שאלה על התפילה

lior_r

New member
שאלה על התפילה

להלן חלק מהתפילה: אלי הטוב תודה לך על כל מה שאקבל היום תודה לך על מתנות החיים שהענקת לי תודה לך על שהענקת לי כל מה שנזקקתי לו אי פעם תודה לך על בריאותי – הגופנית והנפשית תודה לך על אורך שקורן עלי מה עושים האנשים אשר לא קיבלו את כל מה שניזקקו לו אי פעם ואלה שבעלי בריאות לקוייה?
 
שאלה נהדרת

שאלת: "מה עושים האנשים אשר לא קיבלו את כל מה שניזקקו לו אי פעם ואלה שבעלי בריאות לקוייה? " הספר ארבע ההסכמות והשיטה באים לשנות את התודעה. המציאות היא אחת. אי אפשר להתווכח עם המציאות. את המציאות לא תמיד ניתן לשנות. את התודעה אפשר. צעד ראשון בצמיחה אישית ויציאה מחיים של סבל לחיים מאושרים היא יציאה ממצב של חרדה וטרוניה לגבי המציאות למצב של הודיה. כשאני חי מתוך ענווה וכניעה למציאות, ומודה על מה שיש, אני יכול להתחיל ולהינות מהפירות של המציאות. אתייחס לשאלתך, על שני חלקיה: "מה עושים האנשים אשר לא קיבלו את כל מה שניזקקו לו אי פעם?" מה שאני עומד לכתוב כאן הוא על עצמי ועל עצמי בלבד והוא נכון לי בלבד. ילדותי לא היתה קלה בלשון המעטה. הורי היו חולי נפש וכילד חויתי התעללות קשה מצד אמי. שיאה של ילדותי היה בהתאבדותו של אבי, כשהייתי בן 14. היום אני יכול לספר שני סיפורים שיתארו את חיי. בסיפור אחד אני קורבן מסכן. בסיפור אחר אני מנצח. אני בוחר לספר לעצמי את הסיפור הבא: אלוהים נתן לי אתגרים והצלחתי לעמוד בהם. היום אני עוזר לאחרים במקום בו אני כבר הצלחתי. מלידה היו בי כוחות ותעצומות נפש וילדותי באה לפתח את תעצומות הנפש האלה ולהוציאם מן הכוח אל הפועל. כל ילדותי היתה הכנה לחיים של נתינה ושל עזרה. אני לוקח את כל העובדות ומפרש אותם לטובתי - זו אינה אמת. זו הפרשנות שלי את המציאות. האמת היא העובדות. מה שנותר לי לעשות זה לבחור כיצד עלי לפרש את העובדות. האם אני בוחר להודות ולצמוח מהמקום של ההודיה או שמא אני אתלונן וארגיש כקורבן? אני בוחר להודות ולשמוח. אני בוחר לספר סיפור בו אני מנצח. מתוך נקודת המבט הזו אלוהים גם נתן לי את כל מה שנזקקתי לו אי פעם. זה מה שיש. זה מה שהיה. אני אוהב את זה. מה יעזור לי לכעוס על אלוהים? מה יעזור לי להתווכח עם המציאות? מה יעזור לי לא לאהוב את זה? למי תכאיב השנאה? האהבה מהנה. אני נהנה לאהוב. אז אני בוחר לאהוב את מה שקיבלתי מאלוהים. מהגורל. you name it. וככה אני שמח. החלק השני של שאלתך: "ואלה שבעלי בריאות לקוייה? " שאלה קשה. אני לא הייתי רוצה להעמיד את עצמי במקומו של אף אדם במצב זה. אז אני לא. אין לי תשובה. אני יכול רק לנחם את מי שבריאותו לקויה ולברכו שיחלים במהרה. אני יכול להאיר את עיניו שיש לו אולי אנשים אוהבים סביבו. זה קשה. אמת. בכל מקרה אני מאמין ומקווה שאדם יכול לשמור על גישה חיובית לחיים גם כשבריאותו לקויה. ושוב, אני מאחל לכולנו בריאות מושלמת כל הזמן, ולכל החולים החלמה מהירה ומיידית נטולת כאבים. הייתי ממליץ לך על שני ספרים בנושא הגישה לחיים ביחס לבריאות לקויה ולמוות: ימי שלישי עם מורי/מיץ' אלבום מחשבות על החיים/מורי שוורץ אני בטוח שלא עניתי לך על שאלתך, כי זו שאלה נכבדה ואתה תהיה זה שיענה עליה הכי טוב לעצמך.... אבל ניסיתי... באהבה,
 
למעלה