שאלה מסקרנת..

[חורש את העיר]

שאלה מסקרנת..

כאחד שנמצא באיזושהי נקודה בדרך שאתם עושים/עשיתם, מעניין אותי לדעת עד כמה רחוק תהיו מוכנים ללכת עם היציאה בשאלה. כלומר האם תיאורטית אין לכם בעיה עם התנתקות טוטאלית מהיהדות עד כדי התבוללות גמורה, דתות אחרות, כתות שונות וכו'. אודה על התייחסות ענינית

 

[מבולבלונת]

אין לי בעיה

 

[רגל שם]

באמת שזה נידון מעניין

האם בכלל יש עניין כלשהו לשמר את העם היהודי כעם? או שחוץ מצרות אין בכך תועלת. אני אישית חושב שמבחינה אנתרפולוגית מדובר בגזע מעניין במיוחד, ולכן ייתכן שכדאי לשמרו כגזע (כמות זוכי הנובל והיוצרים היהודים הוא עצום יחסית לגודלם, מה שמצדיק את ההנחה.) יש לו גם תרבות מענינת, וסוג הסתכלות מקורי על העולם. את היהדות כדת, אני לא חושב שיש טעם לשמר, גם לא בגירסא הכי לייט שלה, זו דת ממש לא מעודכנת מכל הבחינות.

 

[פלמוני777]

להחליף פרה בחמור ?

אין לי בעיה עם התבוללות לכשעצמה. אך להחליף דת ? זה סתם מיותר. מבחינתי, הדת היהודית יותר מעניינת ומאתגרת.

 

[כנפיים קשורות]

על כתות ודתות אחרות הייתי מוותרת

אבל אין לי כל בעייה עם התבוללות. גיליתי היום (תודות לחיים בזרם) משפט יפה ובערך קשור של ג'ורג' ברנרד שו: "לאומיות היא הכרתנו הפנימית כי מולדתנו נעלה על שאר המדינות, משום שאנו נולדנו בה."

 

[בן תורא]

אהבתי

 

[ukan1]

לאומיות - א פרופו ברנארד שאו

לאומיות היא הכרתנו הפנימית כי עמנו נעלה על כל שאר העמים משום שאנחנו נולדנו בו.

 

[בניהו10]

מבחינתי

לי אין שום מניעה לשום דבר, הכלל היחידי שמנחה אותי הוא לנסות להבין כל אחד, ולאפשר חופש לכל רצון של בן אדם כל זמן שהדבר אינו על חשבון אחרים.

 

[חילונית בפוטנציאל]

מבחינה תיאורטית

אין לי שום בעיה עם התבוללות גמורה, תאכלעס - לא יצאתי מעולם עם מישהו שהוא לא יהודי - כך שאיני יודעת אם אתחבר מבחינה מנטלית. (לא ניסיתי - אבל אני בטוחה שיש הבדלים מנטליים) לגבי דתות? אין מצב בעולם שאוותר על היהדות בשביל דת אחרת. לעולם לא אבין את אלו שעוזבים דת אחת לטובת דת אחרת, שום דת לא מקובלת עלי. One religion was enough for me ....

 

[ukan1]

עוד שאלות מסקרנות בנושא דומה

1. חוק משאל עם - באיזה עם מדובר? 2.הנבחרת הלאומית, המוסד לביטוח לאומי, הציפור הלאומית - באיזה לאום מדובר? 3.מדינה יהודית ודמוקרטית - הדמוקרטיה מאפשרת נשיא ערבי, האם גם מדינה יהודית מאפשרת זאת?

 

[berko2]

במסגרת הליב"ה מלמדים גם אזרחות

1. העם הישראלי, כל בעלי זכות ההצבעה במדינת ישראל. כן, גם ערבים. 2.הלאום היהודי. ישראל היא מדינת לאום אתנית, והיא ממש לא היחידה. 3.בתאוריה כן. השאלה איזה יהודי עד כדי כך אובדני?

 

[ukan1]

האומנם?

1. ה"עם הישראלי" - לא במקרה הצירוף הזה מאד נדיר. המילה "עם" שמורה בדרך כלל לקיבוץ אתני ולא לקיבוץ מדיני. לעומת זאת הצירוף "עם ישראל" במובן העם היהודי מציין קיבוץ אתני והוא השימוש הנכון במילה "עם". "משאל עם" הוא ביטוי כלאיים ועדיף עליו "משאל לאומי". 2. בכל הדוגמאות שנתתי הלאום הוא הלאום הישראלי. החברות בנבחרת הלאומית אינה על בסיס אתני וכנ"ל הזכות להינות משירותי הביטוח הלאומי. ודאי שלצפור הלאומית אין שום קשר לעם היהודי והיא נבחרה על פי התאמתה לארץ ישראל. מדוגמאות אלו (ומרבות אחרות) עולה שהעברית העכשוית אמצה לעצמה את המילה לאום במובן של קיבוץ מדיני ולא אתני. הגדילה לעשות האקדמיה למדעים שאמצה לעצמה את השם "האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים". 3. השאלה היא עקרונית. מי גובר כאשר יש סתירה בין העקרון הדמוקרטי לעקרון של מדינה יהודית. על פי החוק של מדינת ישראל, הדמוקרטיה גוברת ולכן מדינת ישראל היא מדינה דמוקרטית בכל מקרה ויהודית במידה וזה לא סותר את הדמוקרטיה.

 

[berko2]

האמנם.

1. לא נכון. יש את העם האמריקאי, העם האוסטרלי, העם הדרום-אפריקאי, וכו. אלו עמים חסרי מכנה משותף אתני או מרובי קבוצות אתניות. 2.הלאומיות יכולה להיות אתנית בלי שתהיה דרישה להשתייך ללאום כדי להנות משירותיה. לדוג'- יפן היא מדינת לאום מאוד הומוגנית, בה אין מיעוטים משמעותיים בכלל. עדיין מי שיצליח איכשהו להתאזרח שם יקבל את כל הזכויות ויוכל להשתתף בכל מה שכישוריו מספיקים. 3.כאן אתה צודק, אך זכור שבעינייני היום יום דמוקרטית>יהודית, אבל בעתות חרום, או בקשר לאזרוח דמוקרטית<יהודית.

 

[ukan1]

אז ככה

1. כאשר מדברים על רקע אתני משותף מדברים בעיקר על ארבעה דברים: שפה, דת, תרבות והסטוריה. לאמריקאים יש שפה אחידה, לרובם אותה דת, יש בהחלט תרבות "אמריקאית" וההסטוריה שלהם קצרה יחסית של כ-400 שנה אבל היא מאד אינטנסיבית. לכן המושג "אמריקאי" נושא בחובו משקל אתני. עדיין העברית המודרנית מעדיפה את המונח ה"אומה האמריקנית" ולא העם האמריקני. אמנם האומה האמריקנית מורכבת מאנשים שבאו ממקומות ומרקעים אתניים שונים אך הזמן שעבר פעל למיזוגם. להזכירך - האתיופים והפולנים המרכיבים את העם היהודי גם הם לא באו עם אותו מטען אתני. האוסטרלים ברובם מוצאם מאנגליה וגם ההסטוריה שלהם מספיק ארוכה כדי להיקרא עם. 2. לאום יכול להיות אחיד מבחינה אתנית ויכול להיות מרובה עמים. השפה העברית המודרנית בחרה במלים לאום ואומה כדי לתאר קיבוץ החי באותה מדינה ללא קשר למציאות האתנית שלו. מדינת ישראל מטעמים פוליטיים לא מכירה בלאום ישראלי ועל כך מתנהל משפט אבל השפה דה פקטו הכירה בו מזמן. 3.אפלייה באזרוח לא סותרת את הדמוקרטיה. הדמוקרטיה דורשת שוויון לאזרחים ואין לה שום היגד כזה לאלה ביחס למבקשים להתאזרח. לדוגמא: מדינה יכולה לסרב לקבל אנשים עם תיק פלילי כבד אבל אינה יכולה לשלול אזרחות מאזרח עם תיק פלילי.