שאלה על גמילה

[גלי88]

שאלה על גמילה

אני אמא לתאומות בנות שנתיים. אחת מהן מבקשת כמה י מים לעשות קקי בשרותים. הושבתי אותה ו-3 פעמים היא באמת עשצה. לפעמים היא מבקשת להוריד את הטיטול. הגננת במעון המליצה לי להתחיל איתה גמילה. אתמול היא היתה חלק מהיום עם תחתונים במעון והמטפלת אמרה שהיא רוצה לשבת על השירותים אבל איך שמורידים אותה היא עושה פיפי בתחתונים. לדעתה של הגננת היא דוקא מוכנה ומתקדמת יפה למרות שאני רואה התקדמות הכך שהיא עושה פיפי בשרותים ולא רק מבקשת לשבת בלי לעשות כלום. מה דעתך? ככה זה בהתחלה או שהילדה לא מוכנה? אני לא בלחץ ולמרות שהיא ילדה מאוד פקחית ומבינה אני מוכנה לדחות את ענין הגמילה. כל תשובה תעזור כי אני מאוד מבולבלת. תודה

 

[גלי88]

למה אף אחת לא מייעצת לי?

מקפיצה

 

[לאה_מ]

בלי לחץ... ../images/Emo13.gif הנה, אני עונה:

אם את חושבת שהיא מוכנה, אולי תתחילי קודם בבית - אם הבנתי אותך נכון, בבית היא כן עושה בשרותים, ואילו במעון היא עושה בתחתונים. אז אולי הסביבה של המעון יותר מלחיצה עבורה, ובבית יותר נוח לה. זה בסדר גמור. מה שאת יכולה לעשות הוא, בלי הכרזות רשמיות על גמילה, פשוט לתת להן להסתובב ערומות אחר הצהרים, לשים ישבנון בשרותים וסיר במקום גלוי ונגיש, ולראות מה קורה. אם בתך מוכנה לגמילה, תראי שלמרות שאולי יהיו לה פספוסים פה ושם, ברוב הפעמים היא תבקש ללכת לשרותים וגם תעשה פיפי בשרותים. בגן, בשלב זה, את יכולה להשאיר אותה עם טיטול. אם תראי שהגמילה בבית מתקדמת טוב, ושהיא מסתדרת טוב עם השרותים או הסיר, תשאלי אותה אם היא רוצה גם בגן להיות בלי חיתול, ובמידה שכן, תוודאי שיש בגן ישבנון זמן (או שרותים נמוכים) או סיר (לפי ההעדפה של בתך), ותתחילו בתהליך גם בגן. הכי חשוב הוא, כמו שכתבת, לא להיות בלחץ. בסך הכל היא בת שנתיים - עדיין קטנטונת, וגם אם היא לא תגמל עכשיו זה ממש בסדר. נשמח לשמוע עדכונים ומחשבות.

 

[אפרתש]

מחזקת תשובתה של לאה

וקודם כל לשאלתך - כן, זה בהחלט לא נדיר שככה זה בהתחלה. יש הרבה פספוסים. לכן ההמלצה לתת לילד ללכת ערום כמה שאפשר. זה גם חוסך כביסות אינסופית של חיתולים, אבל יותר מזה - מוריד את תחושת הכשלון. אנחנו נתנו לילדה ללכת ערומה, בלי להצהיר שהתחלנו גמילה. לכן, גם כשעשתה פיפי על הרצפה - לא הרגשנו (ולא שידרנו לה) אכזבה. רק אחרי כחודשיים הצהרנו שאנחנו במילה. ואני מאד בעד להתחיל בבית ולא במעון. אני לא מכירה אותך, אבל סומכת עליך הרבה יותר מאשר על המטפלות שתוכלי לגלות סבלנות. כאשר יש למטפלת הרבה ילדים (וחלקם כבר בגמילה, אולי), היא מקבלת הרבה פחות בהבנה פספוסים. עשויה להגיב בלחץ, אולי אפילו להרים את הקול. היא יותר לחוצה לגמול כמה שיותר מהר, ולכן עשויה "להושיב על הסיר עד שייצא", מה שלי נראה כחוויה לא נעימה במיוחד. אני מתארת לעצמי שאיתך בתך מרגישה הכי טוב. אם היא תפספס ואת תגיבי בשלוה - לא תיגרם לה כל אי נעימות.

 

[גלי88]

תודה לכן

החלטתי להקשיב לעציתכן. אני אתן לה ללכת ערומה בבית אבל רשמית לא התחלנו את הגמילה. תודה!