שאלה פילוסופית

פרח75

New member
שאלה פילוסופית

אני עובדת לאחרונה עם משפחות שכולות ואני בת ללא אם בעצמי. אמי היתה גם אחות שכולה. אני תוהה הרבה פעמים מאיפה אנשים שכולים מוצאים את האופטימיות והרצון להמשיך הלאה, איך ממשיכים להנות מהדברים שלחיים יש להציע, מאיפה מביאים את הרצון להמשיך לחיות? מה בעצם טוב בחיים אחרי שאיבדת אדם יקר? אני לא מתכוונת לדכא, אלא פשוט מעלה שאלה על פילוסופיות חיים. מעניין אותי איך אנשים מוצאים את הכוחות ולמה...
 

פרח75

New member
ומהו כח החיים?

מה הסיבה שגורמת לנו להמשיך לחיות למרות הכל?
 

סוויפי

New member
אם לומר סתם כך..

ומבלי להתפלסף, כח החיים כנראה מורכב ממספר דברים, המציאות העכשיות, הטבע עצמו והגורל.
 
סוויפי מסכימה עם כל מילה

כוח החיים .......הוא המציאות המחיבת אותנו להמשיך לתפקד ולחיות.....,הבחירה שלנו היא אך לחיות?????. האם להכנס למרה שחורה?..........או לבחור בהתחלות חדשות ויפות ?..................והלו יקרי ציווה לי את החיים ......... ציווה עליי לחיות...... לגדל את ילדינו בשמחה........ולדאוג לעצמי.........אך אמר לי?............אמממ... "הילדים לא לנצח איתנו נבנה לנו חיים טובים ומספקים ולא נצפה מילדינו ,תפקדינו לתת להם תרמיל עם יכולות לחיים,ולשחרר אותם לחיים משלהם ,ואת חיבת למלא את חייך בתוכן"(נסתי לדייק אבל זאת היתה רוח הדברים)
 

emmy5

New member
פרח 75,שאלה מעניינת ../images/Emo140.gif

אם המת היה רואה אותנו , מה הוא היה רוצה לראות? אישה לא מתפקדת ,עצובה .הילדים מוזנחים. הבית מתפורר, וכולנו ללא חיוך על השפתיים... או בית נקי ושמח , ילדים מלא מרץ ושמחה ..אישה חייה , מתפקדת .. ..מה הוא היה רוצה לראות? אצל היהודים יושבים שבעה ..שבעה ימים שכולנו מדברים כל כך הרבה , על הכול . רוח המת יוצא עם גמר שבע הימים. ה' עשה אותנו חזקים , עוטף את הלב בפלדה ,עושה אותנו מוכנים לחיים החדשים שהוא בחר לנו ..לא אנחנו .. יתר עושה הזמן , כן או לא .. אני 17 שנים אלמנה ,עוד שואלת אותו האם הוא מרוצה מי ניהול המשפחה ..כן ,כן, הוא מאוד מרוצה .. היה רוצה לראות אותי ,את הילדים .והנכדים ,מאוד מרוצים . פילוזופיה החיים ,הכל מין אללה
שבת שלום!!!
 
פרח זה רצון החיים ,חזק מאיתנו ,

הרצון לחיות קיים מיום הראשון שפג יוצא לאויר העולם ,הוא נאבק לחיות לנשום ,גם אדם גוסס שסופו קרב,נאבק במחלה ומחפש כל דרך להשאר חיי(נדרים מכרי התאבדות או בקשות לניתוק ממכשרים) זה טבעו של האדם לשאוף לחיות . ואני כאלמנה, יתומה, בחרתי בחיים ,ואלחם בכל כוחי לחיות טוב,בשמחה ויפה ,איבדתי אנשים יקרים ,אולם נשארתי בחיים ואחיה אותם למעני למען ילדי נכדיי ואנסה להפיק את המרב מחיי ,והכוחות להמשיך ולחיות נצמאים תוכינו ולא שלטתינו ,הוא מניע כל יצור חיי ,אני בטוחה שיקרי שמחים שאני ממשיכה חיה ונהנת מחיי.........
 
כאחות שכולה אני יכוה לענות לך

ממשיכים לחיות שהמוח מפוצל חצי נשאר עם אחותי ומשחזר דברים , צלא מאבד זכרונות קונים , פשוט היא חיה בתוכי עד מותי . והחצי השני חי באן ועכשיו , כי החיים ממשיכים , משפחות גדלות , נולדים ילדים אז ממשיכים לחיות גם במקומה לנסות להגשיםמה שהיא לא הצליחה לעשות
 

yamkachol

New member
הכוח, בחלקו, נמצא במתים,

שהרי שאבנו מהם את הכוח בעודם בחיים. אהבנו, יצרנו זוגיות טובה, בנינו משפחה, עבודה - חיים שלמים. זה ממלא. נותן כוח.הם מלוים אותנו.היא תמיד תלווה אותי, היתה "ה"חברה שלי - כך שהיום לבי מלא בשני חצאי הכוס. חצי הכוס הריקה - עם העצב, הגעגוע, הזכרונות, הבדידות - ביחד עם חצי הכוס המלאה בזכרונות של הטוב שהיה לנו ביחד. באהבה בה חיינו בשנים הטובות שחיינו ביחד, יצרנו זוגיות נהדרת ביננו, מחזקת ובונה, בנינו משפחה מקסימה, עבדנו ביחד בהרמוניה (טיפול בילדים- משפחתון בבית). גם אני שאלתי עצמי - לו היתה יכולה לראות אותנו - אז...???? אז היא תשמח ותיהיה גאה בנו - בהתמודדות שלנו (וכמובן גם עצובה), לכן אני שואף לעשות ולהשקיע הכי טוב שיכול בי ובילדים. יש לי משימה משותפת לה ולי - רק שעכשיו עלי להמשיך בעצמי, לבד (בנתיים...). היא הפסידה אותנו - ואולם לו תוכל לראותנו - מתקדמים במסע של החיים , לומדים "בבי"ס של החיים האחרים " שהתחלנו לחיות לאחר מותה. לאחר שהחיים הקודמים שלנו - התנפצו לרסיסים, עם מותה - היא תהיה גאה בנו כיצד התמודדנו והמשכנו בחיינו, התפתחנו - והגענו לאן שנגיע. כל הכבוד לנו. זה לא מובן מאליו. היום נהנים מהדברים - אחרת. משום שהיום - כל חיינו הינם אחרים. משום שמאז שאשתי "מתה לי" - אני אדם אחר. *-* בעצם, כמו כל דבר. הרבה תלוי בבן האדם עצמו. שם ההתחלה של ההתמודדות עם האובדן. כל אדם - הוא עולם ומלואו . עולם אחר... מאחל לך כל טוב, הרבה סבלנות, אורך רוח ויכולת לחוש את צרכי הזולת לו את עוזרת. בהצלחה בעבודה חשובה זו.
 
למעלה