שאלה על פינוק......

dafgol

New member
שאלה על פינוק......

כולכן\ם בטוח מכירות את ההערות , הארות של " טובי הלב " על סוגיהם שתמיד יודעים יותר טוב מכם מה טוב ומה לא מה אתם עושים נכון ומה לא... אז אצלי , בדר"כ אני נותנת להערות האלה לעבור לידי ולא דרכי..... אבל מה שבאמת מעלה לי ת'סעיף....זה כשאומרים לי שאני מפנקת את בר יותר מידי !?! " אוי כמה שאתה מפונק ברצ'יק " ....הכצעקתה ? מה זה פינוק בכלל ??????????????????????? להרים אותו על הידים כשהוא בוכה ? להרעיף עליו נשיקות ביסים חיבוקים ? כשהוא בוכה בלילה , אם אנחנו מרימים אותו מהמיטה מחבקים מנשקים מלטפים ועונים לצרכים שלו ? לקנות לו מלא דברים ? ( גם אם הם לפעמים קצת מיותרים...) תמיד לדאוג ולתת לו גם נפשית גם פיזית גם חומרית את הכי טוב שאנחנו יכולים ? ועוד שק מלא דברים....שלדעתי הם לא פינוקים אלא באמת מענה לצרכים שלו לרצונות שלו....וכן...גם לצרכים וההנאות שלנו....ואולי כן גם פינוק יתר... אני לא חושבת שבר מפונק מידי , אבל אולי בתור אמא שלו אני לא רואה מה שמישהו מבחוץ כן רואה.....בתור פינוק . ( נו ברצינות....אני לא ממש אוביקטיבית ) אני חושבת שבגיל 5 וחצי חודשים זה לא פינוק אלא באמת צורך מכל הבחינות של בר ושלנו..... מה דעתכן\ם ?איפה עובר הגבול בין פינוק לבין לא פינוק ? מה זה פינוק בכלל ??????????????? ועוד הערה : אני יודעת ובטוחה שאני לא חפה מפינוק של בר , הוא ילד ראשון שלנו ומן הסתם מקבל הכל , אנחנו נהנים " לפנק " אותו וגם נמשיך בדרך שנראית לנו , גם אם בדיעבד ועם הניסיון נחשוב אחרת.... אבל בכל זאת.....מה זה פינוק ?
 

גלשני

New member
תמשיכו לפנק ולהתפנק עם בר ../images/Emo70.gif

אני מאוד מאמינה בדרך שלך ושל גולן ומרגישה שבנושאים האלו צריך לזרום התחושות שלך. להחזיק אותם על הידיים, לפנק, לנשק ולאהוב זה צורך שלנו לא פחות משזה צורך שלהם ואם זה טוב לך, אז שימי פסססססססססס.... יש את כל ה"מבינים" הגדולים שרואים אותך מרדימה את התינוק על הידיים ומייד מזדעקים שזה לא טוב, ואסור להרגיל אותו לישון ככה והוא יהיה מפונק וכו... אז פשוט למדתי ואני עונה להם שבגיל 18 כשהוא ילך לצבא הוא כבר יהיה חייב ללמוד שלא להירדם על הידיים שלי....
 

wildcat6

New member
מסכימה עם כל מילה

בגיל שלו זה לא נחשב פינוק אלא אהבה
 
לדעתי בגיל הזה

אין כזה דבר עודף תשומת לב, יחס וכו' זה כיף לכם וגם לו, הפגנת אהבה ואיכפתיות היא אף פעם לא מוגזמת, בכל אופן לא בגיל הזה,לדעתי גם אנחנו נוהגים כך ולא רק בילדה הראשונה אלא גם עם סהר, שהוא הילד השני
 

אבא אסא

New member
לדעתי הפינוק הוא ביטול גבולות

זה לא תקף לתינוקות אבל אולי לילדים. הצבת גבולות שמה לילדיפ פרספקטיבה היכן מותר ואפשר והיכן אי אפשר ואסור. לתינוקות הכל מותר. שאלת השאלות - מתי הם נהפכים לילדים? כשהם בני שנה? כשהם אומרים אמא אבא? כשהם בני חמש? כשהם בוכים כשאומרים להם לא? בשביל זה אנחנו פה - את מה שאת מרגישה בבטן, ככה תחנכי כי אחרת זה לא יהיה את.
 
ואו אסא, בדיוק מה שרציתי לכתוב

פינוק זה כשלא שמים גבולות במקום שצריך. חוץ מזה, כמו רבים לפני פה, גם אני התכוונתי לכתוב שעכשיו, בגיל הזה, שום דבר הוא לא פינוק. הם עדיין צריכים להרגיש את חום הגוף שלנו, לקבל שוב ושוב חיזוק שאנחנו כאן ולא נעלם להם, לדעת שהם אהובים, לדעת שמקבלים אותם כמו שהם. ורציתי גם לכתוב שעד גיל שנה אני לא חושבת שצריך לכפות כלום על הילדים (למשל שעות שינה, או להרדם לבד) אבל מצד שני עוד לא הגענו לגיל שנה, ואולי כשנגיע אני אחשוב אחרת? אז אני חוזרת לשאלה ההתחלתית שלך - מתי זה פינוק? והתשובה נמצאת רק בתחושות הבטן של כל אחד ואחת מאיתנו.
 
היי דפנה, מחקרים פסיכולוגים מעמיקים

הוכיחו שככל שניתן יותר ויותר לילד (והכוונה בעיקר לענות על צרכיו הרגשיים תמיד, בכל עת שחפץ בכך), כך הוא יתפתח יותר טוב, יגדל לעולם בו הוא מרגיש בטוח ומוגן מכיוון שכך הוא הרגיש אצל אמא ואבא. לדעתי הגבול היחיד שצריך לשים לב אליו הוא לא להיסחף עד כדי כךשנעשה דברים במקומו, כלומר דברים שהוא מסוגל לעשות. לדוגמה - אם הוא כבר יודע לקחת צעצוע לבד אז לא לתת לו אותו בעצמינו (אלא אם כן הוא מבקש), בקיצור לתת לו להתנסות לבד בכמה שיותר, אך תמיד להיות שם בשבילו אם הוא מעוניין בכך. בעלי תמיד אומר שאני מגזימה "בהתיצבות" שלי אל שירה כל פעם שהיא רק מצייצת - אבל להענות לצרכי הילד תמיד (אפילו בגיל 18, זה לא משנה) זו הדרך שלי, זאת תחושת הבטן שלי וכך אמשיך לעשות. ואח תתיחסי לאנשים צרי אופקים, חבל שהם מגיבים כך על עבודה כה נפלאה שאת עושה, אני איתך!
 
מסכים עם כל מילה...

רק לשם השלמות, אחת ההגדרות הנפוצות בפסיכולוגיה התפתחותית ל"גבולות", מושג שאני אלרגי אליו, היא - מצב בו הילד מרגיש שאתה שומר עליו והוא לא בואקום...
 

ענתש

New member
ואני תמיד עונה: "ילדים בכורים

אף פעם לא מפונקים, יהיו להם אחים..." וזה משתיק את כולם. שימי פס ותפנקי - במיוחד בגיל כזה קטן, זה לא פינוק, זה צורך.
 

tonti

New member
דפנה'לה!

מי יפנק אותו אם לא את? הגננת שלו? המורה? אני מקווה שאשתו כשתהיה לו
, אבל עד אז זה תפקידך. תרגישי מצויין עם מה שאת עושה.
 

אורלי99

New member
אהבתי

קצר וקולע. וישר אפשר לעשות שאלת סקר: את מי אנחנו מפנקות יותר, את הבעל או את הילדים....
 
ההורים שלי

כל הזמן חוקרים אם איה ישנה במיטה או לא ומצקצקים בלשונם כאשר התשובה לא נראית להם ומוסיפים הערות כאשר הם מרגישים שאנחנו מאבדים שליטה... YEHHH RIGHT, אולי בגלל זה היחסים שלי איתם פושרים למדי? אולי כי ככה הם התנהגו אלי בתור תינוק? אז מה, מהם אני אקח עיצות? אז מה איכפת לי, שאיה תצא מפונקת, אבל אני אמשיך לחבק אותה כל עוד היא תרשה לי... אמנם על הידיים מתחיל להיות כבד, אבל נסתדר גם עד גיל 18 אם צריך.... פינוק? זה שהיא ישנה עלינו 3 חודשים ראשונים בלי לרדת מאיתנו לשניה זה פינוק? אחרי שלושה חודשים של צינורות מכל מני מקומות? של בדיקות כל כמה שעות? של הנשמות, חומרים, עירויים? שתהיה מפונקת כמה שתהיה, אבל אפילו האותיות האלה- תהייה, גורמות לי לרעוד בכל הגוף. אז הם יגידו לי? תחשבו שוב....
 
ושתדע לך...

שעוד מעט היא כבר לא תרצה על הידיים, אז תנצל את זה כמה שאתה יכול! כשתומר היה קטן, כולם אמרו לנו "הוא יתרגל על הידיים..." עכשיו אני יכולה לחלום שהוא ישב עלי קצת מול הטלוויזיה או משהו כזה. ולדפנה - איזה שטויות במיץ עגבניות. בשביל מה הבאנו אותם לעולם? בשביל להעביר אותם טירונות? ללמד אותם להיות קשוחים? כל עוד אפשר - רק לפנק ולפנק. |הדשג|אבל צריך לדעת את הגבול גם בזה, ולא לגונן יותר מדי, לתת להם להתנסות ולחוות (למשל: לתת להם לטפס לבד ולהתגלש במגלשה, כמובן בגיל שזה רלוונטי)
 
קשה לי להגדיר מה זה פינוק

אבל אני אנסה, ולא בהקשר של יהב, דווקא בהקשר שלי. אני אוהבת לקנות לעצמי דברים איכותיים שלפעמים עולים הרבה כסף. אני אוהבת אוכל טוב. אני לא נוסעת באוטו בלי מזגן. היום אני גם לא נוסעת באוטו לא אוטומטי. אני נוסעת לחופש כל שנה ולא חוסכת בהוצאות. אוהבת להתארח במלונות/צימרים טובים. אני אוהבת להתעורר כשערן מביא לי ארוחת בוקר למיטה. אני אוהבת שערן מחבק אותי וקורא לי נסיכה. ואם זה נקרא פינוק אז אני מוכנה להגיד שאני מפונקת.
 
למעלה