שאלה על ההתנהגות בגן

אושרים1

New member
שאלה על ההתנהגות בגן

מה עונים לילד (3.5) שמספר שילד אחר דוחף אותו או קילל וכו', מה להגיד לו לעשות למעט ש"יספר לגננת"? שיחזיר בדחיפה? הילד שלי מאוד מחונך, וכשאני רואה פראות גם בגני שעשועים, אני לא יודעת איך להגיב נכון למעט להרחיק אותו מהמזיקים / הגדולים הפראיים?!
 
ערב טוב לך אושרים,אני עובדת עם ילדים טוב שהיל

ד,מספר לגננת.מה שאנו עושות מזמנות את הילד המכה,ומבשקשים ממנו לבקש סליחה,ולהבה שלא יכה או יקלל אחרת מספרים להורים!
לא ללמד את בנך להיות אלים
 
עונה בתור גננת

גם לי יש בגן ילדים עם התנהגות אלימה (כמו בכל גן אני משערת). ממליצה מעבר לכך שתפני את בנך להמשיך ולספר לגננת. לדבר עם הגננת ולבדוק שאכן היא מודעת לאלימות שמופנית כלפי בנך ולבקש לדעת כיצד הגננת נוהגת במקרים כאלו. קודם כל, זה ירגיע אותך לדעת שאכן האלימות מטופלת ולקבל תמונת מצב כלפי התנהגות בנך בשעת מעשה. כמו קודמתי, ממליצה לא להגיד לילדך "להחזיר" וכו' אלא להסביר לו שאנחנו לא מתנהגים בצורה כזו ולחשוב איתו על פתרונות לסיטואציות שונות (לספר לגננת, להתרחק מהילד הפוגע כשהוא מתנהג בצורה לא נעימה וכו').
 

אילתית 2

New member
../images/Emo45.gif מצטרפת לקודמותיי

אני גם אומרת להגיד/לספר באותו רגע לגננת/לסייעת וגם אם זה לא בגן להגיד למבוגר שנמצא איתה וכמובן להתרחק מהילד המרביץ
 

incognita22

New member
../images/Emo45.gifמצטרפת ומחזקת

אני במקרים כאלה שואלת את הבן שלי אם הוא אמר לגננת ומה היא עשתה, ומזכירה לו שזו לא התנהגות יפה ואנחנו לא מתנהגים כך, ואם קורה שמרביצים לו/מקללים אותו או כל הפגנת אלימות אחרת, הוא צריך להגיד לגננת ולהתרחק מהילד הפוגע. מה שכן, אם מדובר באירוע שחוזר על עצמו יותר מפעם אחת, אני בעצמי מיידעת את הגננת.
 

אושרים1

New member
תודה על כל התשובות ../images/Emo13.gif

דיברתי עם הגננת, היא מלמדת את הילדים לשחק רק עם מי שנעים להם. כמובן שהגננת נגד אלימות. אבל אני חושבת (בניגוד לדעה הפדגוגית ) שחשוב לדעת להחזיר לפעמים, להתגונן, ולא לרוץ כל פעם לגננת. לימדתי את בני לצעוק חזרה על ילד שדוחף (כדי שהגננת תשמע), אבל לא נראה לי שהוא יישם את זה. הקטנציק הזה מלמד אותי -שאם הוא ידחוף חזרה אז החבר ידחוף שוב פעם בחזרה וכו'. יש לו כישורים חברתיים מעולים, אבל תמיד יש את הילדים המציקים האלה שלא ניתן לברוח מהם והם שתולים בכל גן, גם בטובים ביותר!!
 
../images/Emo39.gif../images/Emo39.gif../images/Emo39.gifעונה

חשוב לי להבהיר לך כמה דברים בתור גננת . הדעה הפדגוגית היא דעה שנשענת על תיאוריות פסיכולוגיות חינוכיות ותצפיות על אלפי ילדים במצבים הללו. המסקנה שלא כדאי לעודד ילד להחזיר נשענת על כך שלילד בגיל הזה אין תמיד את ויסות התגובה הנכונה, אין לו יכולת לשפוט את המצב כפי שצריך. הוא עלול להגיב בצורה אלימה הרבה יותר ממה שאת חשבת כשאמרת לו "להחזיר"ולהגיב בתוקפנות גם לסיטואציות שהם לא בהכרח אלימות אלא קורות מתוך דינמיקה של משחק וקב'. דוג' לסיטואציה: ילד יושב ובונה מגדל מקוביות, הילד "התוקפן" עובר ובטעות מפיל את המגדל. בפעמים אחרות הוא עשה בכוונה אך הפעם רק רצה לעבור ולא שם לב לילד שמשחק. האם לדעתך הילד שיושב ובנה צריך "להחזיר"? ברור שלא, אבל אותו ילד עלול לפרש את הסיטואציה בצורה כזו שהילד השני התכוון להרוס לו. בשביל זה צוות הגן נמצא, לתווך, לראות ולהסביר. ילדים שמלמדים אותם בבית להחזיר, סופם שיהיו גם ילדים עם בעיות התנהגות ואלימות. ראיתי את זה הלכה למעשה באחד הגנים שעבדתי. מילד שקט שלא היה מעורב באלימות אלא "חטף" פה ושם, אותו ילד הפך לאחד האלימים. ילדים שמתרחקים מאלימות, יש להם סיכוי טוב להישמר ממנה גם בעתיד ולמצא פתרונות אחרים למצבי המצוקה שלהם וזה בהחלט משליך כבר לתק' מאוחרות שלהם בבית הספר (ששם האלימות רק מוכפלת). עוד דבר, הילדים ה"שתולים" האלו, הם ילדים שאינם עיסה אחידה. לכל אחד יש את הבעיות שלו (רגשיות, הצבת גבולות, ויסות חושי, קשב וריכוז ועוד) כמו שלבן שלך יש בוודאי בעיות בתחומים אחרים וחלק מהיותנו חברה, היא לדעת להכיל, לקבל ולהיות סובלניים גם לאחר. בחינוך צריך המון סבלנות בשביל שהשינוי יתחולל. כל עוד הדבר שמוביל את הגננת שלך הוא הכחדת האלימות, סמכי עליה שהיא עושה הכל בשביל לחנך את ילדך וגם את הילדים השתולים שאלימות היא לא הדרך וכו'.
 

gallish

New member
../images/Emo41.gifזה מזכיר לי בדיחה ../images/Emo6.gif

ומקווה שלא תיעלבי.... כשאח שלי הקטן, היה קטן (היום בן 27
), הוא היה מרביץ בגן. כשאמא שלי שאלה אותו למה הוא מרביץ הוא ענה "אני לא מרביץ, אני מחזיר" אממה.... אף אחד לא הרביץ לו קודם.... הילד למד שלהרביץ זה לא בסדר אבל להחזיר זה כן
 
זה בדיוק מחזק את מה שאני אומרת

להחזיר - זה אקט אלים שנתפס כ"בסדר" ולא זה לא בסדר. אלימות לא פותרים באלימות ואנחנו צריכים ללמד את הילדים שיש דרכים אחרות לפתור בעיות. מה ששלומך, נשמה?
איזה כיף חדשות משמחות אצלנו, אה?
 

gallish

New member
לגמרי משמחות!!!! ד"ש מהבונבון הקטן../images/Emo8.gif

ואני בסדר... ברגע שנמצא דירה אהיה עוד יותר בסדר
ואתם??
 

gallish

New member
איזה יופי שאתם בריאים../images/Emo24.gif

וכן, ראיתי אותו, משגע
עשה לי חשק
...
 
תרגעי עם החשקים שלך, אה?../images/Emo6.gif../images/Emo8.gif

גם כשאני ראיתי את אלה של מיכל, התחשק לי...יו...מעניין מי תהיה הפתעה5 הבאה.....
 

alonaski

New member
אני חושבת שזו תשובה דיפלומטית מאוד

פופולארית בקרב הרבה מהפוליטיקאים הבכירים שלנו!
(בוורייאציה כזו או אחרת...
חחחח...)
 
אותי קצת מטריד ה"ללכת להגיד לגננת "

ולמה ? זה מה שלימדו את אחיינית של בעלי .. והיא איך לומר גדלה להיות "שטינקרית" שרק על זה מתחשק להרביץ לה.... לא יודעת.. על כל דבר היא הולכת ומספרת והילדים מתעצבנים עליה.. גם במסגרת המשפחתית שאחד הילדים מדבר אליה לא יפה או סתם לוקח לה משהו היא למדה שלא פותרים לבד ענינים והולכים להגיד לגננת/ לאמא / למבוגר אחר ... אני גם כל הזמן אומרת לעומר שלא מרביצים ומנסים לפתור בעיות אבל לאחרונה בגן משחקים אני קולטת שחופשי מרביצים לו והוא עומד ככה ואומר " זה לא נעים לי.. " וחוטף עוד יותר ויוצא גם מושפל ..... אני מוצאת את עצמי לא יודעת איך להתמודד עם זה ובא לי להגיד לו אם הרביצו לך תרביץ חזרה ואני לא אומרת כי "זה לא בסדר" אז אני ניגשת לילד המכה ואומרת לו שככה לא מתנהגים וכו' וכו' .. ומשום מה אף פעם אף אחד מההורים בגן משחקים לא אומר את זה ויוצא שהילד שלי איזה חננה.... אוף הסתבכתי עם ההסברים
 
לא הסתבכת בכלל../images/Emo24.gif

מבינה אותך. הייתי ככה גם כן עד שהתחלתי להרשות לעמית להחזיר... מאז הפסיקו להרביץ לו.
 

ליבי777

New member
../images/Emo45.gif

בהחלט ללמד את הילד להגן על עצמו. לא חייבים לומר במפורש "תכניס לו בוקס בחזרה" למרות שלי אישית אין בעיה עם זה. אפשר גם לומר: "אל תיתן לו להרביץ לך" והמבין יבין...
 

buba300

New member
../images/Emo45.gifמחזק את דעתי

בתחילת שנה שעברה היו חוטפים לרומי בובות שהיתה משחקת עמם בגן. היא היתה עומדת ובוכה ולא מתגוננת. ישבתי איתה בבית והסברתי לה (הייתי עדה למקרה בגן) שהיא צריכה להלחם על מה שלקחה קודם. היא החזיקה צעצוע בבית ולקחתי אותו ממנה ואמרתי לה שזכותה לסחוב ממני בכח בחזרה. היא לקחה ממני וחייכה. למחרת בגן, אותו ילד בבוקר בא ולקח ממנה את הצעצוע. היא סחבה ממנו בכח והוא בכה. הבת שלי הרגישה סוף סוף עליונה. אציין שהיום היא חזרה להיות כמו אז
 
למעלה