שאלה על אלוהים

[r o i 1 9]

שאלה על אלוהים

בתפילות לפעמים פונים לאלוהים ב"לךָ" ולפעמים ב"לךְ" , למשל בתפילה "מודים אנחנו לךְ" .
או למשל "נקדישךְ ונעריצךְ" .

מה הקטע?

יש איזה הסבר לשוני מלומד, בלי להכנס לפילוסופיות שבאלוהים יש ישות נשית וגברית וכו' וכו'.

תודה

 

[איתי שלר]

בלשון חז״ל: ־ךְ = זכר, ואילו ־ִיךְ = נקבה.

 

[מיכי 10]

להסביר אני לא יודעת, אלא רק להוסיף.

השאלה שהעלית, בולטת מאד בברכת המזון, בכלל.

ובמיוחד בשינויי הנוסח בין ספרדים ואשכנזים.
חבל שאין לי אפשרות להביא אותם בשני טורים, זה לצד זה.
אז אעתיק פסוק מתוך ברכת המזון בנוסח האשכנזי, ולאחריו את הנוסח הספרדי, תוך הדגשת המילים המנוקדות חלקית. הנה:

"רחם נא ה' אלקינו על ישראל עמֶּךָ, ועל ירושלים עירֶךָ ועל ציון משכן כבודֶךָ ועל מלכות בית דוד משיחֶךָ ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שִּמְךָ עליו."

"רחם ה' אלקינו עלינו ועל ישראל עמָּךְ. ועל ירושלים עירָךְ. ועל הר ציון משכן כבודָךְ. ועל היכלָךְ. ועל מעונָךְ. ועל דבירָךְ. ועל הבית הגדול והקדוש שנקרא שִׁמְךָ עליו."

 

[איתי שלר]

כי אלה נוקטים לשון מקרא, ואלה לשון חז"ל

כינוי הקניין לזכר בלשון המקרא הוא ־ךָ, לעומת לשון חכמים ָךְ.
האשכנזים נוטים בדרך כלל לנקוט בנוסחותיהם את הצורה המקראית, והספרדים את הצורה השגורה בלשון חכמים.

 

[מיכי 10]

לא זכרתי זאת כלל,

למרות שיעורי לשון חכמים שלמדנו בחוג ללשון עברית. אבל זה היה מזמאאאאן.

תודה, איתי.

 

[איתי שלר]

על לא דבר, מיכי, בשמחה.

 

[מיכי 10]