שאלה על הגיוס לצבא

[מסודי17]

שאלה על הגיוס לצבא

אהלן , שמעו אני עוד חצי שנה ככה צריך להתגייס לצבא , עכשיו השאלה שלי היא כזאת. הבנתי שאני עוזב את הקופת חולים הפרטית שלי ואני באחריות הצבא לכל מה שקשור בענייני בריאות , זה אומר שאני גם יותר לא הולך לנוירולוג שלי ? אני יהיה מטופל אצל הנוירולוג של הצבא?

 

[Son Gocu]

שלום

אני חייל, תוכל לתת לי פרטים על מצבך, שבשביל לתת לך עזרה ומידע על איך זה עובד בצבא...

 

[מסודי17]

אוקיי

אני כבר מעל חצי שנה ללא פרכוסים , יש לי אפליפסיה קלה ללא איבוד הכרה , אני מטופל בדפלפט כרונו . עכשיו רציתי לדעת איפה אני יטופל מדצמבר? אל מי אני יילך למעקב והתייעצות?

 

[אבא של אפי]

הי

בצבא הכול תלוי בך. כלומר אתה חיב להיות החלטי, ולא להתרשם מסמכות, לדעת לדרוש את המגיע לך. זה מתחיל מיד עם הגיוס. בקש מיכתב מפורט של הרופא המטפל לצבא, שמגדיר את מצבך. אותו אתה כבר מביא בצווים לפני הגיוס. עדיף שהרופא נימצא באיזה בית חולים. אל תישמע לעצות הרופא הצבאי, גם המומחה. בגיוס או בטירונות , אתה מיד מבקש הפניה למומחה(שזה יציאה למומחה מחוץ לבסיס). אצלו תבקש מינון לתרופות ואת הפטורים לטירונות. אחרי הטירונות אתה מגיעה לבסיס קבע, שוב אותו תהליך. ואצל אותו מומחה אתה מבקש הפניה לביקורת אצל הרופא המטפל, במידה והרופא יהיה בבית חולים יהיה קל יותר. וכן ניתן לקבל. תעשה קצת חיפוש בפורום ותימצא הרבה דיבורים בענין.

 

[דינה רשף]

אבא של אפי...

חבל מאוד שאתה כותב כאן דברים כגון אלה: "אל תישמע לעצות הרופא הצבאי, גם המומחה." אני חושבת על בני ה-18 שיגיעו לנוירולוג צבאי ועל המילים הכתובות שלך מהדהדות להם בראש... החבר'ה האלה מגיעים עם מרשמים מנוירולוג,אף אחד לא ישנה להם את המרשם,הם מגיעים כדי לקבל מרשם המשך וכדי לקבל הקלות בשמירות. הצורך העז שלך להשמיץ את הנוירולוגים הצבאיים,עלול לגרום לנזק לחיילים לעתיד. חבל...

 

[אבא של אפי]

ניסיון

ביתי קיבלה עצות מרופאים מומחים צבאים, ובחלקם אני נכחתי, והם היו מסכנות את בריאותה.הנוירולוג הצבאי להפתעתך ניסה להחליף תרופה. והיו רעיונות יצירתים נוספים. אני חיב לציין שגם הרופאים האזרחים לא מוצלחים, אבל בצבא , יש בעיות נוספות. הקלות בשמירה זה רק חלק ממה שנידרש לאדם אפילפטי, ולצערי הצבא לא יוזם אותם , אלה מחכה לחיל. הצורך העז שלי, נובע מניסיון, וזואת כדי למנוע נזק לחילים לעתיד ולא ליפות את הדברים. אני יודע שמאוד קשה לחיל הצעיר לעמוד מול המערכת הצבאית, ולכן אני רוצה לעודד אותו. אני מרגיש מספיק שולט בחומר להרשות לעצמי. היו גם כאן בפורום מספיק הוכחות שגישתי מדויקת. שלא לענין: אני רוצה להודות למי שהמליץ לי לרוץ לקנות תרופות, זה היה במקום. כי מיסתבר שמערכות לפעמים קורסות.

 

[דינה רשף]

תכין מדריך למתגייס

ולחייל,ונעלה אותו לקישורי או מאמרי הפורום. אתה ואני מכירים מספיק זמן כדי שאני אעריך את הידע שלך ואתה את הישירות והכנות שלי. אם יהיה לך זמן לכתוב בקובץ WORD מדריך רציני למתגייס ולחייל זה יהיה מעולה,אם תשתדל מאוד לא להפחיד את ההורים במאמר שלך זה יהיה פנטסטי. כך נוכל לשלוח קישור של מה שכתבת בכל פעם שיגיע חייל אל הפורום,אם לא בראש'ך אז לא נורא. בקשר לתרופות שהיו חסרות ועדיין באזורים מסוימים,חשבתי שזאת בדיחה,כשהיא אומתה אתם מיד ידעתם על הבעיה הארצית. לילהטוב

 

[ruthty]

הי

אני לא מסכימה עם הדברים הקשים שאתה כותב כאן הרופאים שמטפלים בחילים מטפלים באזרחים שנית אם ניסו לשנות תרופה זה כדי להקל ואם זה לא מצליח אז חוזרים לתרופה הראשונה הרופאים הם לא אלוהים הם משתדלים להקל עילנו למחלה אין תרופה שממנה אתה מבריא התרופה רק מקלה עלינו את החיים כל זה אני מדברת מתוך ניסיון של יותר מ20 שנה שנית לא נורא אם עושים שמירות אז מה ואם בתך תתחתן תשמור אותה בתוך אקוריום אלה החיים וצריך להתמודד

 

[אבא של אפי]

הי , ושני דברים חשובים

----------------------------------------------- 1 ) בענין התרופה- אני אגלה לך סוד, כאשר מפסיקים תרופה מוצלחת, יש סיכון שתחזור אליה, היא לא תצליח באותה הצלחה. אני לא ידעתי את זה פעם. קראתי ולמדתי. ורופא שידו קלה, פושע. ------------------------------------------ 2) ברור שמבריאים מהתרופות באפילפסיה- אדם שלוקח שנתים תרופה ואין לא יותר ממצאים אפילפטים, יש לו 60% להבריא. ----------------------------------------------- יש לי כולסטרול גבוה , אז מה , אני אמשיך לאכול 300 גרם גבינה צהובה כל יום?- לא. זהו , אני ניזהר. הזהירות הזו מאריכה ותשפר את חיי. לצערי הרופא שלי לא גילה אצלי אלרגיה פשוטה. רק לאחר שאני הבנתי, הוא הבין. דרך אגב , אין לי את האלרגיה היום. את הבת שלי כול הסיפור לא מענין. היא לא מתענינת מה כתוב כאן. ניראה לך שיש לה סיבה לדאגה? בקשר לשמירות ועוד, את העצות המוצלחות האלה אני ממש לא קונה. יש הבדל גדול בין מה שאדם בוחר לעשות למה שבוחרים עבורו לעשות. האחריות של המצב השני מאוד גדולה. אני, בגיל שהייתי חיל היה לי פסיק מהידע והניסיון שיש לי היום. ואם הייתי צריך לטפל בעצמי, הייתי עושה את זה בצורה רשלנית ומאוד לא חכמה. וכן השתפרתי בהמשך. ובסוד, רבים בגיל ההוא כאלה.

 

[ruthty]

בוקר טוב

קודם כל נושא ראש זה שונה מגוף היות בגוף אתה יכול להשפיע אולי להבריא גם תלוי במחלה לגבי ראש 70 % לא מבריאים תאמין לי שאני היום בעסק 30 שנה היתי מוכנה לותר עליו שנית אני שרתיתי בצבא בלי שום הטבות שרתי כי הרגשתי מחויבות שרתי רגיל ורק הרופאים שמרו עלי שנית אתה טוען שאתה אדם עם ניסיון חלק גדול של המחלה מושפע מרגשות אתה בתור אדם בוגר צריך לתת להם את הכלים להתמודד ולא להוציא להם את הרוח מהמפרשים בלי שהתחילו עוד חשוב כל התחלות קשות כך שזה לא משנה תאר לך שאני כל היום אחשוב מה צריכים לתת אני כמה בבוקר שולחת את הילדים יוצאת לעבודה מכינה אוכל אלו הם החיים יום יוצא טוב ויום פחות טוב כך שצריך לראות רק את הטוב זה נותן חיות

 

[אבא של אפי]

ערב טוב

מנקודת מבט שלי, את מוציאה את הרוח מהמיפרשים למי שבתחילת הדרך של אפילפסיה, ואת טוענת ש -70% לא מבריאים, כאשר כל הנתונים מדברים על 60% שנכנסים להפוגה, שזו מילה זהירה למבריאים. מנקודת מבט שלי, ההזהרות שלי , הם הכלים להתמודדות. אני לא מסוג האנשים של מה שיקרה יקרה, ויש ימים שאני חי טוב ויש פחות. צבא זה מקום מדהים(עם קצת מזל) לאנשים מסוימים, ואולי לרוב המתגיסים, הוא מצמיח אותם ועושה להם טוב. אבל כאשר יש שיבושים, הוא לא מתפקד טוב. במיוחד כאשר זה גובל באינטרסים שלו. הצבא, במערכת הרפואית שלו לא שונה מהמדינה. לדעתי, גרוע יותר. ביגלל שהוא מתוכנן לטפל במיתחזים.

 

[ruthty]

הי אני מאוד כועסת שאתה מדבר

על הצבא בצורה בוטה אנני יודעת מה קרה עם בתך אבל בצבא יש רופאים טובים שהם שיכים לבתי חולים במקום לעודד את החברה אתה מוריד המוטיבציה שלהם

 

[Son Gocu]

אז ככה:

אתה תתחיל להיות מטופל בצבא, מה שאומר שאתה צריך ישר להודיע לרופא שלך, ביחידה שאתה תיהיה, שאתה חולה אפילפסיה. לאחר מכן הוא יפנה אותך למעקב וטיפול אצל רופא מומחה, בצבא או באזרחות... בכל מקרה חשוב שיהיה לך מכתב מהרופא שלך. מכתב שיש בו מידע על ההיסטוריה הרפואית שלך(בקשר לאפילפסיה כמובן...). ועוד משהו: חשוב שיהיה לך פכל מיני פטורים, שחס וחלילה לא יעשו לך כל מיני דברים ש"יעודדו" התקף... וזהו.

 

[LooKinG FoR My NaMe]

מה ז"א כל מיני פטורים?

איך אני יודעת איזה פטורים אני יכולה לקבל כדי ליידע את הנוירולוג שלי? הוא פשוט רושם מה שבא לו? אני יודעת למשל שלהיות עייפה זה ממש מעודד אצלי קפיצות והתקפים, אז איזה פטורים אני אמורה לבקש? כי בצבא הכל מנוסח מאוד ספציפית... אני לא יכולה שיירשום לי "אסור לה להיות עייפה"...

בקיצור, אפשר דוגמאות?

 

[ענתי80]

פטורים בצבא

הוועדה הרפואית היא שמחליטה על הפטורים אותם יקבלו המתנדבים ובד"כ היושבים בה לא "מתעסקים" עם חולי אפילפסיה יותר מדי, אלא מעדיפים לתת להם את כל הפטורים שרק אפשר - טירונות, תורנויות, שמירות, החזקת נשק וכו', כמו כן הם גם משתדלים להקפיד על קל"ב ולינת בית. כמו שכבר צוין כאן, יש בפורום מלא שרשורים על הנושא הזה פשוט צריך לדפדף קצת... בהצלחה, ענת

 

[LooKinG FoR My NaMe]

אבל אני לא אתנדב...

הם כנראה יגייסו אותי על 45...

זה משנה משו? כי הבנתי שכשמתנדבים זה הרבה יותר קל לקבל פטורים...

 

[מכורה לפיתוי שלך]

לי לא עשו בעיות עם הפטורים

ישר נתנו לי 7 שעות שינה רצופות. רופא אחד נתן לי גם פטור משמירה במגדלים.. מה עוד צריך בדיוק? עשיתי 01 וזאת טירונות שכונה לגמרי!

 

[מכורה לפיתוי שלך]

יש להם רשימה מסודרת מאוד

של איזה פטורים נותנים למה, הרופא הראשון שראיתי אפילו הראה לי.. שאפילפסיה 45 זה 7 שעות שינה ושמירה במגדלים..

 

[LooKinG FoR My NaMe]

תודה...../images/Emo140.gif

לפחות אני אדע את מה שמגיע לי... ולא נדמה לי ש-7 שעות יספיקו לי...

 

[מכורה לפיתוי שלך]

הם באמת לא יספיקו

אבל זה מה יש:-\ בשביל זה יש את הסופ"ש.. חוץ מזה שזה חלק מהחוויה.. 7 שעות שינה לא שמות אותך בסכנה אבל גם לא מספקות לימים המתישים, גם אם זה לעמוד הרבה בשמש ולא לעשות כלום.. זה מתיש.