שאלה קטנה

[אבי יחיאל]

שאלה קטנה

לחיות זו חובה או זכות?

 

[כוסמת]

גם וגם

 

[אמיר96]

אם זאת חובה

מה זה משנה אם זאת זכות? ואם זאת זכות, אז למה זאת חובה?

 

[Grimsom]

כי אנחנו כאן בשבילך

כי זכות של אדם אחד היא חובה של אדם אחר לאפשר לו לממש אותה. כך, אם חיים הם חובה אבל לא זכות אתה מחוייב לעשות כל שביכולתך להמשיך את חייך, אבל אדם אחר (או המדינה) אינו מחוייב לאפשר לך להמשיך בהם.

 

[אמיר96]

אם אני חייב לך 100 שקל

אז זאת זכותי לתת לך 100 שקל? אלא אם כן אתה אומר שהחובה היא כלפי מישהו אחד והזכות ניתנת על ידי מישהו אחר. אולי החובה היא כלפי הקרובים אליך והזכות ניתנת על ידי שאר החברה?

 

[Grimsom]

אני אוכל למצוא שימוש ל- 100 שקלים

אם אתה חייב לי 100 שקלים, אז זו זכותי לקבל אותם. מכל מקום, חובה שלך היא אף פעם לא כלפיך (נראה לי קצת בעייתי לדבר על "אתה חייב את זה לעצמך" במובן החמור של המלה) - גם לא במקרה של חיים. אחרת, במה היא שונה מרצון? אם לחיות זו חובה, היא כלפי מישהו אחר (כלפי אלוהים, כלפי הקהילה שלך, כלפי הציווי הקטגורי). את זכותך לחיים אתה תובע משאר העולם.

 

[אמיר96]

אם הייתי חייב לך 100 שקל

אז היית מקבל אותם (כנראה). אני חושב שאתה מסכים שהחובה היא למישהו אחד והזכות היא ממישהו אחר (אגב גם לי לא נראת "חובה כלפיי עצמך). אבל למי החובה? לאלוהים? אני אתאיסט. לציווי הקאטגורי? אני לא בטוח מה זה. לכן אני מפרש חובה כחובה לקהילה, ומכיון שהקהילה היא זו גם שאמורה לתת לי את הזכות, נראה לי מיותר לדבר גם על חובה שלי לקהילה, וגם על חובתה של הקהילה לתת לי למלא את חובתי כלפיה.

 

[Grimsom]

חיים ומוות ביד הלשון

החובה והזכות הן של אותו האדם, מבחינה זו שהחובה לחיות מוטלת עליך - ולכן היא חובה שלך (כלפי מישהו אחר), והזכות לחיות היא שלך (ומופנית כתביעה, שוב, כלפי האחר). תמיד בחובה ובזכות יש לך שני צדדים - ובמקרה האמור, תמיד אחד הצדדים יהא האדם עצמו. כאשר הקהילה היא הצד כלפיו אתה חב לחיות, עדיין אין נובע מכך בהכרח שהקהילה מחוייבת לאפשר לך לחיות. ניתן להעלות על הדעת חברה, בה האדם מחוייב לחיות (על מנת שהחברה תוכל להפיק ממנו את מירב התועלת), אך החברה אינה מכירה בזכותו של האדם לחיות, ויכולה להיפטר ממנו באם הוא נראה לה לא מועיל. החובה כאן מוטלת כולה על האדם, מבלי שתתלווה לה זכות. באופן אישי, אני לא בטוח עד כמה אפשר לדבר על חיים כחובה. יש לי תחושה שדיבור כזה מפספס משהו, לפחות באופן בו אני תופש חיים כמימוש. המוות, לכן, נראה לי כמאורע בחיים, העשוי להתחייב מאופיים (כפי שקורה לרוב), ממש כמו המשכת החיים.

 

[אמיר96]

מסכים

 

[a d i n a]

הובס , לא ???

{יפה לך } בדיוק התכוונתי לרשום את זה .

 

[soulsearcher]

תלוי את מי אתה שואל../images/Emo47.gif

ואם אתה כבר שואך אותי אז זה תלוי במצב רוח שלי. בלי קשר, יכול להיות שזה אף אחד מהם(לא זכות ולא חובה),אולי יש לאדם את הזכות לבחור איך הוא רוצה לראות את המהות של החיים שלו בעולם הזה.

 

[brotos]

אתה חי כי נולדת.

 

[ילדת החיים]

הרשה לי לחלוק עליך,

אתה חי כי אתה בוחר לחיות-בכל רגע ורגע נתוון של על פני האדמה בין אם זו בחירה מודעת ללא מודעת-אתה בוחר בחיים הפילוסופיה הסינית,לדוגמא-אומרת,אפילו שאם עובר לא מרגיש כי הוא מוכן להיוולד-הוא לא יוולד שאם נשמתו של עובר לא מרגישה שהעובר צריך להיוולד-הוא לא יצא לאוויר העולם על כן-באיזשהו מקום,שמקום מאוד גדול-זו בחירה שלנו

 

[a d i n a]

כדי להעריך את החיים עדיף לחשוב

שהם זכות , וכדי לשמור עליהם עדיף לחשוב שהם חובה . סתם מחשבה ללא אסמכתה .