כמו שאמר אימג´ן
יש המון סיבות פרקטיות ורצינאליות להכנס לרשת, חלק מהסיבות הללו הופכות את הרשת למקום מאוד יעיל: תשלום באמצעות הרשת, התעדכנות בנוגע למידע חשוב בזמן אמת, וחלק הם סתם לצורכי הנאה: פתאום אומנות על סוגיה השונים הפכה לדבר שלא צריך לשלם עליו, המשחקים האינטרנטיים הם דרך מעולה להעביר את הזמן, בהנאה ועוד. סוציולוגים מדברים על המרחב השלישי, זה שהוא לא מקום העבודה או הבית, בבית יש לנו מחויבויות (להורים, אחים, ילדים, כל אחד על מצב משפחתו), גם בעבודה (או בבית הספר) יש לנו מחויבות וחובות, המרחב השלישי הוא המקום בו אין מחויבויות, מרחב כזה יכול להיות פאב שכונתי, מגרש כדורגל, הקיוסק ליד בית הספר בו נפגשים חברים, בשנים האחרונות הופכת רשת האינטרנט למין מרחב שלישי ענק שכזה. כשהחלו לחבר מחשבים זה לזה באופן המזכיר את רשת האינטרנט, זה היה במסגרת ניסוי של הצבא האמריקאי (סוכנות של הממשל האמרקאי בשם ARPA ליתר דיוק) לשלב יכולות חישוב של מספר מחשבים יחד בשביל להגיע לתוצאות טובות יותר של המחשב, לאט לאט הם הבינו שגם עבודה משותפת של אנשים באמצעות אותו חיבור עשוי להוביל לתוצאות טובות, אלא מה, החיבור של החוקרים שעבדו על המחשב הוביל לתופעה מעניינת, אם בסוף שנות השישים ותחילת שנות השביעים, כשהרשת הייתה בחיתוליה כל התקשורת הייתה של מחשבים המחליפים ביטים של זיכרון זה עם זה לצורכי חישוב, עם המצאת האי מייל, השתנה אופי הרשת, ומהר מאוד התקשורת בין האנשים (דרך המייל) הפכה לחלק המרכזי של הרשת, התברר שהחוקרים החשובים העדיפו להעביר זה לזה בדיחות ומכתבי שרשרת הרבה יותר מאשר רשמים על זוויות יריה של טילים או בניית מחשבי על חדשים. עם כניסתן של קבוצות הדיון ל net אותה תקשורת של אנשים הפכה למרחב עצמאי בו מספר אנשים יכולים לתקשר זה עם זה, וכך נולד המרחב השלישי האינטרנטי, אותו מרחב בו אנחנו כותבים היום. קל לזלזל במרחב הזה, מה אנחנו עושים פה?, אנשים מבוגרים (יותר או פחות) יושבים ומבזבזים שעות על גבי שעות בשיחות סרק על מוסיקה או אופנעים או כל אחד מהנושאים האחרים שיש להם פורום ברשת (שזה כמעט כל נושא שאדם יכול לעלות על דעתו), אבל מסתבר שקיומו של מרחב בו אנשים יכולים להיות משוחררים מחובות הוא צורך אמיתי, בני אדם צרכים גם מקום בו יוכלו להשתחרר מתלאות היום ולהירגע, נדמה לי שזו הסיבה שאני נכנס לרשת.