שאלה: נקוד בתנ"ך

[UCl6]

שאלה: נקוד בתנ"ך

יש למישהו מושג למה המשקלים המילעיליים שמכילים את הפונמה "פעל" (שני סגולים) בתנ"ך מופיעים לפעמים עם קמץ בפ' הפעל. למשל במלים חרב, גפן, ארץ, נפש וכו' וגם במשקלים מילעיליים אחרים כמו המלה שרטת וכו' לפעמים פ' הפעל מופיעה עם קמץ ולא סגול. ובאפן כללי, יש למישהו מושג היכן נתן להשיג מידע על כללי נקוד מפורטים בתנ"ך. תודה רבה UCl6

 

[מיכי 10]

סתם בא לי לנסות לענות, למרות שאני לא בטוחה

שהבנתי אותך נכון. האם במילים הסגוליות, אתה מתכוון לכאלה שמופיעות בסופי משפטים? כי אם כן, זה הקמץ של סוף פסוק. כמו למשל (אעתיק בכתיב מלא): "...בורא פרי הגָּפֶן." "אל תראוני שאני שחרחורת, ששזפתני השָּׁמֶשׂ...". (שיה"ש א' 6). "חנון ורחום ה', ארך אפיים וגדָול-חָסֶד." (תהילים קמ"ה 8). "נודע בשערים בעלה , בשבתו עם זקני אָרֶץ." "זממה שדה ותיקחהו, מפרי כֿפיה נטעה כָּרֶם." "ידיה שלחה בֿכישור, וכפיה תמכו פָלֶך." וכו' וכו'. במילה "שרטת", אתה מתכוון בטח לע' הפועל, ולא לפ' הפועל. בכל אופן, אם המילה מופיעה בסוף פסוק, זו הסיבה. אני לא יודעת אם והיכן יש כללי ניקוד מיוחדים לתנ"ך. שמעתי שיש פרשנויות לגבי התוכן ואולי גם לגבי הניקוד של ספר שיר השירים. מקווה שלא הטעיתי אותך, מיכל.

 

[trilliane]

צורת הפסק. ראה באתר השפה העברית:

http://www.safa-ivrit.org/history/bible_hefsek.php

 

[UCl6]

תודה רבה

תודה רבה לשניכם, עזרתם מאד. יש הרבה כללים לנקוד הטברני התנכי שאנו לא משתמשים בהם היום. למשל, השמטת דגשים אחרי הא הידוע כמו למשל במקומות רבים בתורה שכתוב "הלוים" ללא דגש ב-ל' ומקומות רבים אחרים. פשוט מענין אתי לדעת אם יש איזה מקור שנתן ללמד ממנו את כללי הנקוד הטברני לעמק ולא באפן שטחי כמו שנתן למצא במקורות רבים באינטרנט וכו'. תודה

 

[מיכי 10]

בבקשה, אבל תיקון טעויות ברשותך:

שתינו נשים! בקשר לטריליאן היית יכול לדעת מתוך הכרטיס האישי שלה. ואני אפילו חוסכת למי שאינם מכירים אותי את הכניסה לכרטיס שלי, ונוהגת לחתום בשמי הפרטי, כיוון שאני ממש לא אוהבת שכותבים לי בפנייה כמו אל גברים. בטוחתני שלא התכוונת להעליב, אבל עדיף שלהבא תשים לב. תודה.

מיכל.

 

[UCl6]

ממש סליחה

זו בסה"כ צורת כתיבה מרושלת ולא מעבר לזה. לא העליתי על דעתי שמחסר תשומת לב דקדוקית נתן להעליב מישהו.

 

[מיכי 10]

בסדר, תודה. הבנתי.

 

[trilliane]

וגם לפי החתימה שלי.... ../images/Emo13.gif

אבל לא נעלבתי, זה בסדר; קורה לכולם. גם אני לא תמיד שמה לב או מפספסת.

 

[IDAN30]

לא וכן

לא - אין מקור ללימוד כללי הניקוד הטברני, משום שהניקוד הטברני לא נעשה על פי כללים אלא על פי האוזן: אי שם בסביבות שנת 700, כאשר טברני שמע את האב הוגה עיצור מסוים בתנועה X, הוא סימן על הטקסט את הניקוד Y. מושגים כמו תנועה גדולה או הברה פתוחה לא היו ידועים לו. הוא פשוט סימן מה שהוא שמע, בלי כללים. כן - יש דרך ללמוד את הניקוד הטברני בצורה מקיפה. קוראים לזה קורס באוניברסיטה בשם "תורת ההגה והצורות של לשון המקרא". אפשר גם ללמוד מתוך ספר הדקדוק של גזניוס [זהירות! הלינק יוביל אותך לקובץ PDF של 4MB]. אבל למתחילים זה לא ספר פשוט.

 

[UCl6]

קצת פשטני מדי להגיד את זה

לדעתי, אתה מפשט את זה קצת יותר מדי וזה שאנו לא יודעים את הכללים היום לא אומר שאין כללים. דבר נוסף, דוקא ידעו את ההבדל, אז, בין תנועה גדולה לקטנה בטח ובטח בהגיה ועוד הרבה הבדלים אחרים, מה שאנחנו לא יודעים בימינו. בכל מקרה, תודה רבה על העזרה, אהבתי את הספר למרות שקצת מוזר שהוא באנגלית, לא? תודה לכל העוזרים והעוזרות עוד צעד קטן בשבילי לדעת עברית טוב יותר. UCl6

 

[Orsp]

"ושמחת בחגך..."