שאלה קטנה -

[מאי יולי]

שאלה קטנה -

פעם ראשונה שאני פה, ורק רציתי לשאול שאלה קטנה: יכול להיות שיהונתן גפן הענק התדרדר לקריין פרסומות???? אני יכולה להישבע שזה הוא שמקריין את הפרסומת של בנק לאומי ("תפתח את הלב, תפתח את הדמיון" וכו'). אני צודקת?? נועה.

 

[מירן פחמן]

לא טעית, זהו אכן יהונתן גפן

ברוכה הבאה לפורום. את הפרסומת של לאומי באמת מקריין יהונתן גפן בקולו הייחודי. למה את חושבת שזה נקרא להידרדר? האם זה בזוי לקריין פרסומת? הרי ברור שהקול של גפן בפרסומת הזו הוא חלק מהגימיק ושולם כסף רב תמורתו. מה פה לא בסדר? תסבירי.

 

[מאי יולי]

אוקיי... ../images/Emo9.gif

אולי גם הייתי צריכה לחשוב קצת לפני שאני כותבת "להתדרדר" בפורום פרסומות... (

- כותבים להתדרדר או להדרדר. זה נבלע ב-ד' לא? לא קשור...) אולי אתה צודק - אבל יש מן תחושה כזאת, אולי סטיגמטית, שפרסומת זה - איך לאמר - למכור את עצמך למשהו שהוא כאילו לא איכותי (אני כבר רואה את ההתנפלות עלי...). זאת אומרת, אתה רואה שחקן שעושה תאטרון רפרטוארי, טלוויזיה איכותית - לא משנה - ופתאום הוא מפרסם "מיץ פז"... יש בזה משהו צורם. ברור שעם המצב הכלכלי בארץ אף אמן לא יסרב לעוד קצת כסף, אבל אני מקווה שאתם מבינים למה אני מתכוונת... נועה.

 

[johny_abola]

צודקת במאה אחוז

יש מגמה מאוד בעייתית של עירוב אמנות ומסחריות. ברגע שהאומנות מתערבבת בפרסום מסחרי, היא מאבדת את כל הייחודיות והמסר שלה. הדוגמה המובילה מהתקופה האחרונה היא סאבלימינל, הידוע גם כ-M.C. קרלו. הבן אדם ראפר, וראפר במקור זו מוסיקת מחאה. אבל הוא הולך לשיר בפרסומת של מותג מסחרי לילדים מתחת לגיל 14 ועוד שר שהוא אמיתי. בארה"ב לא נראה לי שפאף דדי היה מפרסם "שוקו יוהו". במקרה של יונתן גפן זה פחות חמור, אבל חבל שהוא נאלץ למכור את עצמו לכסף של תאגיד-על כמו בנק לאומי. ככה זה - כשיש כסף, אתה יכול לקנות את כולם.

 

[מלמיליאן]

יונתן הקטן

את לא צריכה להתנצל אורחת יקרה... יונתן הענק, ואני לא אומר את זה בציניות, עשה מעשה שלא יעשה. ואל תגידו לי כסף. הרי אף אחד מאיתנו לא באמת חושב שליונתן גפן חסר כסף. זה נכון שמול סכומי הכסף האדירים של תעשיית הפרסום זעקת אמנות או נמות נכנסת ל-mute, אבל במקרה של תותח תרבות בסדר גודל של יונתן גפן אסור לסלוח. האיש הכל כך אמיתי ונטול ממלכתיות מזוייפת, שתמיד מאיר את המציאות הישראלית באור מסנוור, נעמד לצידו של כריש כלכלי גדול ומכוער, ועוד בימים כאלה של כלכלה ארגנטינאית? בשביל מה? כמה ג'ובות? אני התבאסתי לאללה. סתם בשביל השוואה, מישהו יכול לדמיין את מאיר אריאל עושה פרסומת לבנק? או לשטראוס? או אולי תומרקין ליופלה. פתאום עלה לי רעיון למשחק ליהוקים שכזה. מה אתה אומר יא פחמן?

 

[WV]

מבזק חדשות לכל אוהבי האומנות

הפרסום הוא הוא האומנות האמיתית של העידן החדש. הראו לי יצירת אומנות אחת בעשור האחרון שהותירה רשמים עמוקים כמו שהותירו קמפייני על למותגים כנייקי, קוקה קולה, ליוויס, מרלבורו והדוגמאות עוד רבות. העובדה הפשוטה שהמניע ליצירתה הינו ממון אינה מגמדת את עוצמת היצירתיות, המסר והאומנות שבפרסומת.

 

[מאי יולי]

אני מסכימה חלקית-

אכן מבחינה רעיונית, ביצועית ומקצועית הפרסומות כיום הם מושקעות כמו כל סוג אחר של יצירה אמנותית, אבל מה שמבדיל, לטעמי, בין בפרסומת לבין סרט טוב, ספר טוב, או אפילו דברים יותר ערטילאיים כמו יצירה מוסיקאלית או ציור - הוא התוכן. והאם זה גורם לי לחשוב. אני לא יכולה להשוות בין ספר של יהונתן גפן (סתם נתפסתי עליו... לא חייב להיות הוא) ל"לכו תעשו ויפאסאנה ותשתקו". מצטערת.

 

[צפנתי]

ההבדל לדעתי הוא באופי החשיפה ומטרת

החשיפה של המוצר המוגמר.

 

[johny_abola]

אלוהים - אלו שטויות, איזו שטחיות

הפרסום הוא האמנות האמיתית? פרסום זה לא אמנות - זה קשקוש! באמנות יש מסר, יש תוכן, יש הילה. פרסום זה מסחור, כסף וכדומה, וכל המותגים הם עבודת האלילים של ימינו. נכתב על ידי איש פרסום.

 

[צפנתי]

אמנות כן, אומנות לא.

אמן הוא בעל מלאכה שמכין משהו למטרה מסויימת, ולכן עיניין הקונטקסט הוא חשוב. מטרת האמן היא מוגדרת פה, למכור, לעורר תודעה, להגשים מטרה אחרת כלשהי של הלקוח שלו. כמו תופרת שמכינה שמלה ללקוחה שלה, שצריכה להיות מרוצה.לעומת זאת מטרת האומן היא פחות מוגדרת ואינה תלויה בגורמים חיצוניים.

 

[WV]

האם הרגשתך זהה גם כשמדובר

בקמפיינים לעידוד בטיחות בדרכים? למלחמה באיידס? לעזרה לנזקקים? גם בפרסום יש מסר, תוכן ולעיתים, כשהיא טובה, גם הילה. שטחיות? לא נראה לי...