הוא חזק אבל היה לי קשה איתו... הדירוג שלי:
1.
הספר הרביעי. אולי אני שומרת לו אמונים כי קראתי אותו ראשון, אבל הוא מהלך עלי קסם שאני לא יכולה להסביר במילים. יש שם אווירה פסטורלית ומנותקת, למרות כל הקטעים עם דרקוני הנחש. וגם שם השינוי שעובר על האפלו מתחיל לקרום עור וגידים. 2.
הספר החמישי. הוא הכי מותח, הכי מורכב, חוזרות בו דמויות שוות מהעבר, ויש כמה קטעים מרגשים בסוף שגרמו לי לבכות. 3.
הספר הראשון. אריאנוס הוא העולם האהוב עלי, הוא הכי מזכיר לי את העולם שלנו, רק בימי הביניים. ושם נחשפים לראשונה לכל הדמויות, והכל כל כך תמים ונחמד לפני כל ההסתבכויות... 4.
הספר השלישי. טוויסט גדול מאוד בעלילה, וכמה קטעים ממש חזקים - בעיקר סביב שינוי יחסי הכוחות בין אלפרד להאפלו. ועדיין, היה לי קשה עם העלילה ועם עיניין המתים, וכל הכבדות והתחושה של המוות והסוף. יותר מידי דמויות טובות מתו. אני חייבת להודות שהרגשתי גועל כמו שהאפלו עצמו הרגיש בקטעים מסויימים
. 5.
הספר האחרון. היה לי קשה עם זה שהוא אחרון. מאוד אהבתי את הסיום, אבל הוא באמת ספר קצר יותר מהשאר. זה כבר יותר מידי טעון רגשית בשבילי, שזה הולך להגמר, אז לא הרשיתי לעצמי להתחבר אליו. 6.
הספר השישי. נכון, היו שם קטעים מדהימים. אבל העלילה בו כל כך מפוזרת ונעה בין פייראן למבוך, זה שיגע אותי. 7.
הספר השני. העלילה הכי תלושה ולא קשורה להאפלו והחבר'ה. ולא אהבתי את עולם האש בכלליות, הוא לא הכי מפתה... לכל מי שמשתגע מזה שאני הופכת את זה לפורום שער המוות - אני מבטיחה שכשנגמרים לי המבחנים, אני אפתח קומונה בנושא, ושלום על ישראל
.