שאלה מעניינת :
שמתי לב שכשאני ער עד שעות מאוחרות (3-5 לפנות בוקר) אני נותה להיות יותר אסוציאטיבי, כלומר אני יכול לחבר יותר בין תבניות (לדוגמא לכתוב שירים, להעלות תאוריות חדשות וכ"ו...) הרבה יותר מאשר בשעות של ערנות מלאה... המצב נראה לי קצת כסתירה : מצד אחד המוח עייף ולכן אמור לקלוט ולעבד מיידע בצורה הרבה יותר איטית ולקויה, ומצד שני הצד האסוציאטיבי פורח ! אני מסוגל לשבת ולכתוב שירים בקצב מטורף, ולחבר מיידע שביום רגיל היה נראה לי לא נכון בצורה נהדרת, בעוד שלשבת לדוגמא וללמוד כימיה בשעות האילו אני לא מסוגל בגרוש... אם למישהו יש הסבר, אני אשמח לשמוע. תודה
שמתי לב שכשאני ער עד שעות מאוחרות (3-5 לפנות בוקר) אני נותה להיות יותר אסוציאטיבי, כלומר אני יכול לחבר יותר בין תבניות (לדוגמא לכתוב שירים, להעלות תאוריות חדשות וכ"ו...) הרבה יותר מאשר בשעות של ערנות מלאה... המצב נראה לי קצת כסתירה : מצד אחד המוח עייף ולכן אמור לקלוט ולעבד מיידע בצורה הרבה יותר איטית ולקויה, ומצד שני הצד האסוציאטיבי פורח ! אני מסוגל לשבת ולכתוב שירים בקצב מטורף, ולחבר מיידע שביום רגיל היה נראה לי לא נכון בצורה נהדרת, בעוד שלשבת לדוגמא וללמוד כימיה בשעות האילו אני לא מסוגל בגרוש... אם למישהו יש הסבר, אני אשמח לשמוע. תודה