שאלה מעניינת...

[יוסי הגדול]

שאלה מעניינת...

האם מישהו היה פעם בסיטואציה שהוא נלחץ ולא ידע מה לעשות...משהו כמו איבוד עשתונות ?

 

[Action force]

אמ... לא הכי קל להגיד, טעתי.

אמנם זה קצת אישי, אבל אני מרגיש שרוב חברי הפורום הם חבריי הטובים ביותר. לי אישית כמטפל, קשה לי מאוד עם האוכלוסייה מגיל 0 - 18. פשוט קשה לי. אני מדריך בתחנה, מתנדב כבר 3 שנים, מאוד פעיל, וכהאחיין שלי עמד ממולי עם זעזוע מוח: חיוור, סחרחורות, הקאות,איבוד הכרה זמני, איבוד זיכרון קצר, כאבי ראש, בלבול, טשטוש ראייה. לא ראיתי את האבחנה הזו. לא היה סיפור מקרה. אבל היו כל הסימנים הקיימים... אמנם זה לא מקרה גדול, אבל זה משהו שגרם לי לחשוב הרבה... בברכה. יונתן שגיא הוכמן

 

[eilat17]

אההה...

אההה... לא לי זה עוד לא קרה, ואני מקווה שזה גם לא יקרה...

 

[kיציק לוי]

לי זה קרה...

ב"ה שקיבלתי הקפצה מ´הצלה´ על אירוע בתלמוד תורה. יצאתי מיד למקום דווח על ילד עם ראש פתוח כתוצאה מנפילה מעץ. אני מגיע, ושוד ושבר, מדובר באחי השובב.. רעדתי, לא ידעתי מה לעשות, אך לאחר רגעים מס´ התאוששתי ונתתי לו טיפול... זה קורה, וזה יקרה אין מה לעשות, אנחנו לא רובוטים. לילה טוב (כמה אירועים אני מת לראות שמיכה!) Kיציק

 

[יוסי הגדול]

לי היה מקרה אחד...

הגעתי ככונן לת.ד. בסביבות 12:00 בלילה, אני לבד, מוצא פצוע אנוש מולטי טראומה + שט"ד פורץ ברגל, הולך רגל שנפגע מרכב מסחרי שנסע במהירות של 120 קמ"ש, ואשכרה עמדתי לרגע כמו גולם, עם התיקים החמצן הקשר והפנס ומה לא ביד, לא ידעתי מה לעשות, עד שעצמתי עיניים, נשמתי עמוק שיחררתי את האויר לאט, ונכנסתי לעבודה..... התוצאה של התאונה הזאת היא שנתתי לו עוד 12 שעות של חיים, ותאמינו לי זה הרגשה טובה

. עד כאן להיום...

 

[Blonda17]

קרה....בטח קרה...

היה לי ממש איבוד עשתונות ... כשהגעתי למקרה של מישהי שאני מכירה.. ואתם לא יכולים להגיד שקרה לכם שטיפלתם במישהו קרוב כמו חבר או בן משפחה ולא נלחצתם.... כמובן שלאחר כמה דקות התעשתתי והחלתי לטפל אבל עדיין נלחצים בהתחלה.... קרה לי גם פעם בדרך לתאונת דרכים עם עשרות נפגעים... שני אוטובוסים כפי שדווח בקשר...וביטלו אותנו בדרך.... מאז אני כבר לא נלחצת... נראה לי שזה רק בהתחלה כל "האיבוד עשתונות " הזה....לא? תמי.

 

[מוציקיטו]

וואו, בטח שהיה וממש לא מזמן

אני מתנדב בוגר, חובש מלווה באמבולנסים מאז 1994 (המון זמן) בחודש אפריל (2002) קיבלתי הודעה על תאונת דרכים קשה בתוך הישוב שבו אני מתגורר, מדובר היה על רוכב אופנוע וטרנזיט שהתנגשו פנים-אל-פנים ובנוסף רוכב האופנוע נדרס על ידי הטרנזיט. כמובן שמיד יצאתי לשם ולתדהמתי הרבה אני רואה את אחי הקטן (20) שוכב על הכביש, חור באיזור הבטן-צד שמאל, משהו כמו 12-13ס"מ אורך של חתך לרוחב המותן, כתף מגורדת לגמרי, כל הידיים שרופות עקב החום של אגזוז הטרנזיט, אף שבור-מרוסק רגל ימין, עצם הטיביה מרוסקת והכל מלא בדם. (שוב אזכיר - זה היה אחי). כמובן שבדקה-שתיים הראשונות רבתי עם כולם, ואפילו כמעט נתתי סטירה לנהג הטרנזיט אבל בשניה האחרונה התעשתתי. מיד ניגשתי לאחי וטיפלתי בו, התחלנו פינוי ב-"לבן" ועשינו חבירה עם נט"ן, קיבל קצת הרבה מורפיום, נכנסנו לחדר טראומה (40 דקות טיפול) ואחרי זה כחודש וחצי של אישפוז בבית-חולים + עד היום טיפולים לשיקום. אתמול הוא עשה בשעה טובה ניתוח פלסטי-רפואי באף כדי שהוא יוכל שוב לנשום דרכו. מקווה שלא תצתרכו לטפל בבני משפחה ובייחוד לא במקרים כאלה.....

 

[Vtach]

המממממ...

לא כמו חלק מהאנשים כאן.. אני דווקא לא נלחץ כשאני מטפל בחברים שלי.. ותאמינו לי שהיה לי במה לטפל.. (אפילפסיה, זעזוע מוח ועוד..) האמת שדווקא כשאני מטפל בהם אני משום מה נהיה רגוע... במקרה הראשון שלי הייתי המום.. פשוט עמדתי ובהיתי... ואחרי 30 שניות חזרתי לעצמי והתחלתי לסחוב...

 

[BoSco]

היה לי מקרה דומה...

אומנם לא איבוד עשתונות אבל זה היה ככה.... אני מתנדב במשמר אזרחי לא במד"א אבל קיצר יום אחד הייתי במשמרת סיירנו ככה בעיר פתאום אני שומע במכשיר הנישא "תאונה קשה בכביש 443 יש פצוע קשה מעורבים 2 אופנועים" אמרתי בסדר עוד תאונה קרתה למה שזה יזיז לי??? הרי יש תאונות כל יום אז המשכתי בסיור כרגיל פתאום בערב מתנדבת מד"א מתקשרת אליי אומרת לי "וואי אתה לא תאמין הצלחתי להביא בן אדם חיי באמבולנס לבית החולים הבן אדם היה כמעט גמור והבאבנו אותו חיי" ואז הגיע החלק המפתיע היא אמרה לי שמי שהם הצילו היה בן 17... בגיל שלי... עכשיו להרבה ילדים בשכבה שלי יש אופנוע ככה ש.... קיצר זה היה בערב שכבר סיימתי משמרת ומאוד נלחצתי כי הרי אולי זה חבר שלי. אז שאלתי אנשים וביררתי והסתבר שזה באמת היה חבר שלי אבל גם אני וגם המתנדבת היינו שמחים כי היא הביאה אותו חיי אומנם לא בהכרה אבל חיי... למחרת בבוקר הייתי בשוק בבית ספר המורות אמרו לנו שהוא מת... הייתי בהלם יום לפני הייתי במשמרת שמעתי על הכל בקשר לא הזיז לי ואח"כ מתנדבת של מדא מתקשרת שמחה שהצילה חיים ויום למחרת הבן אדם נפל זה הרס אותי וגם אותה.... אבל מה שהכי חשוב שאם מעורב בן אדם שאתם מכירים לא להילחץ הוא יכול רק להיפגע מזה יותר מדי