שאלה על הרמב"ם...

שאלה על הרמב"ם...

בהלכות קרבן פסח פ"י הלכה יא`, פסק הרמב"ם "כשאדם אוכל את הפסח חותך הבשר ואוכל וחותך את העצמות מן הפרק ומפרקן אם רצה, וכשיגיע לגיד הנשה מוציאו ומניחו עם שאר הגידים והעצמות והקרומות שיוצאין בשעת אכילה וכו` הראב"ד על המקום השיג על הרמב"ם וז"ל, א"א בחיי ראשי אין איסור גדול מזה שיצלה את הפסח עם גיד הנשה ועם שמנו ועם תרבא דתותי מתנא ועם קרומות שבראש ואם אזכה ואוכל פסח ויביא לפני כזה, הייתי חובטו בקרקע לפניו, עכ"ל. ושאלתי היא כזאת, מפני שעד היום לא נתקלתי בהשגה כזאת חריפה של הראב"ד על הרמב"ם הנני מחפש תירוץ שיישב את דברי הרמב"ם. (חוץ מהתירוץ של הכסף משנה, כי גם עם התירוץ שלו עדיין קשה לי...) אשמח לתשובותיכם.
 
הרמב"ם פוסק בעיניין מאכלות אסורות

פי"ז הט"ו: וכן שומן של גיד הנשה שנפל לקדירה של בשר--משערין אותו בשישים, ואין שומן הגיד מן המניין; ואף על פי ששומן גיד הנשה מדבריהם, כמו שביארנו, הואיל וגיד הנשה בריה בפני עצמה, החמירו בו כאיסורי תורה. והגיד עצמו--אין משערין בו ואינו אוסר, שאין בגידים בנותן טעם.
 
לכאורה...

לפי דבריך יוצא שהראב"ד לא ידע את מה שהרמב"ם פסק במאכלות אסורות... היתכן?!?! והרי הראב"ד עבר על כל פסקי הרמב"ם... ואם כדבריך, הרי שהראב"ד לא היה משיג השגה חריפה שכזאת בקרבן פסח...
 
הרב"ד לא ידע הרבה דברים

גם הכס"מ, והמ"מ, והמל"מ, ולח"מ ועוד מפרשי הרמב"ם. הראב"ד לא ידע ערבית, ומתוך כך לא קרא את פירוש המשנה של הרמב"ם, ולא ידע את פירושיו לסוגיות שונות. לעיתים הרמב"ם כותב משהו במשנ"ת מתוך ידיעה שהלומד כבר קרא או לפחות הלומד המעמיק, מכיר את פירושיו למשנה שם פרט הרבה יותר. חוץ מזה הראב"ד לא קרא את מורה הנבוכים ובכלל בקטע הפילוסופי מחשבתי היה רחוק מאד מעולמו של הרמב"ם. (ראה השגותיו בהל' יסודי התורה, תשובה ועוד) נכון שכאן מדובר בעניין הלכתי ממש, אין לי כרגע (יותר מאוחר אראה) את הלכות מאכלות אסורות עם ראב"ד, אבל אני מניח שגם שם הוא כתב משהו והתנגד לזה. "יוסי פרחי"
 
למעלה