שאלה קטנטונת..

[y o u r s e l f]

שאלה קטנטונת..

בעצם שתיים, אבל קודם כל שלום! אני דיי חדשה בכל ה"עסק" הזה... רציתי לשאול אותכם אם יש לדעתם גיל אידאלי שצריך לעשות את הצעד הדרסטי הזה...? ואיך? איך לעזאזל לספר להורים שכל כך טיפחו אותך וציפו ממך.. לזרוק להם הכל בפנים!?!? תודה אנשים...

 

[לֵייזֶר פֶּלֶס]

ברוכה הבאה

לפני הכל, השאלות שלי (רלוונטיות לתשובות): 1) מאיזה מגזר את? (חרדי/דתי חסידי/ליטאי) 2) בת כמה את? 3) מה ההערכה שלך? איך נראה לך שההורים שלך יגיבו? ולפני הלפני הכל - ברוכה הבאה

והודעה לאומה התל אביבית: אני עכשיו מוציאה את עצמי להשתכר. אם מישהו רואה את עצמו מועמד להצטרפות, נא ליצור קשר באמצעים שעושים טווווו, טווווו, ובצד השני גרינג גרינג (או כל צליל אחר). חג שמח.

 

[y o u r s e l f]

תודה תודה

אוקיי.. קודם כל תודה רבה רבה לכולכם...

אני מהמגזר המסורתי +.. משהו בכיוון הכיפה הסרוגה אני בקרוב יהיה 17.. וההורים שלי.. אחותי עברה שינוי כזה לפני 3 שנים לערך.. וההורים שלי קיבלו את זה. אך אני הרגשתי את הכאב הגדול שנמצא אצלהם בלב.. ואכן אחרי טיול ארוך במזרח אחותי חזרה לדרך הדת, ופתאום אני זאת שייצא.. אני לא יודעת איך הם יעברו את זה, שוב.

 

[babylon_a1]

נראה לי

שזה המגזר (הכיפות הסרוגות) שנראה שהכי קל לצאת ממנו אבל למעשה זה דיי קשה

 

[R a c h e]

ברוכה הבאה ל../images/Emo82.gif שלנו

מהעבודה לא יכולה לכתוב יותר מדי אז מאחלת לך שהיה טובה ביננו ונתראה כאן בהמשך

 

[עובבי]

ברוכה הבאה.

 

[פרח צוף]

wel coom תקנו אותי על האנגלית הצחה

 

[pinkli]

WELCOME../images/Emo8.gif

 

[rigoletto111]

כשהולכים לצבא זה זמן

די טוב כי ככה מנותקים מהבית. אין דרך קלה לספר להורים. אולי לרמוז להם לאט לאט... אה, וברוכה הבאה!

 

[y o u r s e l f]

אבל יש בעיה עם זה

אני כבר יצאתי מהדת. אני יותר בשלב של ה"שיחה " שאני ממש לא יודעת איך לעשות אותה.... ותודה אגב

 

[rigoletto111]

אז אולי כדאי לרמוז לאט לאט

במקום לעשות שיחה, אם את לא מעוניינת בשיחה כזו.

 

[אנדרנליסט]

ברוכה הבאה ../images/Emo24.gif

לדעתי אין גיל מתאים לצעדים קשים בחיים. אבל אם אפשר לבחור את הגיל אז כדאי אחרי שיוצאים מחסות ההורים, כלומר 20+ ולספר להם לאט לאט הם מתרגלים לרעיון בולעים את הצפרדע והכל נשאר בסדר.

 

[avi972]

ברוכה הבאה

 

[Le Fay]

ברוכה הבאה! ../images/Emo140.gif../images/Emo185.gif../images/Emo79.gif

 

[The lady of Russell]

ממליצה לך לעשות את זה כמה שיותר מהר

כך תרגישי שלמה יותר עם עצמך ולא תצטרכי להעמיד פנים.

 

[y o u r s e l f]

נכון אבל

אני לא יודעת איך לעזאזאל לעשות את זה...

 

[BatHell]

ברוכה הבאה

טוב לדעת שיש מישהי בגיל העשרה... עם אותן דילמות (בערך...)

 

[y o u r s e l f]

מסתבר הא... ../images/Emo4.gif

 

[pinkli]

שאלה קשה..

ברוכה הבאה!! לעניות דעתי, הורים רוצים לראות את ילדם-ם שמח-ה, והם מודעים אם הילד או הילדה לא ככ.. עכשיו אולי הם יוכלו לחשוב שזהו גיל הטיפשעשרה ויש לך ג'וק שיעבור, אם הם ידעו עכשיו, יבינו מה מטריד אותך, ואולי הם ירגעו בעצמם. אחותך חזרה אליהם, הם יחשבו ש'יש תקווה' וגם את, תני להם את הכבוד לדעת מה עובר לך בראש. אם יש לכם קשר טוב עכשיו, כל ארוחת ערב היא הזדמנות טובה, סיבוב קניות, אולי קל לך יותר לכתוב להם, תנסי לדבר עם אחותך שעברה את אותם הדברים? בהצלחה לך.

--לי--(וג'ול)

 

[y o u r s e l f]

../images/Emo4.gif תראי

יצא לי לדבר עם אחותי.. והיא דיי מרגישה תחושת אשמה בכל הנושא.. כי היא בעצם פתחה לי את האפשרות לחשוב על צעד כזה.. ואני כביכול הולכת בדרכיה.. אני חושבת שאני יאמץ את הרעיון שלך באיזה שהיא ארוחת ערב, ואני יטפטף את זה לאט לאט.. האמת שיש כאלה שאמרו לי שעדיף לחכות לגיל 18 ולהיות ברשות עצמי. ואז לספר את הכל... ואגב, תודה לכולכם.. אתם ממש עוזרים לי להתקדם בכך...