משחקים במחבואים
תורת המשחקים זה דרך מעניינת לבחון איך הגיון פועל לעיתים באופן מורכב, אבל עצם ההנחה שהתנהגות אנושית מונחית על ידי הגיון, או אפילו בעיקר על ידי הגיון, כבר הופרכה, אם איני טועה על זה זכו הכלכלנים הישראלים בפרס נובל האחרון. לכשעצמי לא הייתי צריך לחכות למסקנה של הכלכלנים הללו בשביל לדעת זאת. אבל מסתבר שיש כל מיני אקדמאים שלא מבינים דברים כאלה וצריך להוכיח להם. מערכת שבה הזברות רצות אל הנמר לא מתקיימת מסיבות אחרות. קודם כל, אני בספק רב אם הזברות עצמן מפעילות שיקול דעת, בטח עצמאי, איכשהו נראה לי שהמונח התנהגות עדרית קצת יותר מתאימה לתיאורן. עוד מילה שעולה לי לראש היא אינסטינקט. המשך כל, מערכת כזאת לא מתקיימת בעיקר כי כשיש שיקול עצמאי *הסיכון* שאני אמות (מחיר גבוה) עוצר אותי גם אם הסיכוי שאני אמות קטן יחסית, הרבה לפני שעוצרים אותי חישובי כדאיות שלפיהם כולם עושים שיקולי כדאיות ואז אני אצא הפראייר היחידי שירוץ לנמר. המשחקים האלה זה הכל טוב ויפה כדי לנתח אספקטים מסוימים של התנהגות אנושית, אבל מכאן ועד למסקנה שמלחמה זה לא הגיוני (לא משתלם ליחיד) ורק כוח חיצוני גורם לחייל לרוץ קדימה יש מה שנקרא חברה ותרבות והתנהגות.
