי שזה עניין אינדיביאולי לכל אדם ומובן שדבר אחד מתאים לאחד ולאחר לא. בכל זאת היה חשוב לי לשמוע דעה ממישהו מ"בפנים". גם דיי ברור שממך, בתור מנהלת הפורום, זה יהיה חיובי.. תודה רבה.. אמשיך להציץ פה מידי פעם.
 
למעלה