ההרחבה המובטחת
האפקט של סויה ודמנטציה יהיה קשה לזיהוי מחוץ למחקרים אפידמיולוגיים. יש לך אומה שלמה (יפן) שצורכת סויה בצורה יוניפורמית למדי במשך מאות שנים, ואוכלוסיות אחרות (אירופה) שכמעט ולא באו במגע עם סויה עד לדור הנוכחי. קשה לקשור מזונות שהם או מאד נפוצים, או לחילופין מאד נדירים למשהו, במיוחד כאשר סיבה תיאורטית ברורה מאליה לבדוק קשר כזה מלכתחילה -- כפי שאכן לא היתה, במקרה של סויה עד לאחרונה (המכניזמים שמוצעים כגורם אפשרי על ידי וויט ויתר החוקרים מבוססים על איתות תוך תאי -- מדע הרבה יותר עדכני ומתוחכם מאשר (למשל) הקשר בין שומן בעורקים לבין שומן בתזונה). למעשה, קשר מ-ס-ו-י-ם כבר הועלה בעבר בין אורח החיים היפני לבין דמנטציה שלא מאלצהיימר ובמיוחד דמנטציה וסקולרית. נתונים החלו לצוף בדבר העובדה שמקרי הדמנטציה הוסקולרית היו גבוהים יותר ביפן מאשר באירופה ובארה"ב, אבל הפער הזה הצטמצם עם השנים (1, 3), דבר שיכול היה לנבוע מהפיכתה (האיטית וההדרגיתי) של התזונה היפנית למערבית יותר; עם זאת, בקרב יפניים אתניים שחיו בארה"ב, נצפה אחוז דומה של מקרי דמנטציה כמו בזה הקיים בקרב האוכלוסיה הלבנה (2), כך שכנראה הסיבה אינה גנטית. אכן, וויט וחבריו החלו לבדוק את אורח החיים ודמנטציה בקרב יפניים שחיו בהאווי אחרי שגילו שאוכלוסיה זו (אלו המופיעים במחקר הטופו שאלי ציטט בהודעה הקודמת) סבלה -כ-כ-ל-ל- ממקרים רבים יותר של דמנטציה וסקולרית של אוכלוסיה לבנה אך פחות מאוכלוסיה יפנית הגרה ביפן, דבר שתומך בהשערה כי המדובר בפקטור של אורח החיים (האוכלוסיה הכילה פחות או יותר יפניים "מערביים")(4). וויט וחבריו פשוט עברו על העובדות כדי להצביע על הטופו כגורם המשפיע במחקר החדש. מה שעוד מעניין לראות הוא את ההערה (1) כי
there are qualitative differences in vascular dementia in Japan ... Those characteristics make the use of some of commonly utilized diagnostic criteria for vascular dementia inapplicable...
כמו כן, האבסטרקט הזה(5) חולק על האבחנה הנפוצה של דמנטציה מאלצהיימר וטוען לבילבול איבחוני. ייתכן באמת שדמנטציה וסקולרית היא אכן אבחון מוטעה של דמנטציה עם האטיולוגיה המוצעת על ידי ווייט. יוסי
1: Yanagihara T. [Clinical characteristics of senile dementia in Japan]. Rinsho Shinkeigaku. 1999 Jan;39(1):45-6. Review. Japanese. PMID: 10377798; UI: 99305561 2. Graves AB, Larson EB, Edland SD, Bowen JD, McCormick WC, McCurry SM, Rice MM, Wenzlow A, Uomoto JM. Prevalence of dementia and its subtypes in the Japanese American population of King County, Washington state. The Kame Project. Am J Epidemiol. 1996 Oct 15;144(8):760-71. PMID: 8857825; UI: 97010792 3. Seno H, Ishino H, Inagaki T, Iijima M, Kaku K, Inata T. A neuropathological study of dementia in nursing homes over a 17-year period, in Shimane Prefecture, Japan. Gerontology. 1999 Jan-Feb;45(1):44-8. PMID: 9852380; UI: 99069230 4. White L, Petrovitch H, Ross GW, Masaki KH, Abbott RD, Teng EL, Rodriguez BL, Blanchette PL, Havlik RJ, Wergowske G, Chiu D, Foley DJ, Murdaugh C, Curb JD. Prevalence of dementia in older Japanese-American men in Hawaii: The Honolulu-Asia Aging Study. JAMA. 1996 Sep 25;276(12):955-60. PMID: 8805729; UI: 96399158 5. Kosaka K, Iseki E, Arai H. Recent advances in dementia research in Japan: Alzheimer-type dementia. Psychiatry Clin Neurosci. 1999 Feb;53(1):1-10. Review. PMID: 10201277; UI: 99215460