כשמערבבים תפוחים ושולחנות...
כשמערבבים מושגים מערביים עם מושגים סינים מגיעים לשאלות בעיתיות. הדבר הזה שהרפואה הסינית קוראת לו "כליות", כמו גם כל יתר איברי המרידיאנים (גם האמיתיים וגם הלא קיימים) שונה מהותית מהדבר הזה שהרפואה המערבית קוראת לו "כליות" ההתיחסות לאיברים הסינים ברפואה הסינית היא התיחסות אל מאפיינים אנרגטיים שונים. אכן הוצמד להם שם של איבר מערבי - אבל אבחנה סינית של חוסר בכבד לא בהכרח תלווה בבדיקות מערביות של בעיית תיפקודי כבד כלשהי. כנקודה למחשבה - "מוסר כליות" "כאב הלב" "קשה עורף" ועוד ביטויים רבים - לא בהכרח מייצגים מצב פיסי אלא סימבוליקה. כשעצובים מאוד, בדרך כלל לא כואב באמת בלב. אבל הביטוי כאב לב הוא ביטוי שמאפשר תקשורת והעברה של רעיונות. באותו אופן צריך להתיחס גם לפתלוגיות הסיניות. כשאנחנו אומרים שמישהו סובל משיברון לב, לא נפנה אותו לקרדיולוג. אם הוא יצטרך הפניה זה יהיה לרופא שמטפל בדיכאונות. ובעצם הגדרנו דכאון עם מאפיינים תוך שימוש באיבר שלא ממש קשור לתהליך מבחינה רפואית מערבית. שיטת טיפול צריכה דרך אבחון, דרך טיפול ודרך בקרה על יעילות הטיפול. בשיטה הסינית יש אבחון שנראה מוזר מאוד למי שלא מכיר את ה"מילון" הסיני. איך הקשבה לדופק, בחינת הלשון, בחינת הפנים או בחינת הבטן יכולים להראות לנו בעיה בכליות? או בכבד? בדיקות דם הפכו למיותרות לגמרי? אז זהו, שלא. האבחנה הסינית מאבחנת בעיה אנרגטית שהשם שהסינים בחרו לצרף לה מכיל בתוכו שם של איבר שמרמז על תכונות ואיכויות של הבעיה. כמובן שיכול להיות שיהיה קשר לאיבר ה"מערבי" בחלק מהמקרים. אבל אין הכרח. אחרי שהמטפל הסיני איבחן, הוא יטפל במגוון כלים (דיקור, צמחי מרפא, טווינא, דיאטה, שינויי הרגלי חיים) שאמורים לטפל בבעיה. לא בטוח בכלל שבראיה מערבית יש לנקודות הדיקור שיבחרו קשר לכבד עצמו למשל! אבל בראיה סינית, נקודת הדיקור הזאת משפיעה על הסימפטום שמזוהה כקשור אל האיבר המדובר. כמו ש"בשברון לב" לא בהרכח מטפלים בתרופות שפועלות על הלב, אלא דווקא בתרופות שפועלות על מערכת העצבים... למיטב הבנתי...