שאלה על הקנג'י 田

[GnomeBubble]

האמת היא שאני לא יודע אם נוחות הגיה

היא הסיבה האמיתית. זה טענה שעולה הרבה פעמים, ואפילו יש מקרים ספציפיים שהיא די סבירה (שינוי קוליות אחרי N), אבל העובדה שזאת לא תופעה עקבית ואחידה, ושהיא מתרחשת באופן ספציפי כאשר מחברים מילים הביאו את הבלשנים להגדיר אותה כתופעה מורפולוגית. בעצם מדובר כבר בתופעה שקשורה להרכבה של מילים ממורפמות ולמשמעות של המילה המורכבת. אני יכול לתת דוגמה אחת לנושא: 山川 יכול להקרא בשתי קריאות (למעשה 3, אבל מהשלישית נתעלם): yamakawa - הרים ונהרות yamagawa - נהר שזורם בין הרים, נהר הררי בעצם, לפחות במקרה הזה, אפשר לראות בבירור שלא מדובר בנוחות הגיה גרידא - אם כך היה הדבר, הרי ששתי המשמעויות היו מתקבצות באותה הקריאה, yamagawa. בסופו של דבר, יכול להיות שהתופעה הזאת קשורה בנוחות (אולי במקור היא באמת באה מתוך נוחות הגיה), אבל זאת לא תופעה פונולוגית של נוחות הגיה טהורה. למה זה חשוב? חוץ מדקדקנות בלשנית זה לא חשוב במיוחד, אבל בכל זאת, בתור תלמיד של השפה עוזר לי לזכור שהתופעה הזאת לא אחידה וכדאי לזכור אותה בנפרד בשביל כל מילה.

 

[Navidshi]

../images/Emo182.gif ma ne

השליטה שלי ברזי הדקדוק נוטה להיות מוגבלת ואינסטינקטיבית מאד, אז אני לא אתיימר לחלוק על ההסבר, אבל אני סקרן לדעת מהי צורת הקריאה השלישית? או שהתכוונת ל-さんせん?

 

[GnomeBubble]

כן

למרות שלא נתקלתי בה אף פעם, היא מופיעה במילון.

 

[furrball]

זה הדבר הכי טבעי

אם תשים לב, בחלק רב ממילים יפניות שהן צירופי קנג'י יש את הקטע הזה, גם באוניומי וגם בקוניומי. h->b/p t->d k->g s->z זה לא קורה תמיד, אבל זה קורה בחלק ניכר מהמקרים... מתרגלים לזה. ושמות, כמו שאתה יודע זה בכלל עסק מורחב. שם מתערבבים חופשי אוניומי, קוניומי, קריאות שמורות לשמות וקריאות "פונטיות".

 

[Navidshi]

../images/Emo182.gif זה שונה בעיקר...

כשקנג'י מופיע בתור החלק השני (או יותר) במילה, ואם אני זוכר נכון, הרבה פעמים אחרי הברה סגורה (שזה ביפנית רק ן' או ם'). דוגמאות אפשר למצוא במילים כמו 人々 - ひとびと או 一本 - いっぽん.

 

[tals56]

כשיש 々 אחרי קנג'י זה אומר שקוראים

את הקנג'י פעמיים.

 

[furrball]

כן, אבל עדיין

בהרבה מקרים העיצור הראשון בקנג'י השני משתנה כמו 時　toki זמן 時々 tokidoki לפעמים

 

[GnomeBubble]

היום גיליתי שדווקא יש לזה חוקיות

לא מוחלטת, אבל יש איזושהיא חוקיות למתי התופעה הזאת שנקראת רנדאקו מתרחשת.

 

[furrball]

"מסתורי" ../images/Emo153.gif תודה על הקישור!

 

[tals56]

מישהו מוכן לקרוא את זה ולהגיד למה

זה מתכוון? קראתי ולא הבנתי כלום... אבל רק שמתי לב בדוגמאות שלהם שזה תמיד אותה אות רק עם ה-מרחאות האלה "

 

[GnomeBubble]

ברור

אתה למדת קטקאנה והירגאנה, לא? ה"מרכאות" שאתה מדבר עליהם הם הניגורי (שלפעמים גם נקראים טן-טן), הסימון הקולי היפני. הניגורי הופך עיצורים דוממים (כמו k או t) לגרסאות הקוליות שלהם (כמו g או d). תופעת הרנדאקו היא בדיוק התופעה שבה העיצור הראשון בקאנג'י הלא-ראשון (כלומר שני או שלישי וכו') הופך לקולי (ולכן מקבל ניגורי). toki + toki -> *tokitoki -> tokiDoki.

 

[tals56]

אז מה אם אני קורא ל'ניגורי' מרחאות

מה אסור לי? עוד מעט תגיד לי שלקמץ אני לא יכול לקרוא T קטן. וכן למדתי היראגאנה וקאטאקאנה.

 

[0Pandemonium0]

תירגע עם העוינות.

GB רק ניסה לעזור. במקום זה, תגיד תודה.

 

[tals56]

אני לא תקפתי

GB... שאני קורא את זה אני קורא את זה כGUB BOUND(משחק)לא הבנתי למה אתה מתכוון בהתחלה ^^

 

[furrball]

Great Britain ../images/Emo13.gif

 

[tals56]

^^

 

[GnomeBubble]

זה מה שקורה כשמנסים לבחור

שם מקורי באמת, ולא סתם "משה999 האחד והיחיד המה זה מקורי שייייווו"

 

[GnomeBubble]

אתה גם יכול לקרוא לקמץ T גדול

הכל תלוי בנקודת התייחסות שלך...

 

[tals56]

הא דרך אגב מה זה מ.ש.ל?

 

[tals56]

את הקנג'י של דג

קוראים כ-סכנה(sakana) או ואו(uo) והנה הקנג'י 魚 תודה