שאלה על אמת

shnoozi

New member
העמימות היחידה היא בתשובתך

1. אינך מביא ולו טענה אחת מינימלית באשר ל"קריסתו" של "אני". על מה אתה מדבר לעזאזל? אין אני? כל סובייקט חושב אמור להבין זאת. אני מבין זאת לעצמי בצורה מוחלטת. האם עינך השוזפות את שורות אלו כעת אינן מודעות לעצמן? מי אתה? האם אינך מישהו? אם אינך מישהו (או משהו) מה אתה? ריק? אין? הפסק להיות שוטה ולהתווכח לחינם. 2. מלבד סיפורי מעשיות על אנרגיות שאינן נגמרות ושדות כוח דמיוניים אין שום התיייסות להליך המדעי של הפרכה ואישוש. האם טענתך היא כי העובדות הפיזיקליות המתגלות במעבדות המחקר הן תלויות פוליטית? קנה לעצמך מכשיר מדידה ועשה ניסויים בבית... זה שיש נקודות עמומות בתאוריה לא מעיד על עמימותה ככלל. התאוריה היא יחסית רק במובן זה שאם תתגלנה עובדות אמפיריות שאינן מוסברות או מנובאות ע"י התאוריה (ועיקרון אי הוודאות אינו "עמום" במובן זה שאינו יכול לנבא את מיקום או תנע הקווואנטים, אלא הוא בדיוק מנסח את זה כחוק, ואכן שוהי שאלת מפתח עליה מתדיינים טובי המוחות). היה בטוח שכל אוניברסיטה או מכון מחקר בעולם יותר מישמחו להציג ראיות סותרות לתאוריות קיימות או להציג תאוריות חדשות. המדע מושפע מפוליטיקה ומכוח (דברים לא שליליים במהותם) כיוון שהוא מקדם את האדם. המדע "מייצר" עובדות חדשות שנרתמות לתעשייה ולטכנולוגיה, וכן, גם לתעשייה צבאית. זה לא אומר שהמדע הוא צבאיף אלא שהאדם הוא צבאי. אם המדע לא היה מספק אמיתות לא היה ניתן לרתום אותן לשום דבר. נסה לבנות לווין שיתבסס על התאוריה הקדמונית הגאוצנטרית... אני מתחיל להבין כי הפוסט מודרניסם הוא שם חדש לתאוריות עתיקות של בורות, פחד ממדע ומטכנולוגיה ובריחה לעבר המיתוסים ואגדות העם: "מדווח כי" מזכיר לי באר מקומי במאה ה14 בגרמניה בו יושבים שוטי הכפר ומספרים "כי מישהו דיווח" של איש הזאב ופיות היער...
 

neoM

New member
חלק ב´ בתשובתך בהחלט מעורר

סימני שאלה מענינים אודות שטיפת המוח שעוברת חברה פרו-מדעית. "המדע מושפע מפוליטיקה ומכוח (דברים לא שליליים במהותם) כיוון שהוא מקדם את האדם. " - אתה בטוח שזה נכון?? אתה בטוח שבהשוואה בין "טובת האדם" "קידום האדם" לבין בדיקת מחקרים מדעיים כולם, טובת האדם תהייה "מוחלטת" - זו בהחלט תמימות, מצטער.
 

shnoozi

New member
שאלה על אמת

בהיותי נאמן לאסכולה ראציונליסטית- מדעית אובייקטיביסטית, אני מחזיק מאוד מקיומה של אמת אובייקטיבית. אם זו אמת לוגית אפריורית שמסתמכת של אקסיומות איתנות כגון הcogito הקרטזיאני, ואם אלו אמיתות מדעיות תיאוריו-אמפיריציסטיות כגון תורת היחסות וכיוב´. כך או כך בידי האמונה המבוססת למדיי על קיומה של אמת אובייקטיבית מכל וכל. ידענותי על תנועת הפוסטמודרניזם מצומצמת, ולכן הייתי מבקש לשמוע תגובות פוסטמודרניסטיות טיפוסיות למושג האמת כפי שהוא מתבטא בפסקה הקודמת. בתקוה לדיון פורה.
 

גופמן

New member
הקוגיטו

מכל האקסיומות דוקא את הקוגיטו בחרת? והרי הסוליפסיזם של דקארט שמטרתו היתה להוכיח את קיום האלוהים, הצעד השלישי אצלו, מבוסס ומדעי כמו קיומו של האלוהים אותו נועד להוכיח. כלומר מוטל בספק. בדיוק כמו אותה אמת שאתה נאמן לה. לדעתי, זכותך כמובן להיות נאמן לאסכולה ... זכותי כמובן לכנותה שיח שנועד לשמר חלוקת כוח חברתית מקובלת שבין שיח זה לבין ה"אמת" אין ולו כלום. בייחוד כיון שהאמת מוטלת בספק ומובעת בשפה שמישהו משתמש בה.
 

shnoozi

New member
הקוגיטו כמשל

עזוב את קיום האל, התייחס לסלף אוידנטיות של cogito ergo sum, או בניסוח אחר קצת יותר טוב- "הביטוי "אני קיים, אני נמצא" אמיתי כל אימת שהוא מבוטא ע"י הסובייקט". אינני יודע לגביך, אך כשאני מבטא את המשפט "אני קיים" אמיתותו ודאית לחלוטין עבורי. איזו חלוקת כוח חברתית קשורה בביטוי מטאפיזי שכזה? להפך, שכן כל אדם חושב, ויהי אישה, שחור עור, מאותגר אנכית או כל אדם אחר לצורך העיניין שרואה עצמו נפגע מ"חלוקת הכח החברתית" כפי שאתה מכנה זאת אמור לקבל את תחושת האמת של אמירה זו, ללא תלות בשום אדם אחר כדי לתקף אותה. כמו כן התייחסתי לאמיתות אפריוריות, אם תרצה אנליטיות, כגון האמיתות המתמטיות. האם גם אמיתות שכאלה יוטלו בספק ברוח הפוסטמודרניזם? אם כן יש לנמק...
 

Gatwork

New member
small misunderstanding

your ability 2 ignore the context of the cogito is almost as nice as your ability to ignore the not always bad context created by politics and power. strange and funny. moreover, though, it seems u mispercieved the cogito itself. since if u say: "i exist" according to decart by no means u do exist. since he didnt talk about communicating. he talked about thinking. the expression of the thought wasnt part of his cogito. which of course led to self evidentiality. however since what u might prove by the cogito is that u exist. only to yourself. u cant prove i exist. i can´t prove u exist. without the context of the god that vouch for our mutual existence. ups god enters again. so science is claim 2 b base on the cogito. which is only possible if u take the main premises the cogito works with. but then again it seems that as any scientist u take only the things u want 2 take. yea the real world is not based on cogito. no, let me rephrase it. the social world is not based on a cogito. it is based on language. and even u in your inocent mistake showed it. language is not as philosophical deterministic or defensible as the cogito (assuming one can defent the cogito) by ignoring language from your scientific world u r blind to the world. and pomo is all about the linguistic turn. problematizing language. showing how language construct a world. how scientist use language to reproduce their social power. here i connect to mister Pitshon´s answer and agrees with it (and check the record u´ll c we dont usually c i 2 i). final note, someone here told me that there is a possibility that the light doesnt move in constant speed and that its speed decreases. so there. which of course will make perfect sense since s everything in life, nothing is constant. thus the basic scientific notion is based on something that completly contradict the human experience and logic. goes back to hiraclietus VS his friends the atomist. but then again science started with decart so y bother.
 

shnoozi

New member
תגובתי

מעניין מאוד. אתה כותב לי מכתב ומניח שאבין את משמעותו. אני קורא אותו ומנסה לענות לך על הטענות והרעיונות המובעים בו. דבר זה לכשלעצמו מעיד על כך שלשפה יש משמעות והוראה מסויימת, ושהמילים מתייחסות למציאות הנתפסת ע"י כל אחד מאיתנו. דבריך על דיקארט נכונים ברובם לפי דעתי, ובכל מקרה קיום האני מספיק לדעתי, אף מבלי להיזדקק לאל, כדי להשתכנע בקיומו של עצם אחד לפחות בעל קביעות, מהות וודאות. הרי גם הירקליטוס טען שהכל זורם, אך זה הנותן לו את הקביעות הנתפסת, את העצמיות הוא הלוגוס, המילה/המחשבה. תלמידיו הקיצוניים דחו בדיוק בשל כך את השימוש במילים כלשהן, כי טענו שהן מביעות קביעות שאיננה נמצאת ב"עולם". כך או כך, ברור לי שהשימוש במילים הוא טבעי לחלוטין והרמוני לעולם, וזאת מטעם שניתן לכנותו "אבולוציוני", שכן הסימלול בו אנו נוקטים, החל במופשט ביותר, המתמטי, ועד למורכב והערטילאי, "מדעי הרוח" אם תרצה, סימלול זה איפשר לאדם לנבא ולרתום אין ספור תופעות טבעיות, עד הרמה בה אנו שוררים כיום, בה כמעט כל תופעה נצפית (בחיי היום-יום), ידועה סיבתה והכוחות המחוללים אותה, והמודלים שנוצרו, על אף שאינם מושלמים, בהיותם מעניקים לאדם כוח כה רב ויכולות כה חזקות, שנראה ברור כי "יש דברים בגו´", כלומר המודלים מבטאים ישירות אמת קיומית ומציאותית. לאור דברים אלו תוכל להבין את תיסכולי לנוכח עמדות כאלה ואחרות המכריזות על האמיתות המדעיות כ"תלויות תרבות/חברה", שהרי כל ערכן של אמיתות אלו הן באובייקטיביות שלהן, בכך שכל אדם, או יצור בר תבונה, שיבין את הסמנטיקה והסמיוטיקה שלהן, כלומר את משמעות סימניהן ואת החוקים המקשריםן ביניהם, יוכל לאמת או להפריך אותן בכח תבונתו. מובן מאליו שהתיאוריות המדעיות אכן עומדות במבחן הביקורת השכם וערב, מחמת שאפתנותם של חוקרים בני כל תרבות אפשרית, לחדש ולהאיר את האמת בכח תבונתם. אין דבר בכך שתיוולד תיאוריה חדשה מתורת היחסות, אשר תערער את קביעותיו של איינשטיין. תיאוריה זו כמו כל אחת אחרת תיאלץ לעמוד במבחן המציאות, ביכולה לנבא תוצאות ניסויים ולתת הסבר איכותי יותר לטיבן של תופעות. תצליח- תצליח. לא תצליח- תעוף לפח הזבל. טענות מהסוג הlate וויטגנשטיין בדמות "השפה יוצרת עולם", ""שפה כצורת חיים" וכיוב´, ניתנות להבנה בעיקר מתוך הקונטקסט, ואעפ"כ הויכוחים עליהן רבים ורמים, על משמעותן ועל אמיתותן. האם נוכל לשרוד בעולמנו, שהוא להזכירך העולם היחיד הידוע לנו, עם שפה שאינה יושבת כסרגל (דימוי טראקטטי) על המציאות, שאינה מתמנת אותה? האם השפה אינה שיקוף של תובנות קוגניטיביות של מוחנו, המזהה את הישים בעולם ורק מבטא אותם, רק מצמיד צליל למושא הנתפס? אם אחליט באופן שרירותי להתייחס לכל העולם באופן חדש לחלוטין (כלומר אמציא שפה חדשה, נניח בעלת שתי מילים בלבד, וכל העולם יהיה או א´ או ב´) האם אוכל לשרוד בעולם זה? הרי העולם עצמו מפריט עצמו לפרטים ולחלקים נפרדים, ועליי מוטל רק לעקוב אחריו, לעקוב ולנסות להבין, ע"י מתן שמות לדברים וניסוח היחסים ביניהם. "פוליטיקה וכוח"- מדוע אתה וחבריך מפחדים ממילים אלו כאילו היו קללותיו של הרב כדורי? מדוע לא לחשוב כי זו וגם זו הן אך יצירי כפו של האדם, והאדם בכוחו ובתבונתו יוצק בהן את תכניו? האם אינכם מבינים כי אין שום רע אינהרנטי בעשייה פוליטית ובצבירת כוח? ההישגים הגדולים ביותר: רווחה, שפע, אושר, בריאות וכיוב´ הן פונקציות של פוליטיקה וכוח וגורמים של הפוליטיקה והכוח. האם לא נוכל לומר כי גילוי האמת, אותה אמת שאתה וחבריך כה מזלזלים בה והופכים אותה למין משחק מטופש שמשחק האדם, אמת זו אכן יכולה כמאמר הפסוק לשחרר אותנו. כפי שהבנת חוקי האלקטרומגנטיקה, על אף שאינם מושלמים ואינם מפענחים את כל התופעות הנלוות, הצליחו לשחרר את האדם מחשכת הליל וממזון קר, וכפי שאותן תגליות ומאות רבות אחרות איפשרו את שיחה וירטואלית זו בין שתי נפשות חושבות, כך הבנת החוקים והאמיתות האחרות הצפונות ביקום תשחרר אותנו מכל שאר ההגבלים הרובצים עלינו, ובראשם הבורות שהיא לעצמה ההגבל הגרוע ביותר. הפסק לפחד מהאמת.
 

גופמן

New member
האמת משחררת

אין כמו ארוחה של יום שישי בערב להפוך אותי לנינוח. רגוע יותר. האמת שחבל שאני לא יכול לעשות זאת בדיאלוג. אולי ננסה. "אתה כותב לי מכתב ומניח שאבין את משמעותו. אני קורא אותו ומנסה לענות לך על הטענות והרעיונות המובעים בו. דבר זה לכשלעצמו מעיד על כך שלשפה יש משמעות והוראה מסויימת, ושהמילים מתייחסות למציאות הנתפסת ע"י כל אחד מאיתנו." נכון ולא נכון. מובן שלשפה ולמלים יש משמעות והוראה מסויימת. זו בדיוק הטענה שלי, שלנו שלהם. הוסרל, שוטץ, גרפינקל, ועוד. החלק השני של המבע שלך שגוי כמובן. לא אין שום הכרח שלהסכמה שלנו על מילים יש קשר לאיזשהי מציאות. או לכך שקיימת מציאות. דומני שאפילו דקארט הביןזאת. הרי מחשב יוצר מילים ויוצר שפה, האם אתה טוען שהוא יודע מציאות כלשהי? שהמציאות קיימת לגביו? השפה אינה מניחה מציאות. היא יוצרת פסיידו מציאות. אנחנו יכולים להסכים על המון דברים. האם העובדה שסיכמנו שתפוז הוא כתום זהה לכך שorange is orange? טאוטולוגיה נפלאה שכזו שיוצרת השפה? האם המציאות המוסכמת עלינו מוסכמת עליהם? האם יש לנו מציאות משותפת? האם המציאות של קהילת דיבור היא מציאות כפי שתרצה לקרוא לה? ומכאן מובן ההקשר למדע. שהרי המדע היא קהילת דיבור. שוב נפלת עליי בשבוע לא טוב. שבוע בו קראתי חלקים מהוסרל, משוטץ ומגרפינקל. בתור קהילת דיבור היא יוצרת "מציאות" משותפת. האם מציאות משותפת זו היא האמת? ודאי. אם אתה חלק מקהילת דיבור זו ומאמין לתפיסות היסוד שלה. אם אתה לא מאמין לתפיסות היסוד שלה, אין שום סיבה להאמין שהמציאות שלה היא המציאות האמיתית. אם כל הכבוד לאמפריציזם המדעי, הרי הבעיה שאין שום יכולת להקיש מהעבר לעתיד עדיין לא נפתרה, ובעיה זו קיימת מאז ימי יום. דיויד.דומני שהקביעה שהכל נעשה מרצון אלוהים טובה כמעט כמו ההוכחה המדעית. וחוששני שקהילת הדיבור של המאמינים בהנחה זו גדולה יותר מהקהילה אליה אתה משתייך. וכשיש סתירה בין המציאות של קהילת דיבור זו לבין המציאות של קהילת הדיבור שלך, נחש כוחה של מי גובר? אגב, הנחה זו מציאותית כמו ההנחות של קהילת הדיבור שלך. "ע"י מתן שמות לדברים וניסוח היחסים ביניהם" ושוב ציטוט נפלא מבראשית פרק ו. נתן להם את העולם לשלוט בו על ידי מתן שמות. אז בוא נצמיד מילים לדברים וכך נייצר מציאות. שוב אין בהכרח אי הסכמה בינינו. רק שאתה מאמין שאכן השפה קשורה למציאות כלשהי. אני מניח שהיא קשורה בעיקר לעצמה. "האם השפה אינה שיקוף של תובנות קוגניטיביות של מוחנו, המזהה את הישים בעולם ורק מבטא אותם, רק מצמיד צליל למושא הנתפס?" תובנות קוגניטיביות? או שמא צלילים? האם צלילים הם תובנות קוגניטיביות? או שמא הם סימנים רגשיים ולא קוגניטיביים? יודע מה, לא יודע? לא יודע אם השפה היא שיקוף של תובנות קוגניטיביות של מוחינו. קשה לי להאמין שכן. אולי פעם היא היתה. אולי לא. אולי פעם נבחנו כשהיה לנו רע, ושרקנו כשהיה לנו טוב. סביר יותר ששפה אינה רציונלית כי אם רגשית. אזי לא תובנות קוגניטיביות. ומיד אני רואה שאתה חוגג את נצחונך שכן הריני מסכים שהשפה קשורה לעולם? אולם האם רגשותינו קשורים לעולם? למציאות כלשהי? אני לא יודע. אני לא יודע האם השפה היא רגש או שיקוף? האם השפה לא יוצרת את העולם ולא רק שיקוף? רבים יגישו שכן. רבים וטובים מאוד יגידו שכן. השפה היא לא שיקוף המציאות, תפיסה נאיבית מאין כמוהה, אלא יוצרת המציאות. דומני שוורף וספיר הם אלה שטענו זאת לראשונה. דומני שחבריי ואני איננו מזלזלים בפוליטיקה וכוח. אנו חושדים בה. אנחנו מפחדים ממנה. מובן שכוח יכול להיות חיובי. חוששני שיותר ויותר נשכח שכוח הוא לרוב שלילי. היכולות של הכוח להשתמש בשפה כדי לשמר את הכוח, ואפילו אתה תסכים איתי ששימור כוח אינו בהכרח חיובי, והאמת שלשיטתך המדעית שימור הכוח הוא שלילי ואנטי אבולוציוני, הרי שפחדינו מהכוח מובן. כיון ששפה היא הכלי המרכזי לשימור כוח, וכיון ששפה נשקפת על ידי כה רבים כנאיבית שרק משקפת מציאות ולא יוצרת אותה, לכן בדיוק אנחנו מפחדים מכוח ומפוליטיקה. התפיסה שהאקדמיה מובילה לאמת היא פחות או יותר התפיסה שהשפה האקדמית מובילה לאמת. מובילה לאמת שמועילה לבעלי השפה האקדמית. לא יוצר מכך. מכאן שהשפה האקדמית מועילה לשימור כוחה של האקדמיה. לא יותר מכך. האם זוהי אמת? האם יש בכך תועלת? האם השאלה בדבר התועלת היא שאלה מועילה? האם תועלת היא ערך? מדוע היא ערך? כיון שבעלי שפה מסויימת החליטו שהיא ערך. רק היום שמעתי הרצאה שהראתה שכלכלה אינה אותו דבר בארה"ב ובצרפת, ושכלכלן בשני המקומות האלה אינו אותו דבר. גם הדיעות של כלכלנים לפיכך בשני מקומות אלה שונים, והשימוש ב"מדע" זה שונה מאוד בשני המקומות. רוב הכלכלנים האמריקאיים למשל מאמינים שהשוק יעשה הכ ושאין צורך בשכר מינימום, רוב הכלכלנים הצרפתיים מאמינים שהשוק לא יכול לעשות הכל ושכר מינימום הוא מועיל. והרי הכלכלה היא חלק מהעולם המדעי שלך. אז המדע הוא שפה. הוא שפה חזקה מאוד בעולם המודרני, ויותר מכך בעולם מודרני המאוחר. טוב, לפיכך השעה מאוחרת יש טלויזיה דבילית. רק אומר לך זאת, לעולם אפחד ממי שטוען שבידיו האמת. דומני שאני צודק. חבל שאינך מסכים לכך שהדברים הגרועים ביותר בעולם קרו על ידי מי שהאמין שיש בידיו האמת. הספקנות היא חיסון מצוין מפני האמת. ספקנות זו נשכחה על ידי המדע המודרני. זה בדיוק מה שהפומו מנסה להחזיר לעולם - לקהילת הדיבור הרלבנטית אליה אנחנו שותפים.
 

shnoozi

New member
מתחמם

יפה שאתה מסכים עימי אודות הבנתנו ההדדית. אינך מבין כנראה איזה "הישג" טמון בהסכמה הזו. חשוב על ההסתברות שאנו מבינים זה את זה באחוז כה גבוה של היגדינו כפי שאכן קורה, והיגדים אלו אינם מכוונים אל מציאות אובייקטיבית... כי אז כל אחד מאיתנו היה מפרש אותם בצורה חופשית ובלתי תלויה ולא הייתה אפשרית שום תיקשורת. דוגמתך על המחשב אינה רלוונטית ואינה מדוייקת. אולי אינך יודע כיצד עובד מחשב אולם הוא אינו יוצר לא מילים ולא שפה. אנו משתמשים בתכונותיהם האובייקטיביות, פרי גילויו של המדע, של הרכיבים האלקטרוניים, בדרך של סימול, ואנו מעניקים לתוצאות המכניות שהמחשב מעבד את תכונת היותם מסמלים. כך הנקודה בסוף משפט זה אינה "נקודה" עבור המחשב, אלא פקודה מכנית שעיניינה צביעת המרקע בנקודה שחורה. קוי הדמיון בין השפות השונות (ויש כאלה!) מוכיחים כי בכל מקום בו יוולד אדם, כאשר הוא נולד לתוך ציבילזציה (יש דרגות לעניין), המבנים התחביריים שיאמץ יהיו מאותו הסוג. המדע מוכיח שוב ושוב את זהות השכל אצל כל בני האדם. מה שייתפס בעיני ככתום (בתנאי שאני בריא), ייתפס ככתום אצל כל אחד אחר, בגלל זהות מערכת התפיסה. "קהילת דיבור" נשמע לי אכן כמו מושג פוסטמודרניסטי, כלומר שאינו אומר למעשה כלום. נניח שנקים אני ואתה "קהילת דיבור" שלא מאמינה בקיום החומר. כמה זמן ייקח לנו לפני שניתקע בקיר? זמן רב עבר מאז שאסכולות שונות התקיימו זה בצד זה כ"קהילות דיבור" שכולן רלוונטיות. למרבה השמחה העת החדשה הפציעה, ועימה נסיונות מדעיים אמפיריים כדי לאמת או להפריך "קהילות דיבור" כאלה ואחרות, כגון אלו ש"דיברו ביניהן" על השמש כסובבת את כדוה"א. זוהי הספקנות האותנטית והאולטימטיבית, ולא פטפוטי הסופיזם שאתה מצוטט לי. העובדה היא שהמדע המודרני, בהיותו בנוי על יסודות אולטרה-ספקניים ולפיכך אולטרה-ודאיים ואובייקטיביים, גרם לגדילת הידע האנושי בצורה אקספוננציאלית, וגמל למדינות שהשקיעו בו, והלכו בדרכו, בעושר רב, ובעוצמה אדירה. אתה צודק בהחלט שכוחה של קהילת אנשי הדת גדולה לעיתים מקהילת המדע. זה אינו בלתי-מובן כי למשל אתה, שבהחלט נשמע כמו טיפוס מלומד, מסרב בעצמך לקבל את האמיתות האלה, אף שכל חייך מסתובבים סביבן ומשתמשים בהן, ובורח לעבר תיאוריה ששמה את האדם במקום חלוש ותלוש, ללא אמת וללא כיוון. כפרפרזה על היגל, אורו של הברק המדעי כבר האיר, אך אנשים רבים בdelay באשר לקולו של הרעם.כנראה שלעולם יבכרו האנשים את הבורות, העוני והחולשה, על פני המדע, העושר והעוצמה. הצמדת מילים לדברים אכן מפתחת את המציאות כפי שהיא לגבינו (וזאת בכלל המציאות לגבי, רק זאת הנגלית אלינו: גם ברמת ההגדרה, וגם ברמת ההוייה, שכן אם תספר לי, כדרכו של אפלטון או ישו, שהמציאות הטוטאלית היא בעולם האידאות או במלכות שמיים, אשלח אותך בשמחה לשם, ברכבת הראשונה, בתקווה שתשאיר לי את העולם הזה לעצמי). לא חוכמה להצמיד את המונח "קוואנט" לסתם משהו. כל החוכמה כאן היא לגלות אותו. "לעלות עליו", להבין היכן הוא נגמר והיכן הוא מתחיל ו"מה הוא". זוהי בדיוק החשיבה המדעית, והיא מאפשרת לנו את ההתקדמות באשר היא. אם אינך מסכים שמדובר כאן בהתקדמות כנראה שאינך מבין שעדיף להעלות אור בבית במקום לשבת בחושך, או שמוטב להיות בריא כתוצאה מטיפול רפואי מאשר להינמק ע"י הדבר השחור. או שמוטב ומתקדם יותר לשוחח איש עם רעהו דרך האינטרנט על רעיונות פילוסופיים, במקום לנבור יומם ולייל בספריות מאובקות במנזר שכוח אל כדי למצוא בדל-אינפורמציה. באשר למדע הכלכלה, אין ספק שהוא אחד הבעייתיים (הרי ידוע שיש מידרוג בין המדעיים האקדמיים השונים, אך ללא ספק המודל הודאי של "מדעים מדוייקים" עומד לנגד עיני כולם). בכל מקרה תחרות בין שתי תורות כלכליות הייתה לאורך כל המאה, בין שתי מדינות שלפחות בתנאי הפתיחה, מבחינת מחצבים, אוכלוסיה וכיוב´ הן די דומות. התוצאה ברורה לעיני כל. מדינה אחת התדרדרה לעוני מסואב מאין כמוהו, כאשר בדרך רציחות המוניות של מיליוני אנשים, רעב, השפלה ועוד, כשבסוף הגיעה ההודאה בכשלון ונטישת הדרך. המדינה השנייה ביססה עצמה כארץ האנשים החופשיים, מנהיגת העולם, בעלת משאבים עצומים בגודלם המחזיקים, מה לעשות, גם את הישות הציונית בחיים, והישגיה מהווים השראה ודוגמא ליתר מדינות העולם שלאזרחיהן מידה מסויימת של השכלה ותרבות. כלומר גם במדע הכלכלה תוצאות הניסוי ברורות לעיין, אם כי כנראה משך הניסוי והשלכותיו ארוכות יותר מבמדעים מדוייקים. אל תפחד ממי שטוען שבידו האמת, חמוד שלי, אלא בקש ממנו להציג אותה ונסה לבקר אותה בכל כוחך. אז תוכל לקרוא לעצמך מדען, כלומר זה המבקש את הידע באשר הוא ידע. אינני מסכים כלל ועיקר לטענתך האחרונה שהיא כללית ומכלילה ועושה עוול עם אנשים כה רבים וכה טובים. האם הידענים הגדולים הם אלה שהביאו את אסונות האנושות? האם ניוטון הפעיל תאי הגזים? האם איינשטיין ביקש להרוג בני אדם? האם אוילר או גאוס אנסו נשים בשעות הפנאי? האסונות הגדולים הגיעו בגלל שוטים שלא היו מזהים את האמת גם אם הייתה נוחתת עליהם ברחוב. דמויות הרשע שעולות בראשי- היטלר, סטאלין, סדאם, כל אלה אנשים שלהם ולדעת המדעית אין דבר וחצי דבר, שהעדיפו תמיד לטעון טענות אוויליות ומופרכות, וסירבו באותה עת לדון בהן או לבקרן. אינני מאמין שהאמת "בידי". אלא שיש אמת, ואנו מסוגלים באמצעים כאלה ואחרים לקחת בה חלק, ללמוד אותה, לגלות ממנה טפח. זאת הייתה שאלתי במקורית לדבי הפוסטמודרניזם- האם כתנועה הוא מקבל היות אמת שכזאת? הספקנות טובה היא לגלות את השקר, אולם כיצד יתקיים השקר ללא מושג האמת בצידו? תודה ושלום.
 

neoM

New member
איך בדיוק תורת היחסות "אמפיריציסטית

רק לידיעתך, גם תורת היחסות היא ביטוי של שיח דכאני ואלים בשל היותה ילידת המדע של המאה ה-19. ועל איזו אמת היא מדברת? האמת של הצופה/המתערב או האמת של הנוסע במהירות האור?
 

shnoozi

New member
תורת היחסות=אמת

תורת היחסות בדיוק מציגה את ההבדל במדידות בין הצופה הנייד ל"צופה" הנוסע במהירות האור. היא מסתמכת על אקסיומות מועטות ביותר ביניהן ההנחה המאוששת אמפירית כי מהירות האור מהירותה סופית ומוחלטת. האמת שהיא מציגה היא ניבוי מדוייק ואיכותי של אין ספור תופעות פיזיקליות, החל בתנועת הגלקסיות וכלה בהתנהגותם של חלקיקים תת-אטומיים. נא הסבר טענתך שהיא "ביטוי של שיח דכאני ואלים", הכיצד טענה מדעית- מתמטית, נניח הטענה "מס´ המספרים הראשוניים הוא אין-סופי" או "גוף במנוחה ישאר במנוחה אלא אם יופעל עליו כוח" היא ביטוי של אלימות? הלא כל מי שבידו מסקנה או מחשבה אחרת מוזמן להוכיח אותה ולזכות בתהילת עולם. תגובתך מלמדת על בורות ועמימות מחשבתית. האם אלו הן פני הפוסטמודרניזם?
 

neoM

New member
צר לי שהערתי המבודחת התקבלה

ברצינות.. מה שמוכיח שלא טרחת לדפדף פה בדפים ולראות את יחסי הכוחות הרעיוניים המתרוצצים פה.
 

neoM

New member
וכדי להמשיך את ההתלוצצות

ואת בדיחות הדעת, שכנראה רחוקה ממך מאוד - שים לב שהתרגום בעברית כולו כתוב בלשון זכר. לו היית טורח לשים כוכבית, ולכתוב, כמו בבחינות בגרות או בטפסים רשמיים, כל התייחסות בלשון זכר היא מסיבות XX והיא גם לנשים וכו´.. מילא.. אההה, אתה לא מבין על מה אני מדבר, נכון.. כי מה חשוב אם ילדה מהרגע שהיא מתחילה לקרוא היא מבינה שלהיות "זכר" הרבה יותר משמעותי ליד הגילוי שמהירות האור היא מספר סופי ומוחלט, או שהיא מציגה ניבוי מדוייק ואיכותי.. נו´ב´מת, נו´ב´מת... חחחחחחח
 

אלי 00

New member
הפוסטמודרניסם

שואל שאלות כמו: מה פשר היותך נאמן לאסכולה זו ולא לאחרת? מה תועלת יש בטענתך לקיומה של אמת אובייקטיבית? מהי אמת? מהי איתנות? מה מקומה של האקסיומה? מה המשמעות של דבריך "בידי האמונה המבוססת למדיי...."? למה אתה טוען לקיומה של אמת אובייקטיבית? למה יכל להיות לך עניין לשמוע תגובות פוסטמודרניסטיות טיפוסיות לדבריך? למה אתה מתרגז כשמשוחחים איתך בנושא שביקשת לשוחח עליו? אלה, שאלות פומיות טיפוסיות. התשובות מגוונות ביותר.
 
למעלה