שאלה על התמודדות

[survivor online]

שאלה על התמודדות

אני ביום חמישי לצערי התחלתי להתמודד עם מה שקרה בכרמל באסון נהרג ידיד הנפש שלי אהבת חיי והחבר הכי טוב שלי..... ביחד איתו 4 חברים קרובים וכ20 מכרים של העבודה... הלב פשוט נשבר הגוף והמוח עובדים על ריק לא מעכלת מה שקרה... הולכת מהלוויה להלוויה מנחום משפחות לנחום משפחות.... איך אני יכולה לנחם שאני בעצמי קורסת? כבר קרה לי בעבר שאיבדתי חבר מאוד קרוב ומאז הלב שלי נסגר והחומות עלו.... רק שפגשתי את יקיר כל החומות קרסו ישר והפכנו לחברים ממש טובים שאין יום שעבר בלי שנדבר אחד עם שני... ועכשיו זה קרה שוב... אני יודעת החומות יעלו ואני לא מאמינה שאני יתן למשהו לשבור אותם שוב... אני רוצה לדעת איך אני יכולה להתמודד עם זה לבד... בלי שיחות בטלפון בלי ללכת לשום מקום.. אלא לבד עם עצמי, איך מעכלים את גודל האבדה? את גול האסון? איך אפשר להמשיך לחיות עם זה?

 

[גרא.]

survivor online,קבלי תחילה את השתתפותינו הכנה

בצערך,אכן,עברת טראומה קשה,כפי שאת כותבת,והתחושה של התמודדות לבד,מאד קשה,למעשה בלתי אפשרית.מקובל להתמודד עם טראומה כל כך קשה,יחד עם קבוצה של מתמודדים שחוו טראומה דומה.שכן העבודה יחד,היכולת לשתף,לחוות מחדש את הזוועה ולהתמודד איתה יחד,יש בה כוח שיקומי,הרבה יותר חזק מהתמודדות לבד.ויש אפשרות למצוא קבוצה כזו,אם בשפ"ח בעיריית חיפה או בלשכת הרווחה.גם דרך ער"ן (עזרה נפשית ראשונה).לבד,קשה מאד להתמודד עם אובדן.שכן היכולת לחלק ולהתחלק ברגשות,האפשרות לקבל חום תיכה ואמפטיה,יש בה תרומה רבה להתמודדות עם תהליכי האבל על האובדן.לבדך,העבודה תהיה הרבה יותר קשה וממושכת. במצב כזה,לזמן יש משמעות רבה.ככל שתצליחי לחזור לחיי השגרה הקודמת שלפי האסון,כך תוכלי בהדרגה,להתחזק נפשית,להמשיך יותר ויותר רגעים,שעות וימים עם השבר הנפשי שאת עוברת.מסיבותייך שלך,את מבקשת להתמודד לבד,ויש לכבד את זה.אלא שחשוב שתדעי שעבודה בקבוצךת טיפול עשוייה להיות הרבה יותר משמעותית עבורך.