תלוי מי שואלים ../images/Emo24.gif
בראיה מסויימת נשמה היא מהות אחת משותפת, כפי שלצבירי נשמות (משפחות, עמים) יש מהות אחת משותפת, או כפי שכלי מסויים שמורכב מחלקים מרובים הוא מהות אחת (מכונית, למשל, שמורכבת מגלגלים, מנוע הגה, ואלפי חלקים נוספים, וכולם יחד מכונית). בהתבוננות על אדם ניתן לזהות שנשמה היא חיבור של עשרה ניצוצות או חלקים שבוחרים לרדת יחד לחוויה משותפת. ולכן, כשאדם מתקשר עם נשמתו של נפטר לעיתים הקשר שנוצר הוא עם חלק נשמתי מסויים, עם ניצוץ, או עם רמות אחרות של הנפטר - כגון רמת הנפש, או הרוח. לפעמים נוצר מצב שבו מצטרף חלק נשמתי לעשרה החלקים של האדם, על מנת להשלים חוויה ללא גלגול פיזי מלא. מצב המכונה עיבור. בתהליך של עיבור אפשר לראות לעיתים מצבים שאדם פתאום מתעניין בתחומים חדשים, או משנה את אורחות חייו ללא סיבה נראית לעין, עד להשלמת תקופת העיבור. דוגמא: חוזרים בתשובה - שפתאום בחייהם מגלים עניין בדת, מיסטיקה וכו'.