בגדול זה היה תהליך.
בעונת 11-12 מגיע מארק ג׳קסון לקבוצה, והחליף את קית׳ סמארט. גולדן תחת סמארט היתה קבוצה די בינונית, עם מאזן מפסיד, אבל לא מספיק מפסידים בשביל לבחור בלוטרי בדראפט. היו להם שני כוכבים שקולעים הרבה וכמעט ולא שומרים - מונטה אליס ודייויד לי.
 
העונה היתה העונה המקוצרת, קארי התחיל שנה שניה בקבוצה, והראה ניצוצות עם 14 נקודות למשחק, אבל הבינו די מהר בקבוצה שזה לא הולך עם קארי ואליס, כי אף אחד פשוט לא שומר. בסוף העונה גולדן מנצחים 23 משחקים בלבד, מפסידים 43, ושולחים את אליס עם ה-21.9 נקודות למשחק שלו בטרייד למילווקי, ומקבלים בתמורה את אנדרו בוגוט, סנטר שנבחר גבוה בדראפט ובעיקר היה עסוק בלהיות פצוע במהלך הקריירה שלו. קליי תומפסון נותן עונת רוקי טובה עם 12 נקודות למשחק.
 
בדראפט בקיץ הם מגייסים לא פחות מארבעה רוקיז - קנט בייזמור, האריסון בארנס, פסטוס אזילי ודריימונד גרין. בחמישיה כבר עולים סטף, קליי, בארנס, לי ובוגוט. בוגוט נפצע במהלך העונה, מה שנתן המון דקות שפשןף לאזילי. ג׳ארט ג׳ק מצטרף לתת עוד כח ונסיון לקו האחורי הצעיר, ומחזיר בעונת קריירה.
 
הלוחמים נותנים עונה מצויינת, מנצחים 47 פעמים, ומפתיעים את דנבר (שנתנה עונה של 57 נצחונות, עם מאזן הבית הטוב בליגה, וג׳ורג׳ קארל זכה במאמן העונה) בסיבוב הראשון, רק כדי להפסיד לספרס בחצי גמר.
 
בעונה ההיא גם הספלאש בראדרס נולדים, סטף וקליי כבר זורקים יחד כמעט 15 שלשות למשחק, סטף קולע 22 למשחק וקליי 16.
 
בעונה הבאה, גולדן משתפרת. איגודלה חותם כפרי אייג׳נט, ובכלליות גולדן כבר מתחילה לאסוף משלימים - ספייטס, ג׳רמיין אוניל קשישא, ג׳ורדן קרופורד, טוני דאגלס, וגם סטיב בלייק הגיע על הדקות של ג׳ארט ג׳ק שקיבל חוזה גדול במקום אחר. למרות איבודו של ג׳ק, ההחתמה של איגי על חוזה גדול, והבאת כל הנ״ל כבר משכה את הקבוצה לציפיות. קליי וסטף נותנים עונת שיא (סטף 24, קליי 18), הקבוצה מנצחת 51 משחקים, אבל, מפסידה כבר בסיבוב הראשון (בוגוט גם היה פצוע לדעתי). אזילי נפצע לכמעט כל העונה, וקיבל שאגות מג׳קסון על זה שהוא לא מתאמץ לחזור ודופק אותם. סיפורים על הזיות של ג׳קסון בחדר ההלבשה, כולל פוליטיקות פנימיות וכל מיני דיווחים שונים על פשוט בנאדם הזוי, מביאים את ההנהלה לנהוג בו די ברשעות, לפי מבחן התוצאה בלבד, ומפטרים אותו. ג׳קסון שלקח מועדון מפסיד, והפך אותו למנצח, תחרותי, ובעיקר עושה הגנה, נשלח לעמדת הפרשן.
 
את מקומו תופס סטיב קר, והבשורה הראשונה שקר מקבל זה שדייויד לי נפצע ולא יפתח את העונה. קר מעלה את דריימונד גרין בהרכב, הקבוצה לא מפסיקה לנצח, ואז כשלי חוזר, קר הופך אותו לשחקן ספסל. את המשלימים משנה שעברה ההנהלה זורקת, ומביאה שמות קצת יותר ותיקים - ליוינגסטון, ברבוסה וברנדון ראש.
 
קר מנהיג שיטת משחק חופשית ומשוחררת יותר, ולא מנסה לכבול שחקנים לתפקידים או לפוזיציות. קר מגוון יותר, ומשליט את הסמול בול בקבוצה, עם דריימונד גרין בעמדת הסנטר. תחת קר גרין מתגלה כאחד מהשחקנים הורסטילים בליגה, ובארנס מתגלה כאחד משחקני ההגנה הכי מגוונים בליגה. גולדן רצה וחורכת רשתות, קר מעלה את הרכב המוות כאשר סטף יושב, עם ליוינגסטון, קליי, איגי, בארנס ודריימונד, שכולם מחליפים עם כולם, כולם מעל 2 מטר וכולם רצים וקולעים. דקות הספסל הופכות לשמחות במקום אפורות.
 
הלוחמים מנצחים 67 פעמים בחלוקה יפה של דקות, וזוכים ביתרון הביתיות. בוגוט נפצע אך חוזר בזמן לפלייאוף, ואף שחקן אחר לא נפצע, והלוחמים נהנים גם מסוג של אפסט בקרבות האחרים. הקליפרס מדיחים את הספרס הקשוחים בשביל להפסיד ליוסטון חסרי הנסיון. הלוחמים מנצחים את ניו אורלינס שנכנסו לפלייאוף על חשבון אוקלהומה המנוסה אך חסרת דוראנט, ממפיס מגיעה חבולה לסדרה נגדה (קונלי הפסיד 2 משחקים ושיחק עוד 2 עם שבר בארובת העין), ויוסטון פשוט מתפרקת בגמר המערב. קליבלנד עולה מהמזרח ונראית בכושר מצויין (4-0 על אטלנטה בגמר המזרח, אחרי שאטלנטה נתנו עונה של 60 ניצחונות), למרות ששיחקה ללא קווין לאב (קרע רצועות בכתף בסיבוב הראשון נגד בוסטון). בגמר הקאבס נותנים תצוגה הירואית במשחק הראשון אך מפסידים בהארכה ומפסידים את קיירי איירוינג ששבר את הפיקה בברך. הקאבס מצליחים לגרד ניצחון במשחק השני מאחורי עוד הופעה היסטורית של לברון, ומצליחים להפתיע גם בשלישי את גולדן. הפרשנים מתחילים לדבר על חוסר הנסיון של הלוחמים, על חוסר היכולת לעצור את לברון (41 נקודות, 12 ריבאונדים ו8.3 אסיסטים למשחק בשלושת הראשונים) ועל איך הם סוללים את דרכו של לברון להיסטוריה. איגודלה שומע ונכנס ללברון לגופיה, מצליח קצת להאט את המלך (סיים את הסדרה עם 35,12,7). קר מושיב את בוגוט לרגעים ארוכים, מפסיד במכוון בקרב על הריבאונד אבל טוחן את קליבלנד במשחק מהיר שהקאבס לא מצליחים לעמוד איתו. הרכב הסמול בול והשלשות מוכיחים את עצמם, הלוחמים מנצחים שלושה משחקים ברציפות וחוגגים אליפות NBA.
 
ואז התחילה השנה הנוכחית, ששוברת שיאים.
