שאלה קטנה

Motti19

New member
נדמה לי שאתה יכול למצוא את התשובה

במפץ הגדול. בעקבות ההתפוצצות האדירה (אנרגיה) נוצרה בעצם מסה (הכוכבים). אני לא כל כך מתמצא בזה אז אני אשאיר למומחי הפורום את השאלה.
 

keynant

New member
תשובה מ"חיי הקוונטים"...

כאשר קשר בין קווארקים עומד להפרד, ו"שדה הכח" נמתח ונמתח, באיזשהו שלב לשדה הכח יותר חסכוני להפרד מאשר להשאר ביחד. כאשר שדה הכח נפרד, נוצרת אנרגיה שהופכת למסה בצורת עוד קווארק ואנטי קווארק...
 

ailag

New member
-=-=-

בתהליכים רגילים - המסה נשמרת בקירוב. כלומר, אם כבר נעלמת בכלל מסה, לא מרגישים בזה. (לדעתי בתהליכים רגילים לא נעלמת בכלל מסה, אבל זו לא תשובה רשמית) אבל השימור הוא של מסה ואנרגיה ביחד. זהו, כך הכל מסתדר. (ביום יום נראה כאילו הם נשמרים בנפרד) העשרה: דוגמה מהמבחן שהיה לי ביחסות : שני פוטונים (אור, חסר מסה) הופכים לאלקטרון ופוזיטרון (כ"א במסה של 0.511MeV). שאלה אחת שאלה על האנרגיה של המערכת לפני ואחרי. אז אף אחד (אני מקווה) לא השתמש בחוק שימור מסה. מה שכן, השתמשנו בחוק שימור האנרגיה כאשר נכללת בתוכו האנרגיה של המסה. כלומר, המשוואה שמובילה לפיתרון השאלה היא: E(photon 1) + E(photon 2) = mc² + Ek(1) + mc² + Ek(2) בעברית: האנרגיה לפני (פוטון 1 + פוטון 2) שווה לאנרגיית המסה mc² שאחרי יצירת המסות (פעמיים כי יש שתי מסות זהות) ועוד האנרגיה הקינטית שלהן שאנחנו מכירים מפיזיקה של התיכון בתור 0.5mv² (בערך)
 
אתם יכולים פשוט...

לתת לי דוגמא מחיי היום יום? :)) פשוט עכשיו רשמתם הרבה מאוד דברים שאני לא ממש מבין...:))
 

סמפיק

New member
בחיי היומיום

בחיי היומיום שלנו אנחנו מפיקים אנרגיה בלי לאבד מאסה, על ידי שבירת קשרים כימיים וכו'. תהליכים שהופכים כמות משמעותית של מאסה לאנרגיה מתרחשים בשמש: כדי לפלוט את כל הקרינה שהיא פולטת היא "הופכת" כ-4 מילוני טונות של מימן לאנרגיה מדי שניה. חוק שימור המאסה לא מתקיים, במקום זה מתקיים שימור כללי יותר: שימור המאסה-אנרגיה, שמאפשר למאסה להפוך לאנרגיה ולהיפך.
 

ailag

New member
מה שכתבתי ב"העשרה" אתה לא חייב

לקרוא
פשוט רציתי לפרט משהו שיש בו נוסחה, וזה יכול להפחיד אנשים. אז כתבתי "העשרה".
 

netzach

New member
דוגמא מחיי היום יום?

כל תהליך גרעיני הוא תהליך שבו מסה הופכת לאנרגיה. בין אם זה פירוק גרעיני (יסודות כבדים לקלים) כמו בכורים גרעינים, איזוטופים שונים בטבע (רדון, פחמן 14 וכו'), או בהיתוך גרעיני במרכזי כוכבים (לא כוכבי לכת) ובסופר נובות. והכל מתנהג יפה לפי המשוואה המפורסמת של איינשטיין: E=mc^2
 
למעלה