שאלה על לקות בשפה

[ציפולי]

שאלה על לקות בשפה

מאז שהוא קטן - וכמעט בן תשע כיום אני מנסה לספר לו סיפורים, והוא לא מבין אותם. הוא מבין קטעים שונים בסיפור, זוכר כל מיני פרטים, אבל מתקשה מאד מאד לעקוב, או להבין בכלל, שיש עלילה. אפילו בסיפורים של משפט או שניים. אני יכולה להגיד - אמא רצתה להכין סלט והיה חסר לה מלפפון, אז היא הלכה לחנות לקנות מלפפון. עכשיו, אם אשאל אותו בשביל מה אמא היתה צריכה מלפפון, הוא לא יזכור (או לא יקשר) שזה בשביל הסלט. אני יכולה להגיד - דני הלך לטייל בחוץ, טייל עד שהתעייף וחזר הביתה. ואני אשאל - למה דני חזר הביתה? והילד יגיד לי - כי הוא התגעגע לאמא שלו, או משהו כזה. הוא לא יזכור שהמשפט התחיל בזה שדני טייל, ולכן יתעייף. אני מבקשת - אולי מישהו כאן יכול לכוון אותי, למה זה יכול להיות קשור? איזה מילה שאוכל לקרוא עליה - זכרון לטווח קצר, זכרון פונולוגי, זכרון אמו... או שזה לא קשור לזכרון אלא לתחום אחר? בבקשה - שם של מושג שאוכל לחפש עליו ולראות אם חופף לנו, שאדע איך להסביר ואולי איך לעזור. ברקע - ילד עם זכרון יוצא דופן בהרבה תחומים (למשל לשמות של אנשים שפגש בעבר), אינטיליגנציה גבוהה, קשיי שפה - בהבנה יותר מאשר בהבעה. משולב בכיתה רגילה ועוקב בהצלחה אחר דברים קצרים, בדרך כלל תוך בדיקה מה האחרים עושים וחיקוי, ליתר בטחון. במשפטים ארוכים הולך לאיבוד, וכמובן שלא מצליח לעקוב אחר שום סיפור שמסופר בכיתה. תודה!

 

[TikvaBonneh]

יש קלינאית תקשורת שעובדת איתו?

 

[schlomitsmile]

לא יודעת אם זה רלוונטי לכם אבל מה שכתבת הזכיר לי טקסט של סינקלייר, במיוחד קטע מסויים בו, אבל בעצם כולו: " היותי חכם פירושו רק שאני טוב בלמידה; אין זה אומר שאני יודע דברים בלי צורך ללמוד אותם תחילה. הבנת דברים ומציאת קשרים בין חלקים שונים של השלם זה מה שאני עושה הכי טוב, ויש לי הזדמנויות רבות להתנסות בכך, מפני שלא רבים מן הקשרים נעשים מעצמם. אבל עדיין אני חייב לדעת מהם כל החלקים לפני שאוכל למצוא את הקשרים ביניהם. ההנחה שאני יודע דברים אשר למעשה אינני יודע מובילה לעיתים קרובות למסקנה הישירה שאינני יכול ללמוד דברים אשר למעשה אני כבר יודע. הנחות כאלה כמעט גרמו לאשפוזי במוסד. מפני שלא השתמשתי בדיבר לתקשורת עד גיל שתים עשרה, היה ספק רציני האם אוכל אי פעם ללמוד לתפקד באופן עצמאי. אף אחד לא ניחש עד כמה הבנתי, מפני שלא יכולתי לומר את מה שידעתי. ואף אחד לא ניחש את החשוב מכל - שלא ידעתי, הקשר החסר האחד שכה הרבה תלוי בו: לא תקשרתי בדיבור, לא מפני שלא הייתי מסוגל ללמוד להשתמש בשפה, אלא מפני שפשוט לא ידעתי שזו הייתה מטרת הדיבור. הלמידה איך לדבר היא פועל יוצא של הידיעה לשם מה לדבר - ועד שלמדתי שלמילים יש משמעות, לא הייתה כל סיבה להתאמץ ללמוד לבטא אותן כצלילים. ריפוי בדיבור היה סתם הרבה אימונים חסרי משמעות של חזרה על צלילים חסרי משמעות מסיבות חסרות הגיון. לא היה לי כל מושג שזו יכלה להיות דרך להחליף משמעויות עם עוד תודעות." מתוך- גישור על פערים, מבט מבפנים על אוטיזם. למשל בדוגמא שהבאת, דני טייל עד שהתעייף ואז חזר הביתה, אבל מי אמר שהוא חזר הביתה *בגלל* שהתעייף? יתכן שחזר כי התגעגע לאמו. זה העניין של גישור על פערים, רובנו מגשרים אוטומטית וברור לנו שהוא חזר כי התעייף, אבל למעשה זה לא מובן מאליו.

 

[bajura]

WOW מעניין מאוד

 

[ציפולי]

וואו, באמת מעניין

לגבי הדוגמא של דני שהתעייף - אני *יודעת* שהוא לא זוכר. הוא אומר לי שהוא לא זוכר, מבקש שאזכיר לו, אפילו באיזו אות זה מתחיל, רמז, משהו... הוא יודע שהוא שמע קודם את הסיבה לכך שדני התעייף, אבל לא מסוגל להעלות אותה בעצמו. לכן אני מחפשת את המינוח הנכון לתאר את זה, כי ברור לי שיש כאן לקות ספציפית שאני לא מבינה אותה, מעבר לקשת וכו'

 

[ענבלית8]

מנסה לחשוב איתך

את חושבת שהוא לא זוכר - האם הוא יכול לדקלם ברצף שני משפטים שתגידי. רק לדקלם סתם בלי שאלות והבנה? כי אם כן אז אולי זה באמת לא הזיכרון אלא הסקת המסקנה? נסי אולי סיפור עוד יותר פשוט. אני רוצה מלפפון. אין בבית מלפפון. אני רוצה לקנות בחנות מלפפון. ניסיתי לכתוב משפטים מאוד חד משמעיים. כי אם מדובר פה לא בעניין של זיכרון אלא למשל בילד שהחשיבה שלו לא קונוונציונלית אז לבעיה כמו שאת הצגת אותה יכולים להיות הרבה פתרונות יצירתיים (נניח לאכול סלט בלי מלפפון, לבקש מהשכנים...) ויכול להיות שבגלל שהם עוברים לו בראש הוא לא יכול לענות על השאלה ששאלת. אולי זה יכול לעזור למקד את הקושי.

 

[dina199]

לא סתם קיימים מורים להוראה מתקנת

זו ההתמחות שלהם. והם נעזרים בהמון טכניקות שנחשבות בארץ כשייכות לחינוך מיוחד אבל היו יכולות מאוד לעזור גם בחינוך רגיל.

 

[ציפולי]

אין לי נסיון עם הוראה מתקנת

יש לי נסיון עם קלינאיות תקשורת, שתמיד טוענות שזו בעיה בהבנת האחר והקשרי נסיבתיות וכל זה, ומנסות להסביר לו מה זה מרגיש ומה ההוא מרגיש, ואני תמיד חושבת שמה זה קשור בכלל, יש כאן כשל בהבנה ברמת הדיסלקציה אולי, משהו בזכרון ובהבנה הכי מיידית של המשפטים, ואיך הן לוקחות את זה תמיד לאותו מקום מסומן מראש ולא רואות את זה.

 

[dina199]

אז כנראה זו בדיוק הסיבה שאת

צריכה מורה לנהורה מתקנת . למורים האלה יש טכניקות של לפרק ולהרכיב כל דבר (ואלה ממש טכניקות מעשיות בלי לברר מי מרגיש מה

). ואז אפשר ללמוד הכל: לפרק משפט, להבין משפט, לפרק שאלה, להבין שאלה, לבנות משפט, לבנות תשובה , לכתוב חיבור, לכתוב סיכום . אלה דברים 'הומניים' שב"כ נחשבים מאוד קלים לנ"טים (ולמעשה גם הם לא) אבל מאוד קשים לא"סים. הבן שלי הצליח לעשות תעודת בגרות מלאה אחרי שלמד כל זה.

 

[1אילת2]

עבדתם עם כרטיסיות שמספרות חלקים

מהסיפור וצריך לסדרם לפי הסדר? מה המשפט הארוך ביותר שהוא מסוגל לזכור/ להבין? צריך להתחיל בקטן ולעלות. זו עבודה מסובכת למדי. היא דורשת קלינאית תקשורת מנוסה.

 

[bajura]

 

[bajura]

הקשיים מוכרים לי

אבל הילד שלי קטן יותר. זה יכול להיות הרבה דברים. אולי כול מה שציינת ועוד. הקלינאית תקשורת שלנו מעבירה בימים האלה לבן שלי כול מני כלים אבחונים כדי לנסות לגלות מאיפו בא הקושי. האים מדובר בזיכרון עבודה קצר, או שזו בעייה של קשב וריכוז, האים עיבוד השמיעתי שלו לא תקין, האים זו היכולת להשיג מסכנות שלא תקינה או שהוא פשוט לא יודע שאם אני שואלת שאלה כזאות אני מצפה לתשובה מסויימת. עדיין אין לי תשובות, הקלינאית המרה שהתןצאות לא חד משמעיות והיא רוצה להמשיך לעבוד על זה. מצטערת שאני לא יכולה לעזור. רק להגיד לך שכדאי שבעל מקצוע טוב שמכיר את הספקטרום יבדוק אותו לעומק כדי לגלות מאיפו בידיוק בא הקושי ואיך ניתן לעבוד עליו יותר ביעילות. בהצלחה.

 

[ציפולי]

תודה, בחורה

עבדנו מספר שנים עם קלינאיות תקשורת, כרגע בהפסקה. האבחון האחרון נעשה לפני כחצי שנה, אבל נראה לי שרובו לא היה רלוונטי. כמו אצלך, תמיד אומרים לנו שעדין לא ברור וכו'. לכן אני מנסה בעצמי לפרק את הקושי לחלקים שאוכל להבין אותם. למשל - שמתי לב שהרבה פעמים כשקוראים לו שאלה במבחנים המובנים האלו, והוא לא יודע את התשובה, הבוחן מסמן איזה ציון נמוך במשהו לא רלוונטי, בלי להבין שהילד לא הצליח לזכור את השאלה או בלי להבין... לא יודעת. משהו שגם אני לא מבינה שם במוח הזה שלו.

 

[bambina האחת]

קודם כל לפנות לקלינאית תקשורת טובה

קלינאית תקשורת יודעת לטפל בדברים האלו. אני לא חושבת שזה בעיה שפתית. זה לא שהוא לא מבין את מה שאת אומרת, הוא פשוט לא יודע לעשות הקשרים שאת עושה. אני יכולה להתייחס לדוגמא שכתבת: דני הלך לטייל בחוץ, טייל עד שהתעייף וחזר הביתה איפה כתוב פה שדני חזר הביתה בגלל שהוא התעייף? כתוב שהוא טייל עד שהתעייף. אחר כך כתוב שהוא חזר הביתה. את עושה את ההקשר שהוא חזר הביתה בגלל שהתעייף כי את יודעת מנסיון חיים שלך שזה בדרך כלל מה שקורה וזה תרחיש הגיוני בעינייך. אבל לילד אין את הנסיון שלך. בן שלך פשוט לא יודע את הסיבה/תוצאה הספציפי הזה (אם עייפים אז חוזרים הביתה). לכן כשאת שואלת אותו למה דני חזר הביתה, אין לו שום ידע לענות לך על השאלה והוא מתחיל לחשוב על סיבות אפשריות (שהוא מכיר מנסיונו), ודווקא נראה שהוא עושה את זה מצוין. זה יכול להיות קשור להבנה של סיבה/תוצאה אפשר לעבוד על זה בכמה דרכים. גם לעבוד על סיבה/תוצאה מורכבים, יש משחקים וכרטיסים שקלינאיות תקשורת עובדות איתם. לספר את הסיפור בצורה שונה: דני הלך לטייל בחוץ, אחרי שטייל הרבה זמן הוא התעייף, בגלל שהוא התעייף הוא חזר הביתה. ואז תנסי לשאול ותראי האם הוא ידע לענות על זה. זה גם יכול להיות קשור לזכרון לתווך קצר. לבן שלי היו קשיים עם זכרון לתווך קצר והוא לא היה מצליח להבין משפט ארוך יותר משלושה מילים (למרות שהיה מבין הכל בנפרד, ולמרות שיש לו זכרון פנומנלי לתווך ארוך). קלינאית תוכל לבדוק האם זה קשור לזכרון או משהו אחר. אם זה אכן קשור לזכרון לתווך קצר, אז החדשות הטובות הם שזה משתפר פלאים אחרי עבודה על זה (אבל זה דורש הרבה עבודה). איך הילד קורא? בדרך כלל ילדים שיש להם קושי עם זכרון לתווך קצר מתקשים לקרוא (כי קריאה דורשת לזכור את כל האותיות במילה כדי להבין מילה, ולזכור את כל המילים במשפט כדי להבין משפט)

 

[dina199]

מאוד מוכר (ושייך לספקטרום

)

זה דבר רציני ולוקח הרבה זמן. את יכולה להתמודד עם זה לבד וצריכה עזרה של איש מקצוע. במקרה של הבן שלי עבדו איתו בתיכון בעזרת הוראה מתקנת (כי הוא אובחן בגיל 14). הבסיס: לפרק הכל למשפטים קצרים ולשאלות ממוקדות. משפט : "אמא רצתה להכין סלט והיה חסר לה מלפפון, אז היא הלכה לחנות לקנות מלפפון. " הוא מאוד מאוד מאוד מסובך (ואני לא צוחקת). כדי להגיע להבנה של משפט מורכב כזה צריך לעבד הרבה משפטים קצרים (ושאלות בהתאם). וגם שאלות פתוחות : 'בשביל מה מלפפון' אלה שאלות קשות מאוד אפילו אם יש הבנה של המשפט עצמו. זה שייך לתחום של אנליזה וסינטזה (וזה קורה גם בדברים אחרים בחיים , לא רק בלשון וספרות למשל) . יש זיכרון של המון פרטים , אבל כל הפרטים הם באותה רמת חשיבות לכן קשה לסכם ולהגיע למסקנה מסויימת.

 

[ציפולי]

הי דינה

תוכלי בבקשה להרחיב על המושג הזה שאת מתארת - האנליזה והסינתזה? ועד כמה ההוראה מתקנת עוזרת, האם מגיעים למצב שאפשר לקרוא ספר עלילתי ממש? ואיך התסדרתם לפני האבחון, בלימודים וכו'? וכל דבר... תודה

 

[ציפולי]

אה, וגם...

איך רואים את זה בתחומים אחרים בחיים? במשחקים, למשל? במה?

 

[dina199]

למשל בפאזלים.

חוסר יכולת (למשעה חוסר ידע) להרכיב פאזל מהחלקים שלו.

 

[ציפולי]

וזה נלמד, הפאזלים?

אצלנו אין בעיה בפאזלים בכלל, וגם בדיבור לא, אבל בהבנה - הכל בלגן.

 

[dina199]

כנראה אין שום בעיה בהבנה.

רק שצריך לפרק הכל למשפטים קצרים

. ברגע שאת תדברי במשפטים קצרים ,תשאלי אותו שאלות ממוקדות ולא תצפי ממנו להסתדר עם משפטים ארוכים ומסובכים שהולכים בהם לאיבוד - המצב ישתפר. וגם כל פעם להאריך את משפט שלך במילה או שתיים ולבקש ממנו לחזור עליהם. כך הוא יזכור אותם.