אתה משתמש בדפדפן מיושן. יתכן והאתר הנוכחי יוצג באופן שגוי, כמו כן אתרים אחרים ברשת.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
אנא שדרג את הדפדפן או השתמש בדפדפן חילופי.
שאלה עקרונית
- פותח הנושא i29
- פורסם בתאריך
תשובה.
קודם כל, חברת החשמל מוסרת לצרכן את שני החוטים (פאזה ואפס). שניהם מגיעים בסופו של דבר מהשנאי הקרוב, ואכן כבל האפס מתחבר לאדמה. גם במחוללים של חברת החשמל, כבל אחד מחובר לאדמה. ניתן לראות את האדמה כמוליך במעגל (כמו במכונית, אחד ההדקים של המצבר מתחבר לשאסי המתכתי, כמו גם אחד הכבלים של כל צרכן- והדבר פשוט חוסך במוליכים). לשאלתך: מאחר שאתה נוגע באדמה תמיד, בדרך זו או אחרת, כבל ה"אפס" ביחס אליך תמיד נשאר (לפחות בתיאוריה) אפס. הנגיעה בו דומה בעצם לנגיעה באדמה. המתח בכבל ה"חי" (פאזה) מתנדנד כל הזמן בין +325 ל- -325 וולט, ביחס לכבל האפס. פעמיים במחזור (כלומר 100 פעמים בשניה), למשך פרק זמן קצר ביותר, המתח עליו זהה בדיוק לזה של כבל האפס. לכן הכבל ה"חי" תמיד חי, פרט ל-100 רגעים קצרצרים בכל שניה.
קודם כל, חברת החשמל מוסרת לצרכן את שני החוטים (פאזה ואפס). שניהם מגיעים בסופו של דבר מהשנאי הקרוב, ואכן כבל האפס מתחבר לאדמה. גם במחוללים של חברת החשמל, כבל אחד מחובר לאדמה. ניתן לראות את האדמה כמוליך במעגל (כמו במכונית, אחד ההדקים של המצבר מתחבר לשאסי המתכתי, כמו גם אחד הכבלים של כל צרכן- והדבר פשוט חוסך במוליכים). לשאלתך: מאחר שאתה נוגע באדמה תמיד, בדרך זו או אחרת, כבל ה"אפס" ביחס אליך תמיד נשאר (לפחות בתיאוריה) אפס. הנגיעה בו דומה בעצם לנגיעה באדמה. המתח בכבל ה"חי" (פאזה) מתנדנד כל הזמן בין +325 ל- -325 וולט, ביחס לכבל האפס. פעמיים במחזור (כלומר 100 פעמים בשניה), למשך פרק זמן קצר ביותר, המתח עליו זהה בדיוק לזה של כבל האפס. לכן הכבל ה"חי" תמיד חי, פרט ל-100 רגעים קצרצרים בכל שניה.
הטכנאי קרמר
Active member
ואים ציפור שעומדת על חוט חשמל
תיגע עים טסטר באדמה שאתה עומד הטסטר ידלק . והיא תגיד שהאדמה מחשמלת . הכול יחסי איפו שעומדים . רק בשנאי בידוד אין אפס או פזה ביחס לקרקע שאנו עומדים . טכנאים מישתמשים עים שנאי כזה על מנת לא להיתחשמל והטלויזיות . כי תמיד חוט אחד של המתח נוגע בסאסי של ה220V
תיגע עים טסטר באדמה שאתה עומד הטסטר ידלק . והיא תגיד שהאדמה מחשמלת . הכול יחסי איפו שעומדים . רק בשנאי בידוד אין אפס או פזה ביחס לקרקע שאנו עומדים . טכנאים מישתמשים עים שנאי כזה על מנת לא להיתחשמל והטלויזיות . כי תמיד חוט אחד של המתח נוגע בסאסי של ה220V
תשובות
1. הצורך בחיבור האפס לאדמה ביותר ממקום אחד: מתח המחוללים של חברת החשמל עובר דרך שרשרת של כמה וכמה שנאים לפני שהוא מגיע לצרכן הביתי. שנאי פועל כך שקיימת הפרדה מלאה בין הכניסה ליציאה, מבחינת פוטנציאלים ואימפדנס. במילים אחרות, גם אם המתח המסופק בכניסה לשנאי כלשהו בשרשרת הוא יחסי לאדמה (אחד מכבלי היציאה של השנאי הקודם מחובר לאדמה) - המתח ביציאת השנאי הנוכחי יהיה צף, אלא אם תחבר גם את אחד מכבלי היציאה מהשנאי לאדמה (בדומה למתח של מצבר רכב, סוללת טלפון נייד וכו' - הם אינם קשורים לפוטנציאל של האדמה וקל להבין זאת). חשוב לשים לב שפעולה זו לא מפריעה לתפקוד המערכת, למרות הקצר שנוצר בין אחד מכבלי כניסת השנאי לאחד מכבלי היציאה ממנו. הסיבה היא, כאמור, אותה הפרדה חשמלית מלאה בין הכניסה והמוצא. כאן חשוב אולי להבהיר כי על מנת להזרים זרם, נדרש לא רק הפרש פוטנציאלים אלא גם סגירת מעגל. לדוגמא, קל להבין מדוע חיבור הדק ה- (+) של מצבר רכב א' להדק ה- (+) של מצבר מרוקן ברכב ב', לא יזרים כל זרם למרות שלכאורה מדובר בקצר בין שני פוטנציאלים שונים (0v ו- 12v). כדי שיזרום זרם, חייבים לסגור מעגל באמצעות שיתוף הדקי ה- (-). כניסה ומוצא של שנאי משולים לשני מצברים שונים (פרט כמובן לעובדה שקיימים יחסים הדוקים בין המתחים והזרמים בכניסה ובמוצא). 2. מכל מחולל יוצאים (ככל הזכור לי) שלושה כבלים בקוטר של כמה עשרות אינטש, עם בידוד עצבני, וכבל נוסף דק בהרבה, שביחס אליו משתנות הפאזות. בסה"כ 4 כבלים. בקרבת מקום ישנו שנאי (למעשה כמה שנאים) המעלה את מתח הפאזות מכ- 30,000v ל- 400,000v. גם משנאי זה יוצאים 3 כבלי פאזות, וכבל נוסף שהמתחים מגיעים ביחס אליו (חיבור כוכב). בנקודה זו מתחבר הכבל הנ"ל לאדמה דרך סליל פטרסון, שהתנגדותו 10 אוהם. מטרת הסליל היא להגביל את זרם הקצר שעלול להתרחש עקב פגיעה בקווי המתח). מכאן ואילך יוצאים מתחנת הכוח רק שלושת כבלי הפאזות. הכבל הרביעי הוא למעשה האדמה.
1. הצורך בחיבור האפס לאדמה ביותר ממקום אחד: מתח המחוללים של חברת החשמל עובר דרך שרשרת של כמה וכמה שנאים לפני שהוא מגיע לצרכן הביתי. שנאי פועל כך שקיימת הפרדה מלאה בין הכניסה ליציאה, מבחינת פוטנציאלים ואימפדנס. במילים אחרות, גם אם המתח המסופק בכניסה לשנאי כלשהו בשרשרת הוא יחסי לאדמה (אחד מכבלי היציאה של השנאי הקודם מחובר לאדמה) - המתח ביציאת השנאי הנוכחי יהיה צף, אלא אם תחבר גם את אחד מכבלי היציאה מהשנאי לאדמה (בדומה למתח של מצבר רכב, סוללת טלפון נייד וכו' - הם אינם קשורים לפוטנציאל של האדמה וקל להבין זאת). חשוב לשים לב שפעולה זו לא מפריעה לתפקוד המערכת, למרות הקצר שנוצר בין אחד מכבלי כניסת השנאי לאחד מכבלי היציאה ממנו. הסיבה היא, כאמור, אותה הפרדה חשמלית מלאה בין הכניסה והמוצא. כאן חשוב אולי להבהיר כי על מנת להזרים זרם, נדרש לא רק הפרש פוטנציאלים אלא גם סגירת מעגל. לדוגמא, קל להבין מדוע חיבור הדק ה- (+) של מצבר רכב א' להדק ה- (+) של מצבר מרוקן ברכב ב', לא יזרים כל זרם למרות שלכאורה מדובר בקצר בין שני פוטנציאלים שונים (0v ו- 12v). כדי שיזרום זרם, חייבים לסגור מעגל באמצעות שיתוף הדקי ה- (-). כניסה ומוצא של שנאי משולים לשני מצברים שונים (פרט כמובן לעובדה שקיימים יחסים הדוקים בין המתחים והזרמים בכניסה ובמוצא). 2. מכל מחולל יוצאים (ככל הזכור לי) שלושה כבלים בקוטר של כמה עשרות אינטש, עם בידוד עצבני, וכבל נוסף דק בהרבה, שביחס אליו משתנות הפאזות. בסה"כ 4 כבלים. בקרבת מקום ישנו שנאי (למעשה כמה שנאים) המעלה את מתח הפאזות מכ- 30,000v ל- 400,000v. גם משנאי זה יוצאים 3 כבלי פאזות, וכבל נוסף שהמתחים מגיעים ביחס אליו (חיבור כוכב). בנקודה זו מתחבר הכבל הנ"ל לאדמה דרך סליל פטרסון, שהתנגדותו 10 אוהם. מטרת הסליל היא להגביל את זרם הקצר שעלול להתרחש עקב פגיעה בקווי המתח). מכאן ואילך יוצאים מתחנת הכוח רק שלושת כבלי הפאזות. הכבל הרביעי הוא למעשה האדמה.
אם זה רק עניין של סמנטיקה
מבחינת מי החוט ה"חי" ומי ה"אפס" (כמו שציין קרמר), אז באופן עקרוני, אפשר היה להוליך את הפאזה דרך האדמה ואת האפס דרך מוליך דק באויר? האם לא היה במקרה כזה שום הבדל מבחינת יעילות וגם מבחינה בטיחותית? שאלה אחרת, מה אמור לקרות, אם מנתקים מהאדמה, את כל חיבורי האפס מכל השנאים ומהמחולל של ח"ח? האם תפגם אספקת החשמל אליי הביתה ומכשירי החשמל לא יעבדו? ( כי אם אני מבין נכון, הרי המעגל החשמלי שנסגר בין המחולל לצרכנים מתבצע רק דרך מוליכי הפאזות, במה שמוגדר חיבור הכוכב, ואם ככה, אז הוא לא צריך להסגר דרך האדמה, אין צורך באדמה בכדי לסגור את המעגל הזה?! )
מבחינת מי החוט ה"חי" ומי ה"אפס" (כמו שציין קרמר), אז באופן עקרוני, אפשר היה להוליך את הפאזה דרך האדמה ואת האפס דרך מוליך דק באויר? האם לא היה במקרה כזה שום הבדל מבחינת יעילות וגם מבחינה בטיחותית? שאלה אחרת, מה אמור לקרות, אם מנתקים מהאדמה, את כל חיבורי האפס מכל השנאים ומהמחולל של ח"ח? האם תפגם אספקת החשמל אליי הביתה ומכשירי החשמל לא יעבדו? ( כי אם אני מבין נכון, הרי המעגל החשמלי שנסגר בין המחולל לצרכנים מתבצע רק דרך מוליכי הפאזות, במה שמוגדר חיבור הכוכב, ואם ככה, אז הוא לא צריך להסגר דרך האדמה, אין צורך באדמה בכדי לסגור את המעגל הזה?! )
לא ולא
אם רשת החשמל היתה חד-פאזית - אכן אתה צודק ואפשר היה לחבר את הפאזה לאדמה (ואת האפס להוביל באויר). זה לא היה משנה את עובי הכבלים שהיו צריכים לעבור באויר - כי במערכת חד פאזית, שני הכבלים נושאים תמיד בדיוק את אותו הזרם. אגב, במערכת כזו היה צורך להשתמש באלקטרודות ענקיות לצורך החיבור לאדמה, ואני בספק האם המערכת היתה יעילה. המערכת של ח"ח היא תלת-פאזית, והדבר משנה לגמרי את התמונה. במערכת כזו, אם תחבר 3 צרכנים זהים בין כל פאזה אל האפס - חיבור כוכב(במילים אחרות, הזרם וההספק דרך כל 3 הפאזות ובכל 3 הצרכנים יהיה זהה לחלוטין) - תקבל אפס זרם בכבל האפס (ומכאן שמו). זה מה שנקרא "מערכת מאוזנת". עד כמה שזה נראה בהתחלה מוזר, קל מאד להוכיח זאת מתימטית. שלושת הזרמים מ-3 הפאזות מבטלים תמיד זה את זה. חברת החשמל "דואגת" לכך שהמערכת תהיה מאוזנת ככל שניתן, ולכן כמעט ואין זרם "מתוך האדמה" אל חיבור הכוכב שבתחנת הכוח, ו"אל תוך האדמה" מתוך כל שנאי בדרך. החיבור לאדמה נועד להשוואת פוטנציאל כבל האפס לזה של האדמה, ועל מנת לחסוך עשרות קילומטרים של כבל שממילא אינו נושא כמעט זרם. שים לב שאמנם לא אמור להיות זרם בכבל האפס הראשי, אבל כל צרכן ושנאי חייבים להתחבר אליו כדי שהתנאים לפעולת המערכת יתקיימו. ניתוק מוחלט של כבל האפס (בעצם ניתוק מרכז הכוכב של כל השנאים מהאדמה) יגרום לחוסר פוטנציאל ייחוס משותף למתחי 3 הפאזות, ולכן אלו "ישתגעו" בהתאם לעומסים המחוברים למערכת באותו רגע. חלק מהצרכנים פשוט יישרפו, ואחרים לא יעבדו.
אם רשת החשמל היתה חד-פאזית - אכן אתה צודק ואפשר היה לחבר את הפאזה לאדמה (ואת האפס להוביל באויר). זה לא היה משנה את עובי הכבלים שהיו צריכים לעבור באויר - כי במערכת חד פאזית, שני הכבלים נושאים תמיד בדיוק את אותו הזרם. אגב, במערכת כזו היה צורך להשתמש באלקטרודות ענקיות לצורך החיבור לאדמה, ואני בספק האם המערכת היתה יעילה. המערכת של ח"ח היא תלת-פאזית, והדבר משנה לגמרי את התמונה. במערכת כזו, אם תחבר 3 צרכנים זהים בין כל פאזה אל האפס - חיבור כוכב(במילים אחרות, הזרם וההספק דרך כל 3 הפאזות ובכל 3 הצרכנים יהיה זהה לחלוטין) - תקבל אפס זרם בכבל האפס (ומכאן שמו). זה מה שנקרא "מערכת מאוזנת". עד כמה שזה נראה בהתחלה מוזר, קל מאד להוכיח זאת מתימטית. שלושת הזרמים מ-3 הפאזות מבטלים תמיד זה את זה. חברת החשמל "דואגת" לכך שהמערכת תהיה מאוזנת ככל שניתן, ולכן כמעט ואין זרם "מתוך האדמה" אל חיבור הכוכב שבתחנת הכוח, ו"אל תוך האדמה" מתוך כל שנאי בדרך. החיבור לאדמה נועד להשוואת פוטנציאל כבל האפס לזה של האדמה, ועל מנת לחסוך עשרות קילומטרים של כבל שממילא אינו נושא כמעט זרם. שים לב שאמנם לא אמור להיות זרם בכבל האפס הראשי, אבל כל צרכן ושנאי חייבים להתחבר אליו כדי שהתנאים לפעולת המערכת יתקיימו. ניתוק מוחלט של כבל האפס (בעצם ניתוק מרכז הכוכב של כל השנאים מהאדמה) יגרום לחוסר פוטנציאל ייחוס משותף למתחי 3 הפאזות, ולכן אלו "ישתגעו" בהתאם לעומסים המחוברים למערכת באותו רגע. חלק מהצרכנים פשוט יישרפו, ואחרים לא יעבדו.
הטכנאי קרמר
Active member
נכון להיום אולי לא . כי יכול להיות
שמתח ההתחלתי של הטלויזיות הוא אולי 12VDC או אולי 24VDC עים ספק . היום הטכנולוגיה הישתנתה . ואני יצאתי מענייני הטלויזית . אבל בעבר במיוחד הטלויזיות שחור לבן והציבעוניות הראשונות אחד החוטים היו מחוברים לשאשי . כאשר הייתי הולך לתקן . הייתי הולך עים טסטר ונוגע בסאסי אים אין מתח . והופך את התקע . בבתים . במעבדה הייה לי שנאי בידוד . כמו ברכב המינוס נוגע בסאסי גם כך בטלויזיות הגדולות
שמתח ההתחלתי של הטלויזיות הוא אולי 12VDC או אולי 24VDC עים ספק . היום הטכנולוגיה הישתנתה . ואני יצאתי מענייני הטלויזית . אבל בעבר במיוחד הטלויזיות שחור לבן והציבעוניות הראשונות אחד החוטים היו מחוברים לשאשי . כאשר הייתי הולך לתקן . הייתי הולך עים טסטר ונוגע בסאסי אים אין מתח . והופך את התקע . בבתים . במעבדה הייה לי שנאי בידוד . כמו ברכב המינוס נוגע בסאסי גם כך בטלויזיות הגדולות
Copyright©1996-2021,Tapuz Media Ltd. Forum software by XenForo® © 2010-2020 XenForo Ltd.