שאלה נודדת מפורום טיולים

[pinig 2]

שאלה נודדת מפורום טיולים

ספלול. למה שימש – שאלה שרבים מתחבטים בה. ככל הנראה למשהו נוזלי, ואולי להעמדת כלי. יש להבדיל בין ספלול בודד לבין קבוצת ספלולים. וכן בין הנ"ל לבין כאלו שברור שקשורים למתקן כלהוא. גם התקופה בה שימשו – אינה ברורה כל צרכה. מי יכול לשפוך מעט אור על הנושא?

 

[masorti]

הנה לך ספלול מודרני...

 

[masorti]

והנה קבוצת ספלולים...

 

[shay4442]

שאלה שמיועדת לפרהיסטריונים שביננו

אני מניח שהם אלה שנתקלים בספלולים הכי הרבה, למרות שהיו כאלה גם בתקופות היסטוריות בסקרים,סיורים,חפירות נתקלים בספלולים די הרבה בקורסים שבהם הזכירו ספלולים, המרצים לא הרחיבו את הדיבור,תיארו אותם ונתנו תיאור כללי ואפשרי לשימוש ספלולים: תיאור- בור בסלע ,ברוב המקרים מדובר על קבוצה של בורות פונקציה- כנראה ששימש לייצור תעשייתי או ביתי(מלאכת הבישול ואני מניח שגם במלאכות אחרות)

 

[יעל אפריל]

חלק מהבעיה היא מיעוט המחקר בנושא

הספלולים מציבים כמה וכמה בעיות בפני מי שחוקר אותם.

בעיה ראשונה מציב מיקומם, על גבי סלע, לעיתים מנותק מאתר מזוהה. במקרים בהם הספלול נמצא ממש בתוך האתר ניתן לשייך אותו, אבל כל כך הרבה מהספלולים נמצאים על משטחי סלע ומהווים סוג של אתר שקשה למקם כרונולוגית.

לרוב אין להם קשר חד משמעי עם ממצא נוסף שיכול לסייע לתיארוך.כלומר, גם אם יש בתוכם מילוי אדמה, נדירים בהם, יחסית, ממצאי צור המשמשים עזר תיארוך לתקופות הפרהיסטוריות. הרבה מהספולים כלל אינם מכילים ממצאים ואדמה, אלא מתגלים חשופים וריקים.

מיעוט המחקר בנושא מוביל להעדרה של טרמינולוגיה מסודרת ומוסכמת ולהעדרן של שיטות מחקר מסודרות ומוסכמות על החוקרים. נוצר מצב שבו מי שחוקר את התופעה צריך 'להמציא את הגלגל' בכל פעם מחדש. בשנים האחרונות יש ניצנים של שינוי. בכנס האחרון של העמותה הישראלית לפרהיסטוריה היו שתי הרצאות שהתייחסו, ישירות, לנושא. באחת, הציעו חוקרים חיפאיים מערכת מסודרת לטיפולוגיה וטרמינולוגיה של כלי אבן, ובכללם ספלולים. באחרת הציעו חוקרות ירושלמיות, בעקבות עבודת שדה יוצאת דופן, לזהות ספלולים עם פעולת חציבה של צור.

תמונת המצב המחקרי העגומה גורמת לרבים מהפרהיסטוריונים להזניח את החלק הזה בדו"ח החפירה. מזכירים את קיומם של הספלולים, לעיתים מצלמים כמה מהם, אבל ברבים מהדוחות אין מידע שיטתי ומסודר ונסיון לחקור את התופעה באותם סטנדרטים בהם נחקרים כלי הצור והעצם או הארכיטקטורה. (כן, זה נשמע כמו 'אויויוי' של חוקרי האבן). דעתי בנושא (המאסטר שלי עוסק בתופעה אחרת מתחום כלי האבן שאינם צור) היא שהספלולים הם חלק ממערך כלי האבן ששימשו, בעיקר, לעיבוד מזון. הם משמשים כמכתש נייח למגוון פעולות ריסוק וטחינה. עדויות אנתרופולוגיות לשימוש כזה בספלולים ניתן למצוא בתרבויות הילידיות של אמריקה הצפונית ואוסטרליה. קשה להסביר את 'שדות' הספלולים שהתגלו באתרים רבים (באזור מודיעין, למשל). מה הצורך בעשרות מכתשים זה לצד זה? אם נפנה שוב אל האנתרופולוגיה, נראה ששדות כאלו נמצאים בשטחי ששימשו להתכנסות השנתית של שבטים. אזורים בהם ישבו עשרות נשים והכינו אוכל להמון הרב שנפגש שם. אזור הפעילות היה לא רק מקום להכנת המזון. הכתישה המשותפת היוותה הזדמנות להתעדכן בקורות הנשים בשנה שחלפה, להחליף מידע ורכילות ולתכנן שידוכים וחגיגות. עד כמה התמונה הזו יכולה להתאים לשדות בספלולים בארץ? קשה מאוד לענות ללא מידע נוסף. ומידע כזה, כאמור, כמעט ואין.

 

[shay4442]

תודה על התשובה ../images/Emo13.gif

זה מצחיק לדמיין איך המרצים הפרהיסטוריונים אצלנו נאלמים דום, כאשר הם נתקלים בספלולים במצגות שלהם

 

[pinig 2]

תודה למשיבים

אך מי יכול להסביר מדוע נקרא ספלול? אין בשם שום רמז למהותו של הבור. אצלינו הוא לא קרוב לשום מקום ארכיאולוגי אחר. הדבר הקרוב ביותר אליו הוא בור מים גדול מאוד אך במרחק של 600 מ'. למי פתרונים?

 

[סאקרה]

ליעל ,תודה על הכנות והנסיון לענות

כמי שתעדה את משטחי הספלולים באיזור מודיעין,הצפיפות שלהם כ"כ גדולה, שקשה לדמיין איך נשים מצליחות לשבת זו ליד זו ולכתוש משהו. איפה הן הניחו את הישבן? ואיפה את הרגליים? גם אם ישבו על רגליים מקופלות (כמו שראיתי באפריקה) עדיין-אין מספיק מקום. תנועת יד נמרצת לכתישה היתה גורמת לחבטה בפרצופה של השכנה..

 

[קקטוס רוחני]

לפרהיסטוריונים

יש מידע רב לגבי הספלולים, מטרת השימוש בהם וכדומה....

 

[masorti]

בישול לא נשמע לי סביר...

אם ספלול שימש להבערת אש (בין אם הבישול נעשה בתוכו ובין אם בכלי שהועמד מעליו), היה צריך למצוא לפחות באחדים מן הספלולים שרידים של סימני שריפה. הרי כל חומר שנשרף (עץ, פחם, כבול) היה משאיר סימנים על האבן. לפחות מהתמונות שהוצגו בשירשור, אין אפילו סימן מינימלי שמשהו הובער בתוכם. אם אני אנסה לעשות אלימינציה מהירה... איחסון מים לא נראה לי סביר, כי למה לחפור המון בורות קטנים כשאפשר לחפור בור גדול קבוצתי. שימוש בתור שירותים גם לא סביר - כי למה לחפור באבן קשה כשאפשר לחפור באדמה. שימוש ליצירת כלים לא נשמע סביר, כי אז היו צריכים למצוא ליד הספלולים גם שרידי כלי עבודה משומשים או שרידי מוצרים שלא הצליחו ונזרקו הצידה. נשארנו עם איחסון מוצקים ועם פעילות פולחנית. אפשרות 1 היא איחסון של מוצקים כמו בשר ציד (כל בור היה אישי או משפחתי) או פירות/גרגרים שנאספו. ההגיון כאן הוא שהעדיפו לאחסן בבור החפור באבן ולא בבור באדמה החשוף ללחות ולמזיקים (או מכרסמים). החסרון הוא שבור כזה היה צריך להיות מכוסה במכסה (אחרת החתול הקרוב היה גונב הכול), ולא נמצאו מכסים. אפשרות 2 היא פעילות פולחנית, למשל שחיטת בע"ח על משטח האבן כשהבורות משמשים לאיסוף הדם או לאיכסון זמני של הבשר. הבעיה היא שלא נמצאו עצמות בע"ח ליד הספלולים. למרות שלכל ההצעות יש חסרונות, אני הייתי מעדיף את אחת מהאופציות האחרונות.

 

[ליאת 888]

הקושי במציאת מימצאים נספחים

לספלולים נובע בעיקר ממיקומם, על גבי סלעים/ אבנים, אם ניקח בחשבון את אלפי השנים שחלפו מאז נחצבו (בלי קשר לתיארוך מדוייק - גם אלף שנה תופסות) הרי שפעילות בני אדם - הליכה, איסוף... ופעילות הטבע - גשם, שיטפונות, רוח, בע"ח וכו' גרמו לכך שהספלולים מבודדים מימצאית, ולא ניתן למצוא בתוכם או בסביבתם שרידים כלשהם (גם אם היה משהו, הרי שבע"ח צמא/ רעב שיגלה אגירה של מים, או משהו אכיל ינקה יסודית את השטח). להבדיל מהאדמה בה המימצאים שוקעים נקברים וכד' ולכן נשמרים. מי שראה ספלולים וניתן לראות גם בתמונות מעלה הרי שהסביבה די נקייה סביב לסלע. ולא, זה לא בגלל החפירה, יש רבים שלא נחפרו כלל אלא נחשפו במהלך סקרים, והתמונה די דומה. עוד אחת מתעלומות הארכ'..... גם אני תוהה לגבי מקור השם, במקור זהו שם של צמח, די נחמד....

 

[יעל אפריל]

שם של צמח? לא ידעתי.

עכשיו מקור השם למתקן עוד יותר מסקרן. מגיגול קצר נראה שהצמח, כמו המתקן, מזכיר ספל / קערה.

 

[ליאת 888]

מעניין מי הראשון

שכינה ככה את התופעה, אולי הוא חשב על אוכל....

 

[shay4442]

3 אפשרויות לשם "ספלול"

1.לפי מילון אבן שושן- ספלול זה פשוט "ספל קטן" תיאור זה מאוד מתאים , בעולם המושגים הארכיאולוגי באנגלית ספלול= cup mark 2.הצמח ספלול-משפחת הספלולים מאוד נודעת בארץ ואפשר קצת להעזר בדמיון הפורה של חוקרים וארכיאולוגים לדמיין ספלול 3.לפי שם המקום שנחקר לראשונה וניתן לו לראשונה השם. כידוע שמות ארכיאולוגים רבים של תרבויות,תופעות,וארטיפקטים ניתנים לפי המקום הראשון שבו נמצאו או לפחות נחקרו על ידי אדם שנתן לו את השם. יש בארץ מקומות כמו:נחל ספלול(שנסקר ובו נתגלו הרבה ספלולים), חירבת ספלול לא חסר מקומות......

 

[Lakedaimon]

אפשרות רביעית...

פרי האלון מחולק לשניים, הבלוט והספלול... אם אני לא טועה, יש אפשרות שהשם נובע מצורת ספלול האלון שקעירותו מזכירה את קעירות הספלול הנדון. לגבי השימוש, אני נוטה לחשוב דווקא בגלל צפיפות הספלולים בשטח נדון, ואחידות גודלם, שהוא שימש לפעולת כתישה מסויימת ששחקה את הסלע עד רמה מסויימת, ומאותו רגע הספלול מולא והחילו לכתוש באחר, קרוב אליו. אני מניח שבדיקות תיארוך מסויימות יוכלו לבדוק מתי נחשף הסלע לאוויר וכך נוכל לתארך את הספלולים עצמם.

 

[shay4442]

אי אפשר לתארך בצורה כזאת

תיארוך היווצרות הסלע יכול לתת לך רק terminus post quem - התאריך הקדום ביותר ליצירת הבור אבל לא את התאריך המאוחר ביותר(ante quem ) , ככה שיוצא שאנשים יכלו לייצר את הבור הזה בכל שלב של ההיסטוריה ממליון שנה(נניח)של היווצרות הסלע ועד ימינו(כאשר גם בתקופות ההיסטוריות יצרו ספלולים) לעומת זאת יש אפשרות לתארך ספלולים שנמצאו בחפירות בשכבות התחתונות כאשר מעליהם הצטברו שכבות יישוב, וכמובן תיארוך של ספלול בסלע שמשוכב עם קראמיקה או כלי צור זאת תוספת מאוד יעילה(אם כי לא מוחלטת). דוגמא שלאחרונה קראתי עליה זה בחפירות עיר דוד "מבנה האבן" שמצאה מזר נמצאה מעל שכבה שכללה ספלולים בסלע האם שאותה תיארכה לתקופה הכלכוליתית לפי שברי קראמיקה שנמצאה באזור

 

[Lakedaimon]

כן ולא...

בדרך כלל מדובר על תאריך ההיווצרות של הסלע, אבל אם תעשה את הבדיקה על סלעי משקע, תקבל תאריך בתקופות גיאולוגיות... באמצעות כלור36 (שיטת תיארוך שמודדת אגירה של קרינה קוסמית) ניתן לתארך את זמן חשיפת פני הסלע אליה. וכיוון שספלולים נמצאים לרוב על סלע האם, אני מניח שגם תיארוך של מה שמעליהם, או לחילופין בתוכם, לא ממש יועיל לנו.

 

[ליאת 888]

שימו לב שהשם גורם

לקישור עם אוכל, לא ברור למה משמשים החורים הללו בסלע, אבל השם שניתן להם מקשר ישירות לספל/ קערה = אוכל. נכון שבבחינה אנתרופולוגית יש מקבילות הקשורות לתהליך עיבוד המזון, אבל זה לא אומר כלום. ואולי החורים שימשו דוקא ליצב את המחסה, מילאו אותם בחומר/טין או משהו דומה והניחו בהם את המוטות למחסה.... זה אולי יכול להסביר צפיפות שלהם במיקבצים שונים.... ואולי ואולי ואולי, אבל בגלל השם והקונוטציה שהוא יוצר, כולם ישר מתכווננים לאוכל (גם שירותים אני מכלילה בהקשר זה הרי זו התוצאה הסופית, למרות שזה נראה לי ההסבר הכי חלוש, המיקום חשוף מידי וגם מה רע בטבע הפתוח, עושים, קוברים, ממשיכים, כמו הבדואים) ומחפשים מקבילות הקשורות לאוכל.

 

[ליאת 888]

עלה לי רעיון מוזר...

לגבי השימוש בספלולים, לחוקרים שבינינו, שבודאי יותר בעיניינים מבחינת ממצאים סביבתיים: אולי מדובר בכלל בקברים

... והרי איזו סיבה יש לבני אדם נודדים לחצוב דברים בסלע?? אם הם לא נשארים קבועים?? (גם כמשטח טחינה/ עיבוד מזון, תשאלו כל אישה והיא תאמר לכם שהיא מעדיפה את הפרטי שלה,שנע איתה ממקום למקום, משטח עיבוד חצוב אופייני לאוכלוסיית קבע). אולי יש כאן קשר לקבורה באמפורות שיוצבו בסלע (אולי באמפורות דומות לאלה עם השפיץ בקצה??? נכון שהן מתוארכות לתקופה מאוחרת הרבה יותר, אבל מי יודע??? אולי היו דברים קודם???) וזה אולי יכול להסביר צפיפות של ספלולים במקום אחד. שוב - מאחר ומדובר בשטח פתוח יחסית, ובסלע, לא ישארו עדויות סביב. אפשר לנחש ולנחש, עד שלא נימצא אחד + עדויות למה שימש, השמיים הם הגבול.

 

[סאקרה]

הצמח ו"גביע" הבלוט- שניהם מ-../images/Emo185.gif

פרח הספלול פותח לע שמזכיר קערה. גביע הבלוט נראה כמו ספל קטן. לדעתי-מקור ופרוש המילה ברורים . בשונה ממהותם של הספלולים שהיא אניגמה בשבילי.