שאלה קטנטנה
- פותח הנושא GilG4
- פורסם בתאריך
פרדס חנה כרכור
New member
לאחר ברור עם גורמים רשמיים
ז"א אהוד, פת שחרית מצילה משבעים מיני נגעים ובראשם הכעס, והנהוג הוא, לטבול פרוסת לחם במלח ולברך "המוציא". לכן אומר המשורר בדבריו שהדמעות הרבות שהיא מזילה, מבזבזות את המלח שכידוע יש בדמעות ולכן הוא מבקש ממנה שתפסיק לבכות כי צריך את המלח לפת שחרית...זוהי כמובן דרכו המתוחכמת של מאירינו והמבין יבין.
ז"א אהוד, פת שחרית מצילה משבעים מיני נגעים ובראשם הכעס, והנהוג הוא, לטבול פרוסת לחם במלח ולברך "המוציא". לכן אומר המשורר בדבריו שהדמעות הרבות שהיא מזילה, מבזבזות את המלח שכידוע יש בדמעות ולכן הוא מבקש ממנה שתפסיק לבכות כי צריך את המלח לפת שחרית...זוהי כמובן דרכו המתוחכמת של מאירינו והמבין יבין.
גולוגולוגולוגל
New member
איצ דה
ביוטיפול סאונד אוף לואיזיאנה גיגה!
ביוטיפול סאונד אוף לואיזיאנה גיגה!
אלף פירושים
ועוד אחד. אז מה שאני הבנתי זה ככה: מאירקה מנסה למצוא כל נימוק לשנע את הבוכה שלו להפסיק לבכות. אז הוא לא נופל לההוא הישן והמטופש- "כשאת בוכה את לא יפה", אלא משתמש במין כפל לשון, תפסיקי לבכות, כדי לא לבזבז את הדמעות היקרות שלך.... המילה "יקרות" היא דו משמעית כאן: dear או precious, מצד אחד, אבל גם expensive מצד שני. מאיר כמובן לא יפספס כפל לשון, אז הוא משחק עליו והולך איתו עד הסוף, שמחירי הדמעות עולים, ומפלס המלח יורד, והמשפט הזה מקפל בתוכו את "המצב", והמיתון, ו"הם", כמו שיוסנט כתב- ה"הם" האלה ששולטים שם בבורסה של החיים, ובמניות המלח. אז המלח הופך יקר, ואיך קשור כאן מלח? אז מה שלי נראה זה שמרוב שהבוכה שלו בוכה, אז עוד מעט כבר בקר, ואם היא לא תעלה כבר לאוטו, הם יוכלו לשבת ולעשות שם פיקניק קטן עם פת לחם ועם הדמעות שלה. כמובן שהוא יעדיף שהיא תעלה כבר לאוטו והם יסעו הביתה- אבל זה הרמז המעודן הזה שמביא לה את השחרית והשחר מהצד ביחד עם היוקר.... אז עם כזה שכנוע היא בטח כבר חייבת להפסיק לבכות, כי בטח כבר מתגנב לה חיוך מההתחכמויות שלו, וזה כל כך אמיתי..... ואולי, יש עוד, שהוא אומר לה בעצם: הקשיבי נא, דמעות זה דבר מאוד יקר בימינו, אז אולי תשמרי כמה למחר? אולי ככה על הבקר גם, לפצל את הבכי, אולי אפשר בתשלומים? ואולי גם, מצטייר הדימוי של פת טבולה בדמעות, שהוא מאוד מעניין ומאוד חושי, יו נואו- "דם יזע ודמעות"- אלה הם ביטויים של תחושה או מצב אנושי עזים, והחיבור עם הלחם, שהוא האוכל, הכי בסיסי והכי שורשי- זה בעיני נוגע חזק מאוד. הלחם, שהוא הכי אדמה. בזעת אפיך... עם הדמעות שהן ממש טיפות רגש אנושי. ממש תמצית. ושניהם ביחד. ה"המוציא" הזה המיוחד, עם האדם והאדמה והדמע, והלחם והלח והחם... וזה מאוד פשוט, וגם מאוד סוריאליסטי: לחם בדמעות, פת שחרית.זה מאוד עז. וזה מה שהופך את זה לשיר. כי אם קצת מילים אומרות כל כך הרבה, וברב מימד, וכל כך יפה, ואמיתי, אז בעיני זה שיר. איזה שיר יפה, בחיי.
ועוד אחד. אז מה שאני הבנתי זה ככה: מאירקה מנסה למצוא כל נימוק לשנע את הבוכה שלו להפסיק לבכות. אז הוא לא נופל לההוא הישן והמטופש- "כשאת בוכה את לא יפה", אלא משתמש במין כפל לשון, תפסיקי לבכות, כדי לא לבזבז את הדמעות היקרות שלך.... המילה "יקרות" היא דו משמעית כאן: dear או precious, מצד אחד, אבל גם expensive מצד שני. מאיר כמובן לא יפספס כפל לשון, אז הוא משחק עליו והולך איתו עד הסוף, שמחירי הדמעות עולים, ומפלס המלח יורד, והמשפט הזה מקפל בתוכו את "המצב", והמיתון, ו"הם", כמו שיוסנט כתב- ה"הם" האלה ששולטים שם בבורסה של החיים, ובמניות המלח. אז המלח הופך יקר, ואיך קשור כאן מלח? אז מה שלי נראה זה שמרוב שהבוכה שלו בוכה, אז עוד מעט כבר בקר, ואם היא לא תעלה כבר לאוטו, הם יוכלו לשבת ולעשות שם פיקניק קטן עם פת לחם ועם הדמעות שלה. כמובן שהוא יעדיף שהיא תעלה כבר לאוטו והם יסעו הביתה- אבל זה הרמז המעודן הזה שמביא לה את השחרית והשחר מהצד ביחד עם היוקר.... אז עם כזה שכנוע היא בטח כבר חייבת להפסיק לבכות, כי בטח כבר מתגנב לה חיוך מההתחכמויות שלו, וזה כל כך אמיתי..... ואולי, יש עוד, שהוא אומר לה בעצם: הקשיבי נא, דמעות זה דבר מאוד יקר בימינו, אז אולי תשמרי כמה למחר? אולי ככה על הבקר גם, לפצל את הבכי, אולי אפשר בתשלומים? ואולי גם, מצטייר הדימוי של פת טבולה בדמעות, שהוא מאוד מעניין ומאוד חושי, יו נואו- "דם יזע ודמעות"- אלה הם ביטויים של תחושה או מצב אנושי עזים, והחיבור עם הלחם, שהוא האוכל, הכי בסיסי והכי שורשי- זה בעיני נוגע חזק מאוד. הלחם, שהוא הכי אדמה. בזעת אפיך... עם הדמעות שהן ממש טיפות רגש אנושי. ממש תמצית. ושניהם ביחד. ה"המוציא" הזה המיוחד, עם האדם והאדמה והדמע, והלחם והלח והחם... וזה מאוד פשוט, וגם מאוד סוריאליסטי: לחם בדמעות, פת שחרית.זה מאוד עז. וזה מה שהופך את זה לשיר. כי אם קצת מילים אומרות כל כך הרבה, וברב מימד, וכל כך יפה, ואמיתי, אז בעיני זה שיר. איזה שיר יפה, בחיי.
גולוגולוגולוגל
New member
גם אני דמיינתי את זה ככה
אז עם כזה שכנוע היא בטח כבר חייבת להפסיק לבכות, כי בטח כבר מתגנב לה חיוך מההתחכמויות שלו, וזה כל כך אמיתי.....
אז עם כזה שכנוע היא בטח כבר חייבת להפסיק לבכות, כי בטח כבר מתגנב לה חיוך מההתחכמויות שלו, וזה כל כך אמיתי.....
גולוגולוגולוגל
New member
" "
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.