שאלה מחדשה

[שירספיר]

שאלה מחדשה

שלום לכולן, אני לא יודעת אם הגעתי לפורום הנכון, אך הפנו אותי לכאן ולכן אשאל. אני בת 43 אמא לשני ילדים. תמיד ידעתי שיהיו לי יותר, אך החיים גרמו לכך שהכל התעכב. הבן השני שלי, בן 6 וחצי ואני מוצאת את עצמי מתלבטת. קודם כל, לא בטוחה, אבל אולי אני כבר בהריון, עוד אין לי איחור, צריכה לקבל תוך יומיים, אבל יש הרגשת מלאות וכאב בשדיים ומאתמול גם תחושת בחילות קלה. בכל מקרה, אני ממש חוששת. תמיד שמעתי שהסיכוי לילד עם תסמונת דאון בגילי הוא גבוה- אחד ל800 לידות. קראתי גם שברגע שהבעל מבוגר, גם אז יש סיכוי לכל מיני בעיות ביילוד (בעלי בן 46) ולכן שאלתי היא, האם חששות אילו נכונים? אם אני בהריון, ברור שלא אעשה הפלה, אך האם יש מספיק בדיקות לאשר אם חס וחלילה משהו לא תקין ואז ניתן לעשות הפלה? האם אתן ילדתן בגילי, פחות או יותר? האם היו סיבוכים, הריון קשה יותר? עוד לפני שנולד בני ככ חיכיתי וייחלתי לילד, ואילו עכשיו שולי זה כבר קורה/יקרה, אני מלאת חרדות, שעושה טעות, כי אני לא צעירה ואיך יהיה שהילד/ה קצת יגדלו ויחשבו שאני סבתא? מקווה שלא הלאתי אתכן בחששותי, אך מאוד אשמח לשמוע תגובות, ואם אני מתאימה לפורום זה? תודה רבה לכל המגיבות

 

[simonapelleg]

שאלת הריון וגיל

בוקר טוב לך, אני קוראת את שכתבת וחושבת שאני זו שכותבת את הדברים חוץ ממספר הילדים שציינת. את בני ילדתי בגיל 44. החששות והשאלות מלווים אותנו בכל הריון ובמיוחד בגיל מאוחר וזה טבעי. יש יתרון לגיל המבוגר והוא שאנו עושים בדיקות מוקדם מהרגיל ולכן אם יש חשש למשהו אז מגלים אותו בזמן. דבר נוסף ,אני בדעתך, גם לא חשבתי לעשות הפלה ולכן המחשבות שאימצתי לי היו חיוביות והקשבה לכל בדיקה שהציעו לי, (למרות שאני פחדתי מכל בדיקה כי אני פחדנית מרפאות מטבעי) ההריון היה הריון מתנה הן בהרגשה ובמראה כך שהגיל לא שיחק פה תפקיד. אם יש הריון , שיהיה בהצלחה ובשמחה כל תינוק מביא עימו את הברכה והשמחה לבית. סימונה פלג

 

[דינהלה1]

סימונה ברוכה הבאה לפורום שלנו../images/Emo140.gif

אני שמחה שהצטרפת אלינו. קיבלתי את המסר האחרון שלך ואני כעת בודקת את האפשרויות בנושא עליו דיברנו. לא ידעתי שאת שייכת לקהילת "ההורות מאוחרת"

 

[דינהלה1]

ברוכה הבאה../images/Emo140.gif

אני מאחלת לך שאכן ניקטלת להריון ואם לא שיהיה לך בהצלחה. כמה דברים מניסיוני האישי: לגבי גילו של בעלך אז קבלי צפירת הרגעה, בעלי מבוגר ממנו והילדים שלי ברוך השם יצאו בריאים. בעיני כל הריון היה מסע שסופו לא נודע עד הרגע האחרון. אני מאוד רציתי בילדים ולכן החלטתי שאני עושה כל מה שביכולתי על מנת להבטיח את שלומם. וזה כלל הרבה בדיקות גנטיות על פי המלצת הרופאים במחלקה הגנטית ובדיקת מי שפיר כמובן, סקירת מערכות, שמירת הריון, זריקות לשמירת ההריון וכו. היו לי את כל החששות שאת מתארת, לבסוף החלטתי שזה לא עסק שבגלל הפחד לא אלד יותר ולכן ידעתי שאני עושה את כל מה שאני יכולה ותלוי בי כדי להבטיח את שלום ילדיי ואף החלטתי עם בעלי שבמקרה הכי גרוע אם אחת הבדיקות לא תהיה בסדר אנחנו נישקול לבצע הפלה אם יש צורך. ידוע לי שיש מקרים של הפלה בחודשים מתקדמים כאשר יש חשש למום או בעיה רציני וזה לא תלוי בגיל האם . אבל מה האלטרנטיבה? לא להביא לעולם ילדים? לגבי גילך וההתמודדות עם ההורות בגילאים מבוגרים יותר לזה בדיוק נועד גם הפורום שלנו. כדי לעודד, לקבל תובנות להתייעץ וכו. אני חייבת לספר לך שהורות בגילאים שלנו היא לא יוצאת דופן כבעבר. יש הרבה מאוד הורים שאף מתכננים הורות מאוחרת משיקוליים אישיים או קריירה למשל. וגם כשקורה שאני מוצאת את עצמי האמא המבוגרת בסביבה מעולם לא חשתי בעיה עם זה, להפך...אז יש כאלה "קלפטע" ששואלים האם את האימא או הסבתא או המטפלת וכו...שישאלו...רובן מתביישות מעצמן אחרי שהן מקבלות את התשובה

יש יתרונות וחסרונות לכל סיטואציה בחיים ואני חושבת שהרבה זה תלוי בנקודת המבט של המתבונן, אם את ובעלך רוצים מאוד ילד ויש לכם את האפשרות תצרכו לדעת שהחשש הוא חלק מהתהליך והבחירה שלכם האם להתמודד או לא. מאחלת לך הרבה בהצלחה במה שלא תיבחרי. אני מזמינה אותך להצטרף אלינו לפורום ולהתרשם מההורות שלנו.

 

[שירספיר]

תודה רבה על תגובתכן

כיון שכתבתי לפני הרבה שעות, בינתיים הספקתי לחזור ולהכנס לשירשורים קודמים. נוכחתי לדעת, שהרבה כאן עברו חוויה דומה עם חששות דומים. אני מאוד אוהבת ילדים, וכל החיים ידעתי שיהיו לי לפחות 3, אך כמו שציינתי המהמורות בדרך הביאו אותי ללידת שני ילדים בהפרש גדול ועכשיו, כמה שרציתי עוד ילדים בשנים עברו, פתאום אני מרגישה עייפה וחוששת להכנס לזה שוב, לכן אמרתי שאם אני כבר בהריון אעשה את הכל להשאיר וכמובן אטפל בילד/ה כאם מסורה כמו בשניים הקיימים. אך אם אינני, אולי אחשוב לחזור לקחת אמצעי מניעה. מצטערת אם אני נשמעת לא הגיונית, אך זה נובע מהבלבול שאופף אותי לאחרונה. סתם, החלטתי לשפוך את ליבי וחששותיי מהאמהות המתקרבת או שלא ומהעתיד לבוא. בכל מקרה, אני יודעת כמה ציפיה יש לאמהות אשר מנסות חודשים ואף שנים להביא ילד. ולכן מאחלת לכולכן הצלחה והתעלמות מהסביבה, כי כשרוצים מאוד ילד זה שווה את המחיר של אמהות מאוחרת. אני הכרתי מספיק אמהות צעירות שהיו אמהות חסרות סבלנות והילדים גדלו ללא תשומת לב ואהבה. ולכן אני מעודדת את אילו שחוששות ואומרת לכן: לכו על זה, בהצלחה!

 

[דינהלה1]

אני לא חושבת שאת נישמעת לא הגיונית

להפך את נראת אדם שקול שבודק את צעדיו לפני קבלת החלטה או עשיית מעשה שישפיע על חייך וחיי משפחתך ובעיני זה מעשה אחראי ביותר.

 

[שירספיר]

שוב, תודה רבה לך על החיזוקים! ועוד שאלה

אני אכן בן אדם מאוד שקול, אך נמצאת בתקופה קצת יותר מבלבלת. מאמינה שבקרוב אדע את התשובות ואת המשך דרכי בהתאם. ולשאלתי, כיון שרק מחר מחרתיים צריכה לקבל, אבל קניתי בדיקה שמדויקת מאוד עוד לפני האיחור. הסקרנות הורגת אותי... האם כדאי לעשות מחר על הבוקר או שלא?

 

[דינהלה1]

תלוי בהוראות של הבדיקה הספציפית

עד כמה שזכור לי לכל בדיקה כתוב מה התקופה מאיחור הווסת שניתן לבצע כדי לקבל תוצאה אמינה. תקראי ותראי האם את חושבת שאת עומדת בקריטריונים של הבדיקה שאצלך...האמת שמאז הפעם האחרונה שעשיתי בדיקה ביתית כבר חלף זמן רב ואני כבר לא בעניינים...אצל הבכורה עשיתי בדיקה ביתית, אצל התאומים חיכיתי לתשובת המעבדה.

 

[simonapelleg]

בדיקה הריון

הי שירספיר, ידעתי שאני בהריון עם בתי ועשיתי בדיקה ביתית ויצאה שלילית.היה לי איחור די מכובד וידעתי כל כך שאני הרה והבדיקה היתה שלילית. אין ספק שהסקרנות " הורגת". מאז אני יודעת שבדיקת דם היא הכי אמינה. שיהיה בהצלחה עם כל החלטה או ציפיה. סימונה

 

[שירספיר]

המון תודה לשתיכן, אחליט עד מחר...איידע כאן

 

[שבי38]

יש המון בדיקות

שניתן לעשות בשלבים מוקדמים כמו סיסי שיליה שעושים עד השבוע ה-12 שמאפשרות לאבחן תיסמונות מסוימות גם תסמונת דאון. אני נכנסתי להריון שלישי בגיל 37 הבנים שלי היו 15 ו 11 ושחשבתי שאני עם טיטולים סיימתי ולא היה לי רצון להתחיל שוב.עשיתי את כל הבדיקות האפשריות והיום יש לי בובה בת 2 ותשע חודשים.

 

[שירספיר]

תודה לך

על העדכון. בינתיים דחיתי את הבדיקה, אולי אעשה מחר.. איזה כייף נסיכה אחרי שני בנים, בטח מטורפים עליה.