לא נכון, לא צריך להגזים.
צריך גם לעשות הפרדה - מי שמוריד תקליט של Metallica לא מרושש אף אחד, אבל מי שמוריד תקליט חדש של להקה מקומית קטנה ששמה בעצמה את הכסף על החרא הזה ומנסה להחזיר אותו, הוא כנראה כזה בן זונה שאין מילים, ממש בן זונה אחושרמוטה, פונק יתר על המידה ע"י חידושי הטכנולוגיה (יימח שמם) ורוצה לקבל הכל "כאן ועכשיו", כמו בגיל 4. כמו כן, מה הבעיה בלהוריד איזה סינגל שיצא ב-100 עותקים ב-1979? אף אחד כבר לא מקבל על זה תמלוגים, ואני בסה"כ סקרן ורוצה לשמוע. אני חושב שלקנות דיסקים/תקליטים/וקלטות זה כיף, אבל זו ההעדפה האישית שלי. אני אוהב לקבל חוברת, לקרוא את כל התודות ולקשר דברים, להסתכל על העיצוב, ולשמוע את הסאונד והמיקס כמו שהם אמור להיות, ולא כמו שזה נשמע אחרי שמישהו העביר את המוזיקה למחשב דרך מיקרופון זול מתקליט שרוט על פאטיפון מקרטע. יש לי הרבה מוזיקה, ואני חושב שכ-80% אם לא יותר קניתי מיד שניה במחירים שהם חצי או שליש מהמחיר המקורי של הדיסק או התקליט, וחלק פה ושם גנבתי או קיבלתי. לגנוב זה פיצוץ, אבל תלוי ממי. מי שלוקח לעני מהרחוב את האגורות מהכובע כדי לאכול מרציפן, איזה פלאפל לפלפי או מאכל קוקסינלי אחר כמו איזה חומוס בצבע זרע אנושי הוא בן של זונה, אין מה לומר. לעומת זאת, לגנוב ציוד משרדי ממקום העבודה נשמע לי ממש מצוין! ולמה לא, הבוס לא גונב לי מהכסף שמגיע לי לקבל? ולבסוף, יש הבדל תהומי בין הופעה לבין הקלטה, ובייעוד של שניהם. נתחיל מזה שלא כל להקה מחפשת להיות "tight" כמו כמו חור תחת בתולי בהופעה, ווסומכת על ההקלטה שלה שתציג את הצד הזה, דווקא. וכו'.