שאלה על קינאה

[yofitofi]

שאלה על קינאה ../images/Emo5.gif

יש לי ילדה בת שנה וחודשיים, באופן כללי היא ילדה שמחה מאוד ומלאת אנרגיות וטוב לב. לאחרונה אני עושה די הרבה בייבי סיטר (בתשלום) לבת של חברה באותו הגיל של ביתי, והבת שלי פשוט מציקה לה באופן אובססיבי. זה מתבטא בסחיבת שערות , חטיפת צעצועים ואוכל מהיד שלה. בכל פעם שהילדה השנייה רואה את הבת שלי מתקרבת אליה , היא מתחילה לבכות ורוצה אלי. מה לעשות? אני מבינה שזה קורה בגלל שהבת שלי מקנאה, אבל היא מקבלת כל כך הרבה תשומת לב ואהבה (ולא פינוק) מאיתנו. איך להתנהג במצב כזה? אני מוצאת את עצמי גוערת כל הזמן בבת שלי ומגוננת על השניה, וזה קורע לי את הלב. אשמח לכל עיצה. תודה.

 

[שחר של עמית]

אולי חוץ מקינאה (שזו אופציה די

סבירה ומתבקשת), זו גם דרך של תקשורת? לא כתבת מה היכולות הדיבוריות של בתך, אבל בד"כ בגיל שנה וחודשיים הילדים עדיין לא מדברים באופן ברור, כך שמתאפשר להם לתקשר עם ילדים אחרים ועם המבוגרים באופן ברור. המצב הזה מאד מתסכל עבורם (תנסי לדמות את עצמך במקומה...), ואחת הדרכים להתמודד עם תסכול זה היא באמצעי הביטוי אליהם הם התרגלו ובהם הם משתמשים באופן אינסטינקטיבי מאז הלידה - פיזיות, פיזיות ועוד הרבה פיזיות. הבן שלי, לדוגמא, בגיל הזה משך בשערות של ילדים, דחף אותם וכו', וכל זאת כי הוא מאד רצה לשחק איתם, שירוצו איתו, אבל הוא לא יכול היה להגיד להם את זה. הנחמה היא שהתופעות הללו הולכות ופוחתות עם חלוף הזמן, ככל שמשתכללות דרכי ביטוי ורבליות. ומה עושים? אחד הפתרונות היעילים לדעתי, הוא הסחת דעת (כמו בעוד מצבים טעונים). לנסות לצפות מראש את המכה שמתעתדת להגיע, ולהסיח את דעתה עם צעצוע, שיר, פעילות וכו'.

 

[yofitofi]

תודה על תגובתך, שחר

ניסיתי כבר להסיח את דעתה אבל היא מאוד עקשנית, וגם אם באותו הרגע הצלחתי למנוע ממנה לתת מכה או לסחוב שיער, היא תחזור אחרי כמה שניות ותעשה את זה. חשבתי גם על העובדה שזוהי בעצם התקשורת שלה, אבל אני רואה בבירור שהיא מקנאה (ובצדק ). ויוצא שכדי להגן על הילדה השניה אני מחזיקה אותה הרבה על הידיים, וביתי מנסה למשוך אותה הלאה ממני. בעיה נוספת היא שהילדה לא מנסה לחטוף חזרה ולעיתים אפילו מציעה לביתי את כל מה שיש לה ביד ברגע שהיא מתקרבת אליה.

 

[לאה_מ]

וגם להראות לה מה כן לעשות, ולא רק

מה לא לעשות - לא מרביצים לדנה - את יכולה ללטף אותה, הנה, ככה... קחי בחשבון גם שילדים בגיל הזה זקוקים לעתים למבוגר אחד ובאמת קשה לחלוק את המבוגר עם עוד ילד, במיוחד שהמדובר באמא שלך ובצורך לחלוק בה עם ילד אחר. חשוב מאד להבין את רגשותיה של הילדה, ואולי המאמר הזה על הקנאה יכול להאיר אותם (למרות שהוא מתייחס לסיטואציה של לידת אח חדש, הרגשות, לטעמי, דומים מאד).