שאלה משפחתית:

Outlast

New member
שאלה משפחתית:

היום אנחנו (המשפחה) נוסעים לאירוע משפחתי שמתקיים פעם בשנה, בסוכות,בבית של איזה שהם קרובים. כל המשפחה המורחבת (מצד אבא) מגיעה [כולם, בערך]. עכשיו, הבעיה (חוץ מהבעיות המובנות מאליהן ממפגש סיוטי כזה): לשמחתי (הרבה) אחות שלי תגיע, מה שהיא בד"כ לא עושה. איתה בטוח יהיה יותר קל להעביר את הזמן והשאלות האיומות. הבעיה היא בעצם יותר של אחותי, והיא שאלה אותי מה לעשות. היא נשואה באושר כבר קצת יותר משנה, אבל הבעל היקר לא כ"כ מגיע לאירועים מסוג זה (ובצדק). אז נכון שהם נשואים פחות או יותר טריים, אבל הם ביחד כבר שנים, וגם לפני החתונה המשפחה הפולנית היקרה לא זכתה לזיו פניו. אז השאלה היא בעצם- מה לענות לאנשים המציקים ששואלים ללא הפסקה- "איפה יניב..?" "למה הוא לא בא, שנראה אותו קצת..?" וכו´... היום, למשל, התירוץ [המוצדק בהחלט, לדעתי] הוא המשחק של חיפה-ת"א. כמובן שאת זה היא לא יכולה להגיד, כי צפויות התעלפויות וכדומה. מה עושים?
 

אושר מ

New member
מה עם להמציא ארוע דומה מצידו של יני

ככה, גם יהיה לה תרוץ לשניםה באות מדוע לפעמים היא הולכת לארוע של המשפחה השניה ולא לארוע שלכם..
 

Outlast

New member
ממ... היא נמצאת באירועים שלהם..

אבל מה אומרים לאנשים ששואלים למה *הוא* לא מגיע לאירועים "שלנו"?
 

d@r121

New member
פשוט מאוד...

אומרים שהוא לא בא מכיוון שהוא חוגג עם המשפחה שלו... נ.ב אוסי- בקשר לשאלתך סנדו היא חברה בריטית ויש המון באגים במכשיר
 
למה לשקר?

ראשית, ענייניו הם ענייניו, ואם הוא בוחר לצפות במשחק כדורגל או לצאת עם חבריו באותה העת, זו בעייתו שלו. הבעיה היותר חמורה פה היא הצורך של אחותך לתרץ באופן קבוע את העדרותו, ועולה מכאן השאלה מדוע הוא לא מתחשב בה מספיק כדי בכל זאת לכבד את משפחתה בנוכחותו מדי פעם בפעם, והאם היא לא דורשת את זה ממנו. אם היא לא דורשת ממנו וזה כלל לא משנה לה שהוא אינו מגיע לאירועים משפחתיים, היא זו שצריכה להתמודד עם השאלות. אם היא אכן מבקשת ויש על כך דיון באופן קבוע - זו בעיה חמורה הרבה יותר משאלות משפחתיות למיניהן. ברור לי שהאירועים הנ"ל אינם חוויה מרנינה, אך אם מדובר בקשר של שנים, והזוג עצמו לא טורח להגיע באופן תכוף, הרי שמשפחתך צריכה להבין אחת ולתמיד שהם חיים את חייהם, עושים את שיקוליהם, ולרדת מהעניין סופית. אני רק מקווה שאחותך לא מוטרדת מהעניין הזה, כי אם כן, זו בעיה שעלולה להחריף עם השנים. יש סיכוי שהבחור פשוט לא מחבב את משפחתך או שהוא פשוט אינו חובב אירועים המוניים הכוללים דודים, דודות, אחיינים והצקות?
 

Outlast

New member
מי כן חובב אירועים כאלה?

כמובן שהוא לא אוהב את האירועים האלה (אני והוא מאוד דומים בנושא הזה), אבל כשחייבים, חייבים. ביניהם, אני לא חושבת שזה נושא קבוע לדיון. בגלל שלהרבה אירועים גם אחות שלי לא מגיעה (המרחק, עבודה, לימודים וכו´..), היא בד"כ לא ממש צריכה לענות על שאלות, אלא אנחנו. כשהיא כבר מגיעה, מציקים לה... אני לא רואה את זה כבעיה הבין שניהם, אלא משהו שהופך לבעיה מציקה כשהמשפחה מתחילה להטריד, לאחותי זה לא מאוד מפריע שהוא לא מגיע, גם היא מעדיפה לא להגיע, הרבה מעדיפים לא להגיע... כמובן שיותר קל "להתמודד" כשיש כמה שיותר אנשים שמתחברים אליהם (בעל, למשל... או אחות). בקיצור, כולנו מבינים למה הוא לא מגיע, ולאף אחד (אני מדברת על המשפחה הגרעינית- אמאבא, אחותי, אני..) אין בעיה עם זה, עד שמגיעים לאירוע עצמו וההצקות מתחילות..
 

Outlast

New member
ממ... כנראה שאני אלך על הסמסונג, או

שאשאר עם הנוקיה החביב שלי. אבל רק בגלל הסקרנות- איזה באגים יש בסנדו? ותודה!
 

אושר מ

New member
למה אירועים?

תתמודדו עם היום.. היום ליניב יש ארוע איפושהו.
 

Outlast

New member
אבל הרי זה שקר גס! ../images/Emo12.gif

[טוב, לא לגמרי... יש אירוע, משחק!] ובכל מקרה, אז יתחילו החקירות...
 
אני מסכימה עם אפי

אם היה מדובר בפגישה עם חברים משותפים, הייתי מבינה (לא מסכימה, אך מבינה) את הצורך של אחותך להגן עליו ולהסביר בשבילו מדוע הוא לא מעוניין להפגין נוכחות. אבל הרי מדובר במשפחתה, הצד שלה, האנשים שתמיד יהיו לצידה. למה לשקר להם באופן תמידי? האם נראה לה ולך סביר שבמשך שנים ("עד שהמוות יפריד ביניהם...") יניב לא יבוא לאירועים המשפחתיים, והמשפחה תבלע כל פעם תירוץ אחר? אט אט הם יתחילו לכעוס על אחותך על שלא מרגישה שהיא יכולה להיות גלויה איתם, וגם ילכלכו בלי סוף עליו. במקום זה, אפשר להגיד אחת ולתמיד- "יניב לא אוהב אירועים משפחתיים שכאלו, ואני רוצה להתחשב בו ולא לכפות עליו. לכן זה בסדר גמור מצידי שהוא לא יבוא" אפשר גם להוסיף משפט בנוסח- "וגם ככה אני באה לראות אתכם, ולא להיות איתו" וכך גם להתחנף לדודות... תהנו באירוע!
 

Outlast

New member
אני לא חושבת שזה יגיע לכעס...

הם לא ממש יכעסו, זה לא נורא רציני, ולא ברגע שאנחנו נכנסים מתנפלים עלינו ב"איפה יניב?!" וכאלה. העניין הוא שכן קיימת איזושהי אי-נעימות. בד"כ פשוט פולטים איזה "ממ... כן, לא... יניב לא בא היום.." [אגב, נטפלתי ליניב, אבל הרבה פעמים דווקא ההורים שלי היו במצב הזה כששאלו למה אוסי לא באה, או כל מיני אחרים... פשוט היום דיברתי עם אחות שלי, אז זה עלה]... פשוט לא ממש עונים על "למה?"... ותודה..
בסופו של דבר זה תמיד בסדר, גם אם לא כיף גדול. גאד, משפחה מוזרה... אבל אולי נוכל לפרוש לאיזה חדר ולראות את המשחק... (AMEN)
 

Idan91

New member
לדעתי..

שפשוט תחייך בנימוס תוך תנועה קלה כלפיי מטה עם הראש...
 
שאלתך נדונה בפורום המשפחתי שלי

והגענו למסקנה שאלא אם יש לבחור בעיה קשה שלא הסברת אותה, הרי שזה שהוא לא מגיע לאירועים המשפחתיים ושולח את אחותך לבדה - זה מעשה מכוער. זה לא מכבד את ההורים שלך ואת המפשחה שלך. להזכיר לך - ברגע משבר אנחנו תמיד חוזרים להורים. זה נורמלי, נכון, חוקי וטבעי. גם לכבד אנשים מבוגרים מותר, אחרי שצחקנו פה על הפולניוּת והיעכנעיוּת והיענטעיוּת והכל. הכל עלא כיפק (וגם אני עושה את זה), אבל יש מקום גם לכבד ולהתחשב ברצונם, אפילו אם זה קצת לא נוח. אשתי ואני שנינו בני זקונים, ולשנינו הורים מבוגרים (שלי אפילו מאוד). אנחנו נוהגים להחשיב את דעתם ולכבד אותם בנוכחותנו המשותפת אפילו אם זה לפעמים לא כל כך נוח ומתאים. מה הסיפור? ההורים שלך כאלה דוחים שהוא לא יכול להפסיד משחק כדורגל בטלוויזיה בשבילם? אז או שלא יבואו, או שיבואו ביחד, אבל החצי הזה באופן קבוע זה ממש לא צורה. אני יודע שיצאתי פה שמרן מרובע וממש לא קוּל, אבל נראה לי ששאר ההמלצות, ובמיוחד אלו המתבססות על שקרים (במיוחד שלא סיפרת על שום בעיה מיוחדת שיש שם) - פחות לענין. מותר גם לכבד אנשים.
 

Outlast

New member
ממ... אוקיי-

קודם כל, חזרתי. היה די נחמד. השאלות הצפויות הגיעו מהר מאוד, אבל מזל שאחות שלי כזאת חמודה וכולם כ"כ שמחים לראות אותה, שהם מקבלים כל תשובה שלה... הפעם זה היה שיניב במשחק (והוא אכן נסע למשחק, למרות המחירים המופקעים עד מאוד שגובים בבלומפילד), וזה מה יש. אחדמיוחד, בקשר למה שכתבת- אין פה עניין של חוסר-כבוד. פשוט במקום לבוא למקום שלא מכירים בו כמעט אף אחד (אפילו שזו המשפחה של אישתך), לשבת, להשתעמם, אולי גם קצת לסבול, אני יכולה להבין את ההעדפה שלו, ולא מאשימה אותו. מה גם שדיברת על בני הזקונים, אז גם אחותי וגם בעלה שניהם ילדים בכורים, ככה שהעניין הזה לא ממש תקף...
בכל מקרה, אני לא באתי אליו בטענות, אף פעם. גם לא כתבתי כאן את ההודעה והעליתי את הנושא כתלונה עליו, אלא פשוט בקשר למצב הלא-תמיד-נעים הזה... אבל זהו, וזה תמיד [בינתיים] עובר בשלום... והעיקר שניצחנו!
 
ואני רוצה לחזק את דבריו של אחד

ולהגיד שאולי נדמה לך ולאחותך שאמורה להיות פה קלילות בנוגע לאי-הגעתם למפגשים משפחתיים, אבל עצם העובדה שהם לא מכירים אף אחד, אולי נובעת מזה שהם לא טורחים להגיע ולהכיר? יש משהו שנקרא נימוס בסיסי, ואחד אולי מצטער על פולניותו, אני לא. בעיניי יש מחירים קטנטנים שצריך לשם על היותך חלק ממשפחה. לא רואה שזה כל כך נורא להגיע מדי פעם למפגש משפחתי, להחליף פה ושם כמה משפטים עם אנשים. אולי הוא יגלה שהם לא כל כך נוראיים? ואת יודעת מה? זה כן מרגיז אותי. כי המשפחה שלו כנראה נפלאה שהוא מגיע לכל אירוע (וגם אחותך, אם יורשה לי) ואילו המשפחה שלך כנראה כזו איומה שאין טעם אפילו להמציא תירוץ הולם לאי-ההגעה. לא פיר, לא יפה, לא נראה לי. כזו אני - shoot me.
 

Outlast

New member
טוב, אני לא רואה את זה ככה,

אולי בגלל שאני מכירה את הנפשות הפועלות והמצב, ואולי לא פירטתי מספיק. קודם כל, אחות שלי מכירה את כולם, כמובן. בעלה קצת פחות... זה לא העניין של נוראים, אלא של בנאדם שלא מגיב כ"כ טוב לאנשים חדשים, חטטניים ומציקים, יהיו פולנים ונפלאים ככל שיהיו. גם המשפחה שלו היא לא רק דבש, הוא מגיע לאירועים כשהוא יכול ואחותי מתלווה אליו כשהיא יכולה. אני משערת שעם הזמן לא תהיה לו ברירה, הוא כן יגיע ויכיר יותר, וזהו. אגב, רק בגלל התירוץ- אני רואה משחק כדורגל לא כתירוץ, אלא כסיבה מאוד אמיתית לא להגיע, אפילו לאירוע די גדול. נכון שלא לכל אירוע, אבל כל אחד וסדר העדיפויות שלו, ואני יכולה להבין את זה...
 
למעלה