שאלה קטנטונת..

[pinkli]

../images/Emo141.gifJust be yourself...

מאיזה בחינה תהיי ברשות עצמך יותר מהיום? האם יש לך חשבון בנק גדול שרק בגיל 18 מותר לך לפתוח? 18 זהוא גיל שהחוק מגדיר כגיל שהבחור-ה ברשות עצמם, תחשבי מה במציאות ישתנה, לא רק המילים, גם שהם נכונות... ובקשר לאחותך, תסבירי לה שיש לך דעות משלך וגם היא היתה שם היא האחרונה שמותר לומר לך משהוא ...

לי

 

[y o u r s e l f]

ככה-

בקשר לאחותי, היא לא נתנה שום דעה ולא ניסתה להשפיע בצורה כלשהיא.. רק הרגישה תחושת אשמה. בקשר לגיל 18- לא חשבתי על כך.. אבל אני חושבת שלהיות ברשות עצמי, זה להבין שיש לי חובות , זכויות, וקצת יותר בגרות ונכונות להחליט דברים כאלה כבדים

 

[pinkli]

../images/Emo60.gif

תכחי את כל הזמן שאת צריכה. אם זה היום,מחר. או בעוד שנה שנתיים. ושוב אחותך, אולי היא תהיה מוכנה לעזור לך בזה ותרגיעי אותה שחשבת על היציאה עוד הרבה לפניה.. סתאם,את לא חייבת.. בהצלחה רבה לך ויום נעים לי נ.ב תדווחי אותנו בחדשות..

 

[pinkli]

תקחי..

 

[y o u r s e l f]

../images/Emo108.gif

תודה רבה רבה לך... עזרת לי למצוא כל מיני דרכים איך להגיע לזה...

אני אכן יעדכן ! ! !

 

[pinkli]

../images/Emo140.gif

בכיף..

 

[rigoletto111]

אולי דווקא זה שאחותך חזרה

יסייע להורים שלך להגיד לעצמם "בטח גם היא תחזור אחרי החופשה שתיקח מהדת". ואולי באמת תחזרי.

 

[אנדרנליסט]

זה לא אמור לקרות בבת מצוה ?

בהומור בהומור...

 

[idos2]

שלום שלום

אני לא חושב שזה צעד דראסטי, כי אם צעד מאוד הדרגתי. אני באופן אישי כבר כמה שנים ב"תהליך" הזה, ואני לא יודע להגיד אם הוא הסתיים לחלוטין. אין כאן גיל אידיאלי, אני פחות או יותר בגיל 16 החלטתי סופית שזה לא בשבילי, לאט לאט מתחילים לעשות דברים שלא עשיתי לפני, ואפילו להרגיש עם זה טוב. פחות או יותר אני חושב שגיל התיכון הוא הגיל שבו מתחיל כל התהליך בזה, בין אם בגלוי ובין אם ב"נסתר".

 

[y o u r s e l f]

אהלן.. =)

זה אכן לא צעד דראסטי. וגם אצלי זה חל בהדרגתיות. לצעד הדראסטי התכוונתי השיחה עם ההורים- שהם עוברים ממצב של בת דתית- בת חילונית לגמריי. אני התחלתי את כל העניין בסביבות גיל 14 ומאז התקדמתי לאט..

 

[idos2]

אני חושב שגם זה יכול להיעשות בהדרגה

הרי הם לא עוורים וחרשים חס וחלילה, הם רואים מה שקורה איתך. אני חושב שגם הם מבחינים בשינוי שלך, לא? ההורים שלי לדוגמה מודעים לאופן החיים שלי, אבל אף פעם לא אמרתי את זה בצורה "רשמית", והכל מתנהל בצורה מאוד טובה אצלינו בבית. ה"טריק" הוא פשוט, לא לעשות בצורה דרסטית את מה שלא צריך להיות ככה...

 

[y o u r s e l f]

../images/Emo187.gif

אני חושבת שזאת הדרך הטובה ביותר... אבל זאת לא דרך שתלויה בי אתה מבין... כי אם אני לא אלך לדבר עם ההורים, הם יבואו לדבר איתי ואז אני פשוט יזרוק להם הכל בפרצוף, והם לא יבינו למה לא באתי לדבר איתם על זה... למצב כזה אני לא רוצה להגיע... אבל -

תודה רבה רבה על כל העצות.. זה נתן לי המון חומר למחשבה..!

 

[מלח השמים]

היי

חרף השעה המאוחרת אני כותב לך נים ולא נים ברוכה הבאה ובהצלחה

 

[y o u r s e l f]

שלום.. שלום...

ברוך הנמצא..

ותודה רבה...

 

[השבלולית שבשלולית]

שלום לך!

וברוכה הבאה! מקווה שתמצאי את מקומך בפורום זה, מה שאני יכולה לומר לך שיש כאן תמיכה נפשית מלאה. אז אני מאחלת לך בהצלחה, ושתמצאי את אושרך בדרך הכי מהירה!

 

[stאסתי]

וולקאם

מקווה שהכל יסתדר לך אני מהצד השני של דילמת האחות..אני הבכורה ואחריי יש אחות שדיי הולכת בדרך שלי. ברור שיאשימו אותי בזה. בכל מקרה,ההורים שלך נשמעים לי מבינים ומקבלים. מתישהו כשתשבו יחד באיזו ארוחת ערב או אווירה נוחה אחרת פשוט תספרי להם. אני מאמינה שהם יקבלו את זה יפה וישלימו עם מה שעושה לך טוב בסוף.

 

[R a c h e]

../images/Emo68.gifגמני האחות הגדולה

ואחרי יש אחות שיצאה, אח דתי ואח יוצא. ההורים בהחלט חשבו שיש לי איזה צד בעניין, אבל לא הטיחו בי את זה יותר מדי. והאחים היוצאים, אמרו פעם שזה שיצאתי נתן להם לגיטימציה מסויימת והקל עליהם, אבל, בסה"כ כל אחד עבר את הדרך שלו, בזמן שלו.

 

[israel99]

ברוכה הבאה?

עכשיו עושים לך ברוכים הבאים גדול מאד אבל תחכי עוד קצת תראי למה היה שווה ה"ברוכים הבאים"..