שאלה על הרמב"ם
במשנה תורה הלכות בכורות פרק ה' הלכה ו' אומר הרמב"ם "כל בכור שהוא ספק--דינו שירעה עד שייפול בו מום, וייאכל לבעליו. ואם תפסו הכוהן, אין מוציאין אותו מידו" אבל איך הרמב"ם אומר כך הרי במסכת בבא מציעא פרק ראשון הגיעה הגמרא למסקנה בספק בכור-אם תקפו כהן-מוציאין אותו מידו. אז איך ומדוע אומר הרמב"ם שלא מוציאים? מה סברתו?
במשנה תורה הלכות בכורות פרק ה' הלכה ו' אומר הרמב"ם "כל בכור שהוא ספק--דינו שירעה עד שייפול בו מום, וייאכל לבעליו. ואם תפסו הכוהן, אין מוציאין אותו מידו" אבל איך הרמב"ם אומר כך הרי במסכת בבא מציעא פרק ראשון הגיעה הגמרא למסקנה בספק בכור-אם תקפו כהן-מוציאין אותו מידו. אז איך ומדוע אומר הרמב"ם שלא מוציאים? מה סברתו?