גורית, ראי-נא תשובתי לברוריה בעניין
אובדן כוש עבודה. הצצתי עכשיו בכרטיס פרטייך האישיים. האם כעורכת-דין אין לך גישה למידע הדרוש? נשמח אם תעדכני את כולנו. אני גם רוצה לעודד אותך - אני כבר שנים מתפקדת עם מוח שלעתים הוא "מעוך" ולעתים יושב עליו טון ברזל, ולפעמים יש גם ימים טובים יותר. גם עבודתי דורשת ריכוז רב, ולעתים קרובות ימי עבודה ארוכים, ואני נאחזת בשיניים כדי להמשיך ולא להיחשב למי שאיבדה את כושר עבודתה. את גם צעירה ממני, וגם "מעוכה" רק שבוע. תני לעצמך צ'אנס. אני מבינה שבתחום עיסוקך את נושאת על כתפייך עול כבד, אבל בכל זאת... אל תוותרי כל-כך מהר. מניסיוני, מציעה לך להוריד מעלייך "מחויבויות" פחותות בחשיבותן, ולהשקיע רק בעיקר - גם זו דרך לשרוד לאורך זמן, עד שממש, אבל ממש לא תהיה ברירה. עם זאת, יש לשים לב ולא להתיש את עצמנו למצב של קריסה. הייתי גם שם, ואני ממש לא ממליצה על כך. דור