דה!
בחו"ל יש דבר אחד יותר טוב (לפחות בגרמניה שם גרתי ואני יודעת בוודאות): למרות שאני יהודיה, למרות שאני יוצאת עם ערבי, למרות שדעותי הפוליטיות הן כאלה ואחרות, למרות כל החיות שברשותי, למרות הרעש שאני עושה, למרות הלכלוך שאני עושה.. יש שטחים כ"כ נרחבים של ירוק נידח ואתה גר בפרטיות שלך ולכן אף אחד לא מתערב לך. בארץ הזו התפתחה וממשיכה להתפתח תרבות של חוצפה, התערבות, לכלוך, אלימות, זיהום, קמצנות, דריכה על האחר למטרותייך ואין לרשימה הזו סוף. הרצל חלם על ארץ אחרת, בטוחה ונקייה לעם נרדף! עכשיו העם הזה רודף את עצמו. זה לא המקום האידאלי. כל החלומות באספמיה האלה של תיקון, של שינוי.. אתה יודע כמה זמן ואמצעים זה יקח? אז לא תודה, לא על חשבוני ולא על חשבון ילדיי ועם כל אהבתי וחובתי לארץ הזאת - אני אדאג לעצמי כי אף אחד לא ידאג לי. אפילו רוה"מ שבחרתי במו ידיי משנה עורו וצבעו (נטיותיו הפוליטיות) ואין על מי לסמוך, רק על ("אבינו שבשמיים" RUFL) עצמי. תיפטר מהאופטימיות המיותרת, אני את שלי עושה וזה לא משנה כהוא זה, גם לא לטווח הרחוק. השרים ממשיכים לקחת שוחד ולרמות, רוה"מ ממשיך במשא ומתן לחלק את הארץ, ארה"ב ממשיכה להגיד לנו מה לעשות, איראן ממשיכה להתחמש, זיהום האויר רק מתגבר, הנפט ממשיך להתאדות מחיינו, כל המחירים עולים, החינוך ממשיך לרדת ברמה.. הכל בדרך לאבדון וזה לא תפקידי לתקן. בשביל זה בחרנו נציגים (והם גורמים לנו עוד נזקים). בוקר טוב מתושלח.
נזכרתי בסיסמא שפעם ערוץ הילדים (אם אני לא טועה) הפיץ: "תנו לחיות בשקט".