שאלה על כתובת תל דן

[ועכשיו אבא]

שאלה על כתובת תל דן

הכוונה למילים המפורסמות "בית דוד" לפי מה שזכור לי - ואין לי כרגע סימוכין - השפות ה"צפוניות" בלעו את הדיפטונג ay-->e (לא בטוח שאני מנסח זאת כראוי) ז"א שהשמיטו את הי' של התנועה צירה של היום. כך בלוח גזר כתוב קץ במקום קיץ בכתובת יחימלך כתוב בת במקום בית לעומתם בכתובות ערד ב"דרום" מופיעות המילים "בית" ו"יין" אז כיצד השתרבבה הי' למילה "בית" אשמח להבהרות והפניות..

 

[דביבון ירוק]

יש דוגמה דומה נוספת בשמות תיאופוריים

בעוד ביהודה הם מופיעים יהו, בצפון הם נכתבים יו. כל מה שיש לי להוסיף בנידון הוא משהו ששמעתי בשיעור של פרופ' רייני, אשר טען שמדובר בשינוי שהתבטא רק בכתב אך לא בהגיה. למרבה הצער הוא לא פירט יותר (ואם פירט, אני לא זוכר ).

 

[ועכשיו אבא]

תודה

שמעתי על ההבדלים בכתיב מכמה מקורות שונים אך אני לא זוכר אותם כעת. אמשיך לחפש

 

[זוגי2]

בכתובת "ביתדוד" היא מילה אחת

בכתובת המילים "בית דוד" מופיעות כמילה אחת "ביתדוד" ומהווה שם-תואר. כך שיתכן שאם לא היה מדובר בשם-תואר אכן היה כתוב "בת דוד" חסר יו"ד ובשתי מילים, אבל כשם-תואר יתכן שכתבו את השם לפי מה שנהגו ביהודה עם יו"ד.

 

[דביבון ירוק]

מדובר כאן אכן במילה אחת, אך לא בשם תואר אלא

בצורת סמיכות. בעברית שלנו היינו כותבים 'בית-דוד' עם מקף. לכן המילה אינה נהגית Bayit אלא Beit.

 

[jonish]

על פי מה שאני יודע...

כתובת תל דן רק כתובה בפיניקית אבל השפה היא ארמית קדומה. לכן אני לא רואה סיבה "שהחוקים" של העברית של הממלכה הצפונית והדרומית יחולו עליה וכך גם של הפיניקית. אבל זאת דעתי...

 

[טירון באמצע החיים]

אכן, זוהי כתובת ארמית

מי אמר שיש קשר בין הגיית הארמית להגייה הצפונית המשוערת?

 

[jonish]

זה מה שנשאל בהודעה המקורית...

השאלה היתה: כיצד השתרבבה לה ה"י" לכתובת. לכן עניתי שהכתובת בארמית וכך נכנסה ה"י" ל-"ביתדוד"

 

[טירון באמצע החיים]

התכוונתי לחזק את דבריך, כתגובה לועכשיו אבא

 

[jonish]

סליחה, לא הבנתי את דבריך כנראה

 

[ועכשיו אבא]

תודה גם לכם

אם כי בניחושים אפשר לשחק כל היום לפי מה שאני יודע השפות במרחב היו קרובות מאוד אם כי אני לא יודע האם ישראלית ויהודאית היו קרובות יותר זו לזו מאשר עמונית\מואבית\פיניקית\ארמית אליהן הרי המקרא נחתם מאוחר יותר ואיחד בין ישראלית ליהודאית כעברית, והממצא החוץ מקראי הוא די קטן.

 

[חגי משגב]

כיווץ דיפתונגים

זה השם הנכון של התופעה, והיא קיימת גם בארמית. במקרה הזה התשובה כנראה פשוטה הרבה יותר: המלך הארמי האנונימי (כנראה חזאל) כותב את השם כפי שהוא שמע אותו, לא כפי שהיה אומר אילו היה השם הזה בשפתו. מכיון שהשם הזה יהודאי, כך הגו אותו, וזה מה שהוא שמע. misgav.blogspot.com

 

[ועכשיו אבא]

יפה. וגם נשמע הגיוני.

 

[זוגי2]

אז אין כאן עדות לקיומו של דוד

לדבריך יוצא שחזאל אינו מעיד שהמלך מיהודה הוא מבית דוד, אלא רק שהיהודאים מכנים את עצמם בשם "ביתדוד". אז אמנם ניתן להניח שהכינוי "ביתדוד" כמאה שנה לאחר ימי דוד מעיד שהיה אדם בשם דוד, אבל אין לנו עדות חיצונית לכך אלא רק עדות שביהודה ייחסו את עצמם לאחד בשם דוד.

 

[jonish]

לו רק המלך היה כותב...

אך הוא לא, עפ"י דבריך יותר הגיוני לי שהסופר\אמן שהכין את הכתובת היה יהודאי ולכן השתרבבה לה ה"י". המלכים עצמם לא היו כותבים את הכתובות בתקופות אלו.

 

[חגי משגב]

הוכחות ומלכים

אה, ברור שאין פה הוכחה ישירה. כל מה שאפשר לדעת מפה זה שהיה בית דוד. לגבי היו"ד: עניין נוסף הוא, ששמות לא משתנים במעבר ממקום למקום. ולכן כותב הכתובת, ארמי או יהודאי, יכתוב את השם כפי שהוא נהגה במקומו, ולא יתרגם אותו לשפתו. אכן לא המלך כתב, אבל סביר שאחד מסופריו, גם הוא ארמי, כתב, ועדיין כתב את השם כפי שנהגה ביהודה, ולא כפי שהיה נהגה בארם. אבל גם פה אי אפשר להוכיח כלום. בקיצור, אנחנו לא יודעים שום דבר.

 

[Lakedaimon]

לכבוד הוא לנו...

ברוך הבא לפורומנו הקט. אנא הרגש בנוח והרבה להגיב.