לדעתי לא זו השאלה ולא כאן הוא המקום
לשאול אותה. אני אחזור על שאלתך למען יבינו את תגובתי. "האם זה צודק שמי שחש כי החוק הזה ביזבז לו זמן ולא הכין אותו לחיים יקבל פיצוי מהמדינה?" אתחיל מקביעה שאני יודעת אותה כבר הרבה שנים: אין ילד שאינו רוצה או מעונין להצליח, לצערי יש ילדים שקשה להם והם אינם מסוגלים להצליח מכל מיני סיבות מוצדקות יותר או פחות, העובדה היא שהם אינם ממשים את הפוטנציאל הגלום בהם. אנו גרים במדינה שעל פי חוק חייבים ללמוד בה מגיל 5 עד גיל 16 זה מתוקף חוק חינוך חובה, כל החוקים האחרים שנוספו הם תוספת לחוק זה. כל אדם שרואה עצמו נפגע או שנגרם לו נזק כל שהוא בכל תחום בחייו, רשאי לפנות לבית משפט ולתבוע את מי שהוא חושב שפגע בו בערכאות המשפטיות הקיימות והמקובלות במדינה. הרי חיים במדינה דמוקרטית ויש לשם כך ביתי משפט שלום מחוזי ועליון שיקבעו האם כן או לא היתה הפרה של זכות לאותו תוסע. והאם האדם שנפגע זכאי לפיצוי ומה יהה ערך/גובה הפיצוי שיקבל התובע(האדם שרואה עצמו נפגע) מהמשיב(מדינת ישראל מערכת החינוך). אני מאמינה שמאוד חשוב לפני שמתחילים בהליך משפטי כל שהוא, כדאי לבדוק את כל נושא מהותו של חוק חינוך חובה ומה קבוע בפרשנויות ובתקנות שלו, רק לאחר שזה נבדק לעומק, יעבור אותו תובע "שנפגע" ממערכת החינוך שלא הכינה אותו לחיים לבדוק אצלו ולפשפש טוב ובאופן יסודי למה זה קרה הוא אינו מוכן לחיים? ידוע שבבית משפט, כמו בבית משפט מציגים טיעונים של בעד ונגד ואם יגלו שהיה לאותו תלמיד קושי שהוריו נאמר סרבו לתת לו טיפול מתאים אזי את מי בדיוק יאשימו? עדו, אני בטוחה שזו סוגיה מענינת ביותר לפתוח עליה דיון גם כאן. תודה לך.
