כי נר עושים רק במוצאי שבת שאז חיכך אדם הראשון לראשונה, שני אבנים זו בזו, כדי להוציא אש. בשמים מברכים כרוגע לנשמה, מאחר ובמוצאי שבת נפרדת הנשמה היתירה של שבת מאיתנו. וכדי שינוח לנו מהיפרדות לא קלה זו, לכן מריחים בשמים. לכן, שני ברכות אלה שייכות רק במוצאי שבת.
פרט ליום שבת, מנענעים כל יום. ואדרבה, מחר ביום ראשון של סוכות זה הכי הכי מדאורייתא. שנאמר (ויקרא כג. מ) ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל ושמחתם לפני ה' אלהיכם שבעת ימים. מפורש ולקחתם לכם ביום הראשון של סוכות. רק אם זה בשבת, אין לוקחים לולב.