שאלה על סאגת אלריק

[חצי אלף נצחי]

שאלה על סאגת אלריק

מי שהוא פה יודע מה הסדר הכרונולוגי של ספרי סאגת אלריק שתורגמו לעברית?

 

[ננסק]

בשביל זה יש את פורום מדע בדיוני

לך חפש אותו.

 

[Serpent Axis]

אני דווקא חושב

קודם כל, שאם כבר פורום אחר אז פורום פנטזיה ולא פורום מד"ב... דבר שני, סאגת אלריק קשורה למ"ת בדיוק כמו כתבי לאבקראפט או שר הטבעות.

 

[עופר לובזנס]

הנה פתיל שעונה בדיוק על השאלה הזו

בפורם מד"ב ופנטזיה

 

[הבלש חסר הבית]

מאלה שתורגמו?

מורקוק כתב בצורה די קופצנית, כך שהספר האחרון בסאגה פורסם ונכתב למעשה כמה שנים לפני הספר המתאר את תחילתה... אבל ממה שיש בעברית כרגע, הסדר הוא כזה: אלריק ממלינבונה, אלריק על ים הגורל (שניהם בהוצאת ינשוף) חרב השאול, אבי סער (הוצאת עם עובד, לא מזמן הודפסו מחדש). "חרב השאול" הוא מקבץ של סיפורים קצרים על אלריק, ומאוחר יותר מורקוק כתב כל מיני סיפורים וספרים שמתרחשים ביניהם, שלא תורגמו עדיין לעברית. הספרים של מורקוק די קלילים, אבל לא מוצלחים במיוחד. רוב העלילות שלהם נראות כמו הרפתקאות מו"ד ישנות, כאלו שבהן הגיבור הולך לאיזה מקום כדי למצוא משהו, ונלחם בכל מיני טיפוסים חסרי משמעות בדרך. ניתן לסכם את הסאגה בקצרה כ"אלריק פוגש אנשים, הורג אותם, ומקטר על זה", ואלריק עצמו הוא הבכיין המעצבן ביותר של ספרות הפנטזייה (פרט לרייסטלין, שנוצר במידת-מה בהשראתו), וכבר היו מי שאמרו שיחסיו עם החרב השחורה הם מטאפורה פרוידיאנית למתבגר זועם המכור לאוננות ולמדידות המה-שמו שלו, מה שפוגע ביכולתו ליצור קשרים משמעותיים עם נשים.

 

[ogmios]

מה בדבר מגילת החרבות (*ספויילרים*)

אאל"ט, קורום פוגש שם את אלריק באחד מהסיפורים. היכן הסיפור הזה משתלב בכרונולוגיה של אלריק?

 

[הבלש חסר הבית]

זה מופיע באחד הספרים (ספויילרים)

אאל"ט "המגדל הנעלם" שנקרא גם "הקוסמת הישנה", שלא תורגם לעברית - אלריק יוצא להציל את טנלורן אחרי שטאלב קארנה מזמן אנשי לטאה עם רובי לייזר ממימד אחר (כבר נשמע רע) ולשם כך צריך להכנס למגדל של איזה גמד עם שם בלתי ניתן לביטוי שנשמע קצת רוסי, העובר בין המימדים השונים. שם הוא נעזר בקורום ובארקוזה, שעסוקים בקווסטים טיפשיים משלהם.

 

[חצי אלף נצחי]

מורקוק גרוע?!!

כופר!! לשרוף אותו על המוקד לאט לאט... מייקל מורקוק הוא בכלל לא קליל (טוב, הספרים המוקדמים שלו די קלילים לפי מה ששמעתי), ואלריק הוא הגיבור הכי מוזר ודיכאוני בספרות הפנטזיה (בעצם הוא יותר אנטי-גיבור בסוף אבל למי אכפת), לא עוד ספר על חתיך שרירי חזק במיוחד שכולם אוהבים אותו וששוחט רשעים, אלה חלשלוש מעוות עם חרב אפלה שאוכלת נשמות שמנסה להציל את העולם אבל החרב שלו מנסה להרוס את העולם- זה ממש לא הגיבור הסטריאוטיפי שכולנו כבר ראינו אלף פעם ושנמאס לנו ממנו ושגורם לנו להקיא

 

[הבלש חסר הבית]

לא שמעתי אלא קראתי

ומסקנתי, מהקריאה במורקוק, היא שיש לו רעיונות מעולים אבל הוא לא יודע מה לעשות איתם. הוא מתחיל עם רעיון מצויין, אבל באמצע נמאס לו והוא הורג את כולם והולך לפאב. הכתיבה שלו די שטחית, הדמויות חד-מימדיות, והעלילות בדרך כלל נראות כמו קווסטים בנאליים. אלריק בזמנו היה חידוש גדול, שפרץ דרכים חדשות בספרות הפנטזייה - לא עוד לוחם צעיר וחזק שמביס את המכשף הרשע, זוכה בנסיכה ובממלכה, אלא מכשף רופס ופסיכוטי שהורג את הנסיכה שהוא אוהב ומחריב את הממלכה של עצמו. אבל "בזמנו" היה בשנות השישים, כשמשה דיין עוד היה גנרל נחשק ופופולרי - אבל מאז הרבה יורים ובוכים חצו את הליטאני, ומשניטל מאלריק החידוש הגדול שהביא, לא היה לו הרבה חוץ מזה. נכון, הממלכות הצעירות הן מקום יצרי, סוער ופרוע, עולם פנטזייה נהדר ורבגוני בהשוואה לשבלונות מכורות נוסח יערות אירופה במאה ה15, אלא שמורקוק עצמו, למרבה הצער, לא עושה איתן הרבה אלא רק משתמש בהן כתפאורה די שטחית לגיבור המעצבן שלו (בדרך כלל מתואר איזה מקום מעניין בשתי מילים, ואחרי שאלריק עובר שם לא נשאר ממנו כלום). כשהתחילו לכתוב את עולם המשחק של הממלכות הצעירות בהתאמה לשיטת המשחק סטורמברינגר, היוצרים גילו להפתעתם שמורקוק לא נתן להם הרבה חומר לעבוד איתו, ונאלצו להמציא המון בעצמם על בסיס שברי המידע שהוא מציג בספריו - כך למשל גולדאר, אל החוק שהוא הפטרון של המסחר והכסף המזומן, אחד האלים היותר מעניינים בממלכות הצעירות, הוא המצאה של כאוסיום-נטו, לא של מורקוק - שבעצמו לא טרח להתייחס יותר מידי לאלי החוק עצמם פרט לדונבלאס המתחסד והדורסני.

 

[חצי אלף נצחי]

נשמע כמו אחד מספריו המוקדמים

קראת את אלריק ממלינבונה או את אלריק בים הגורל? נכון, הם קצרים מאוד (174 עמודים לספר- שניהם ביחד זה ארוחת בוקר בשבילי, למרות שהטעם של הנייר יבש משהו...) אבל הם טובים ועמוקים למרות שמורקוק מתמקד יותר באלריק, אחריו בדמויות היותר משניות והרקעים הם די במקום האחרון...

 

[הבלש חסר הבית]

אחד? אמרתי שקראתי כמה, לא?

וכן, קראתי את אלריק ממלינבונה ואת "ספן על ימי הגורל" (אם לתרגם ישירות משפת המקור) - קראתי אותם באנגלית, לפני שתורגמו, וקראתי עוד כמה דברים שמורקוק כתב. אלריק ממלינבונה (שנכתב בערך ארבע או חמש שנים אחרי "אבי סער" שנועל את הסאגה) הוא ספר לא ממש מוצלח, שנראה כמו קווסט ממוחשב. הסצנה באמירון למשל, נראית כמו טבלת היתקלויות - אלריק הולך, טראח -נתקל בשלושה אנשים עם פרצוף של חזיר. הולך עוד קצת - הופ, הנה לנו איש עם 15 ראשים של נחש, ומעבר לסיבוב יש מין דבר גדול שמחליף צורות. ואחר כך יש קרב עם יירקון. כשאין שם תיאורי היתקלויות, אנחנו זוכים לשמוע על המחשבות העגמומיות שעולות במוחו של אלריק כשהוא מביט בראי - לא משהו שאי אפשר למצוא בשום בלוג של ילד בן 15 ששומע יותר מידי רוק כבד. כשיש פוטנציאל להתרחשויות מעניינות, כמו למשל המפגש עם ראקהיר או המבצע עם הספינה ששטה בים וביבשה, מורקוק ממהר לסגור עניין ולרוץ הלאה. הספן על ימי הגורל נראה כמו טריפ על אקסטזי - אלריק עולה פתאום על אוניה מלאה בטיפוסים מוזרים, מגיע לאיזה מבוך חסר משמעות כדי להציל את הרב יקום ונלחם שם נגד בבונים כתומים ותולעים מסריחות, ובסוף יש איזו סצנה דווקא מעניינת של ארבעה גיבורים הופכים לאחד (לא במובן הארוטי של המושג!) שנגמרת חיש קל, ולאחריה אלריק נבעט מהיתקלות להיתקלות, תופס טרמפים על ספינות, ובדרך הורג את הדמות המעניינת היחידה בספר הזה. בכל הספרים אפשר לשים לב לתופעה מעניינת - מורקוק תוקע את אלריק במצב שאי אפשר לצאת ממנו בשלום - ואז פותר אותו על ידי "דאוס אקס מכינה" - האל מתוך המכונה, במובן המילולי של המילה - אלריק פתאום נזכר, ממש במקרה, באיזה לחש עתיק שקרא פעם בספר הטלפונים של אבא שלו (סדריק ה86, הקיסר ה427 של מלינבונה) ומזמן איזה אל שמסדר את העניינים, כדי שאלריק יצטרך "להזכר" בלחש חדש ולא למחזר את הישן, האל אומר לו משהו בנוסח "מעכשיו אני פטור מהחובות שלי לאבותיך, אז לך תז%$#ן ואל תקרא לי יותר למה אני לא אבוא", מה שמאפשר לנו לחזות באלריק מזמין חילוץ ממירקלר שר החתולים (צריך למצוא חתלתול שהלך לאיבוד), מפילט גבירת הציפורים (מפלצת מעופפת חטפה אותו למטרה טובה, אבל הוא לא יודע את זה), מנומרנומרק אדון החרקים (מסתבר שנחיל ארבה יכול לטרוף מפלצות עם כרבולת שזורקות פריסבים קטלניים!), מהסאטאטאטק אדון הזוחלים (שמגיע בדמות זיקית ענקית וטורף את פרפר התוהו הדביק), ומ669 (הוא נתקע בנחל דרגות ונגמרו לו המים). יש למורקוק רעיונות מצויינים ומקוריים, זה נכון (למרות שהוא נוטה למחזר את ההתקפות על טנלורן), אבל הוא עצמו סופר די בינוני.

 

[0Pandemonium0]

אני חייב להודות שאחרי כל-כך הרבה

ביקורת גרועה מפי הבלש, החלטתי לבדוק את העניין בעצמי ורכשתי את אלריק ממלניבונה ואת אלריק בים הגורל (אכן תרגום מזעזע מהמקור באנגלית). אלריק ממלניבונה דווקא די טוב, ומציג גיבור חדשני ומקורי, שלא כמו שאר גיבורי הפנטזיה המשעממים שראינו עד עכשיו, כמו שנאמר מעליי. אני מסכים עם זה. וכמו שאמרת, בלש, בספר ה"ראשון" בהחלט מוצג רעיון טוב, אבל הוא לא מתפתח לשום מקום. אלריק בים הגורל הוא די עלוב. העלילה לא רציפה והסיפורים מתחלפים במהירות, והאמת שהם די טיפשיים. למשל, הסיפור הראשון והמגוחך מכולם: כמו שאמרת, בלש, אלריק עולה על ספינה מלאה בטיפוסים מפוקפקים והזויים שהגיעה משום מקום בדרך להציל את הרב יקום מהיצורים הנוראיים ביותר עלי אדמות, שממש מהווים סכנה אמיתית לכל היקומים הקיימים (מה שהופך אותם לפחות או יותר הדברים החזקים ביותר שיש בנמצא, לדעתי). ואיך מנוצחים שני האחים? על-ידי שילוב של ארבעה גיבורים ליצור הכי פחות מקורי שמורקוק יכול היה להמציא, ללא ספק: פשוט יצור שהוא, באופן מילולי לגמרי, שילוב של כל הארבעה. והוא מחסל את האחים באיבחת חרב אחת. כמה עלוב. כתבתי יותר מדי, אז אסכם את זה במילים: "אני חייב להודות שעד כמה שהספר הראשון נחמד, ושאני די מחבב את אלריק ממלניבונה, הספר השני די הוציא לי את החשק להמשיך".

 

[הבלש חסר הבית]

"היצורים הכי נוראים בעולם" *ספויילר

אג'אק וגאג'ק, אח ואחות (שכחתי מי זה מי) שנראים כמו בניינים מוזרים עם מבוך בתוכם, בו חיים בבוני ענק כתומים ושאר צרות. ובסוף, אחרי שמשמידים אותם באמצעות חרב רב-מימדית, כל מה שצריך לעשות זה לשרוף אותם. מוטב היה אילו אלריק היה טובע בים, ומורקוק היה נותן למישהו מוכשר יותר לכתוב על הרפתקאותיו של הדוכס אוואן אסטראן - דמות הרבה יותר אנושית והרבה יותר מעניינת, שכיאה לדמויות מעניינות אצל מורקוק מתה מהר מידי על חרבו של הלבקן הבכיין, שבכלל לא התכוון.

 

[0Pandemonium0]

אכן כך../images/Emo6.gif

 

[חצי אלף נצחי]

שכחת משהו חשוב

מרבית ספריו של מורקוק (אם לא כולם) התפרסמו בהתחלה בעיתונים חלקים חלקים לפני שהוא אסף את הכל לספר ופירסם, ולכן מורקוק כל הזמן רץ והורג דמויות משנה- כי היה לחוץ בזמן בעת שהוא כתב את זה, והוא היה חייב לקצר

 

[הבלש חסר הבית]

ידוע

וכך הם נראים - כאילו נכתבו על רגל אחת, בשיטת הזבנג וגמרנו. רוב הסיפורים הקצרים שלו נראים כאילו בזמן הכתיבה חברים שלו צפרו לו מלמטה וצעקו "יאללה, מייקל, רד כבר, אנחנו מאחרים לסרט".

 

[ogmios]

אני שוכח שהוא היה בריטי

זה בטח היה יותר דומה ל"יאללה, מייקל, אנחנו מאחרים ל-Happy Hour"

 

[ogmios]

"אתה שוכח שהוא היה בריטי", כמובן.

טל"ח.

 

[חצי אלף נצחי]

קראתי את אלריק ממלניבונה ואת

הספן בים הגורל, אז אם אני אקרא את אבי סער אני אבין הכל?

 

[הבלש חסר הבית]

קודם תקרא את "חרב השאול"

חרב השאול מציגה מקבץ מהסיפורים הראשונים של מורקוק, ו"אבי סער" בעצם מתחילה ישר אחרי הסיפור האחרון ב"חרב השאול". הסיפורים בחרב השאול באמת נראים כאילו נכתבו על רגל אחת.