שאלת השקפה
ולכן לא מתאימה לפורום לשאלות הלכה. לאיזה פורום כן - לא יודעת כ"כ. אולי תושבע"פ, אולי חרדים? לא יודעת. הרי השקפתי: ככל שאדם גדול יותר, יצרו גדול הימנו. ולכן - בחירה יש לכל אדם. אמרו לנו כמה גדול היה אברהם, עד שהקב"ה היה נגלה אליו באופן מצוי ביותר. אך כאשר אתה שואל עצמך בפני מה התמודד אברהם בקבלו ציווי זה, אתה מדמה בנפשך את נתוניך האישיים, את גודלך הרוחני, ואת תפקידך הרוחני. תפקידו של אברהם היה שונה מכל מה שאנו מכירים. אברהם היה העברי - הוא היה מהעבר השני לכל העולם כולו. הוא גילה את האלוקים מן הפן שאף אחד לא הכיר (הפן של כביכול זקוק לאדם כדי להשלים את הבריאה, מעורב בכל נים ונים של התנהגות האדם). בני דורו של אברהם הכירו גם הכירו את הבורא ואת תורתו, ואף למדו אותה בשקידה בישיבתם של שם ועבר, שהם בני נוח (בנו ונכדו). סיפורו של אדם הראשון היה ידוע להם היטב, ובגדיו היו בידיהם. הם אחזו שהבורא ברא את העולם, ואפילו מנהל אותו, אך אינו מעוניין בפרטי המעשים של בני האדם אלא מנהל את העולם ממרחק עליון, וחוצפה היא אם יחשוב האדם שהוא יכול להעניק לבורא עולם. אברהם העברי חידש באמונתו - אותה לימד לכל בקדחתנות - כי האדם צריך להתחסד עם קונו, כלומר לעשות עימו חסד, כביכול. מהתבוננותו במעשי הבורא למד כיצד צריך האדם להתנהג: להעניק לזולתו, להודות לבוראו, לרחם ולהדמות לבורא במידותיו. אברהם העברי שבר את פסילי העבודה הזרה והוכיח לכל כי אין בהם מאום. זו היתה משימת חיים שכל העולם התנגד לה, ואברהם אף נדרש להישרף בכבשן אש על אמונתו - אך הוא לא נטשה אלא דבק בה, למרות כל הקשיים (וכולנו מסכימים שקפיצה לכבשן אש אינה דבר של מה בכך, ומעידה על אמונה חזקה ומוצקה ורבת כוח ביותר). האלוקים גמל לאברהם, והוכיח לכל העולם שדרכו של אברהם צודקת, העניק לו בן נגד דרך הטבע, סתם את פיות כל המקטרגים (יצחק היה קופי של אברהם, שלא ידברו שטויות שהבן בכלל לא של אברהם...), והסביר לאברהם מפורשות שביצחק ייקרא לו זרע, ואילו בנו ישמעאל ובני הפילגשים יקבלו מתנות חשובות, אבל לא יהיו העם הנבחר. והנה, יום אחד, מצווה הקב"ה לאברהם מה שציווה, שבמילים אחרות זה בערך כך: קח את כל הדרך שהלכת בה עד היום, וכל ההבטחות שהבטחתי לך - וזרוק הכל לפח... לחינם קפצת לכבשן האש...!!! הכל היה טעות... הקרב את בנך כעובדי האלילים, והוכח לכל העולם שטעית, ואני ככל האלילים (חס ושלום)... ותתמודד עם העובדה ששיקרתי לך כשהבטחתי שיצחק יהיה העם הנבחר... אתה דיברת לכולם על מידות טובות וחסד, ואני הופך אותך לרוצח פשוט... צוחק עליך בפרצוף... עכשיו, תגיד לי מה הייתי עושה אם רבש"ע היה נגלה אלי מפורשות פעמיים. פעם אומר לי כך, ופעם אומר לי ההיפך הגמור... כשהמשמעות של זה היא שאני יצאתי אידיוטית לאורך כל הדרך (ולא מדובר שיצאתי אידיוטית מול הבוס שלי בחברה בת 300 עובדים, או מול כל המשפחה שלי בזה שאני דתית והם לא, אלא יצאתי אידיוטית מול כל העולם כולו, ומרגע זה והלאה מצבו של קין טוב ממצבי... לא יהיה לי שום מקום בעולם...)... הייתי יוצא פסיכית!!! אברהם לא. אברהם הבין את הניסיון, שבמהותו הוא תיקון חטאו של אדם הראשון. אברהם מבין שהוא לא יודע יותר טוב מהקב"ה וגם אם הוא חושב שהוא מבין משהו, הוא לא מבין כלום, ואינו מהרהר על הקב"ה כלום אלא סומך עליו 100% ולא 0.0000001% פחות. הקב"ה יודע איך להיות הקב"ה, יודע איך לקיים את התורה הכי נכון, יודע איך להקריב את יצחק ולא לצאת רוצח, איך ביצחק יקרא לו זרע למרות שימות בלא בן. הקב"ה יודע איך לא יתקיימו סתירות בדבריו. וכל השאר לא עיסקו של אברהם. ומה שיהיה בגורלו גם לא עיסקו. אין לו בכלל אינטרסים מלבד לעשות את דברו של הקב"ה במדוייק. זה קורבן אמיתי. זה בסיס אמיתי לעם הנבחר שתכליתו לעשות את רצון הבורא ברמה של ממלכת כוהנים וגוי קדוש. לבסיס זה כל נשמה ונשמה מעם ישראל שייכת, ולכן מזכירה לבורא העולם זאת ביום הדין: אנו בניו של אברהם ויצחק - בניצוץ נשמתנו, ברוחנו ובנפשנו, ובמהותנו כולה. ומזווית זו תדון אותנו - היש מי שישווה לנו בעולם במסירות כה מדוייקת? מאז בכל הדורות יהודים קופצים לכבשן האש על קדושת האמונה, יהודים קדושים יקריבו גם היום את בניהם לקב"ה, אמהות קדושות נפרדו מבניהן בגיל 11 ושלחו אותם לישיבות רחוקות, בידיעה שעד יום מותם לא יראו אותם לעולם (בתנאי החיים באירופה דאז) - והכל בזכות אברהם שטבע בנשמתם את מידת האמת הזו.
