התגובות לשואה
עמדת ממשלות העולם החופשי בריטניה- בריטניה נמנעה ממאמצים להצלת יהודים מכיוון שלא רצתה לראותם מגיעים לארץ ישראל. עד לרמה של מניעת כניסתן של אניות מעפילים עם יהודים שנמלטו מהשואה לארץ ישראל (פרשת סטרומה). ארה"ב- בלחץ יהודי ארה"ב ובעיקר ארגון ה"ג'וינט" (הועד האמריקאי המאוחד) הועברו סכומי כספים שנאספו בעיקר בקרב יהודי ארה"ב לממשלות רומניה והונגריה (שהיו בנות ברית של היטלר) על מנת למנוע גירוש יהודים ממדינות האלה אל תחומי הרייך הגרמני. ועידת ברמודה 1943-ועידה בריטית אמריקאית שהתכנסה לדון בפתרון ליהודים המושמדים באירופה. הועידה נכשלה מכיוון שבעלות הברית לא רצו להפנות ספינות לפינוי יהודים בטענה שזה יפגע במאמץ המלחמתי. וכן היתה השאלה לאן יפונו היהודים כאשר בריטניה כמובן מתנגדת להבאתם לארץ ישראל. הפצצת אושוויץ- תכנית שלא יצאה אל הפועל הרעיון להפציץ את אושוויץ לא יצא אל הפועל למרות שהפצצה יעילה על מתקני ההריגה ועל מסילות הברזל המובילות אליהם היתה עשויה להציל עשרות אלפים. הסיבות לדחיית התכנית: 1.פגיעה במאמץ המלחמתי- הפניית מטוסים למטרה לא צבאית לא תקדם את סיום המלחמה. 2.חשש לפגיעה ביהודים- למעשה תירוץ. שהרי רוב היהודים שהובאו לאושוויץ הושמדו ביום הגעתם. 3. חשש מטעות- מתנגדי התכנית טענו שמדובר בשמועות , ואין לפעול על בסיס שמועות. הכנסיה הקתולית האפיפיור פיוס ה12 לא נקף אצבע ולא מחה כנגד ההשמדה. בעברו של אותו אפיפיור היו סימנים לכך שהייתה לו אהדה מסוימת לפאשיזם ולנאציזם. שתיקתו קריטית במיוחד לאור העובדה שרוב היהודים הושמדו בפולין שאוכלוסיתה קתולית אדוקה ובעלת מסורת של ציות לקריאותיו של האפיפיור. יחד עם זאת היו יוזמות מקומיות של מנזרים קתולים שנתנו מקלט לילדים יהודיים בדרך כלל תוך המרת דתם לנצרות. הצלב האדום הארגון טען שאין ביכולתו לסייע ליהודים שאינם שבויי מלחמה ואינם מוגדרים כאזרחים. גם לקראת סוף המלחמה לא סייע הארגון לעצור את ההשמדה שנמשכה עד לרגעים האחרונים. אדישותו ונרפותו של הצלב האדום קשורה גם לעמדתה של שוויץ (מדינה בה נמצא בסיס הארגון) שהייתה יותר מנייטרלית (לשלילה) ביחסה ליהודים
