ההגדרה של "מאגיה אפורה"
לכאורה, התחילה כנראה לראשונה אצל ד.מ. קרייג, שם הוא מסווג את "צבעי" המאגיה לשלושת הצבעים הבאים, כפי שנרשם במאמר הנמצא במאמרי הפורום, ב"קורס מאגיה בסיסי". המאגיה עצמה היא לא שחורה, לא לבנה, לא אפורה ולא סגולה עם פילונים צהובים. המאגיה עצמה אינה "טובה" או "רעה" - רק האופן בו אדם מעדיף לראות אותה ולהשתמש בה היא שמשנה, וכאן נכנסים לשני תחומים של "כוונה" ו"תוצאה", כאשר ביניהם, מן הסתם, נמצאת גם הדרך. אלו הם שלושת הגורמים שיש להביא בחשבון, לא רק בפעולות מאגיות, אלא בכלל בחיינו אנו. אין טוב ורע אבסולוטיים, אלא בראשם של אנשים, וגם שם אלו לא ערכים אבסולוטיים. בסופו של דבר, המע' הזו נמדדת רק מנקודת המבט של מה "טוב לי" ומה "רע לי", בטווח הקצר ובטווח הארוך. לעיתים לא רחוקות, אפילו הייתי מסתכן ואומר שלעיתים קרובות, מה שטוב בטווח הקצר, לא טוב בטווח הארוך - וההיפך, אם כי שוב - לא תמיד הדבר הוא כך. לכן חשוב לבדוק גם השפעות לטווח קצר וארוך. כך לדוגמא, מאג מנוסה ואחראי, אחרי בדיקה מדוקדקת באמצעים העומדים לרשותו, מחליט לעשות דבר מה שלעיני כל יראה כדבר "רע", כמו לפגוע באדם מסויים - אך מאג זה ידע שהוא עשה את שעשה כי בטווח הארוך הדבר רק יסייע לאדם בו הוא פגע. אני כרגע דן רק במצב היפוטתי. איני חושב כי מי מחברי הפורום הזה, או בכלל מהאנשים שאני מכיר בתחום, שמעתי עליהם או קראתי את ספריהם, יכול לטעון בלב שלם שהוא מסוגל לעשות כזה דבר. לכן אולי כדאי שנשאיר תחום זה לאל/ים, בודהות, קדושים וכיו"ב. התפקיד של המאג הוא לא לשחק בגורלותיהם של בני אדם אחרים, כמו שכמה מחברי הפורום מנסים לעשות, או לפחות טוענים שהם עושים זאת. אז למה בכל זאת אנו משתמשים בטרמינולוגיה של "טוב", "רע", "שחור" ו"לבן"? כי אנחנו בני אדם. אנחנו תופסים דברים רק משום שהם מוגדרים לנו, בצורה מדוייקת או פחות מדוייקת. זה יפה מאוד לדון במשמעות הפילוסופית של "טוב" ו"רע" ועל כמה שהמושגים האלו הם אנושיים ולא אבסולוטיים ולכן ללא אחיזה במציאות אבסולוטית, אם זו בכלל קיימת ולכן לא רלוונטיים - אך אל לנו לשכוח שאנו חיים, בעולמנו היחסי והלא אבסולוטי, בדיוק כמו אותם המושגים - וכי יש להם יישום בחיי היום-יום שלנו. למשל, לנסוע במהירות של 270 קמ"ש בכביש מס' 1 זה דבר "רע" אפילו שנגיע מהר יותר לירושלים - מכיוון שאנו עשויים לבצע תאונה בדרך במהירות שכזו (כאשר שאר המכוניות נוסעות בסביבות ה-100 קמ"ש), עלול לתפוס אותנו שוטר וכן הלאה. לכן מושגי טוב ורע צריכים להתייחס לסביבה שלנו - ומכאן גם מושגים כמו "מאגיה לבנה", "אפורה" או "שחורה". לגבי ההשוואה של "מאגיה שחורה לטרור, ומאגיה לבנה לשלום", זוהי דוגמא לא רלוונטית, משום שהיא מזניחה את שאר תחומי החיים, שהם בהחלט "אפורים", קרי - בעוד אתה משווה את המאגיה הלבנה לנסיון להביא שלום ואת השחורה את הנסיון לחרחר מלחמה, האפור הוא כל מה שבאמצע - האנשים שמנסים לחיות את חייהם.