גברת חלומות
New member
שאלה מוסרית
לפני כשנה עבדתי חודש וחצי כקופרייטרית במשרד הפרסום קשר בראל ללא שכר, בטענה מצד הבוסית שלי שככה זה היום אם אני רוצה להכנס לעולם הפרסום. כשהתחלתי לעבוד במשרד היה חוסר בכח אדם מפני שאחת העובדות יצאה לחופשה, ואני עבדתי ללא הפסקה כ-10 שעות ביום. אבל כעבור שבועיים העובדת חזרה ולקחה על עצמה את רוב העבודה, כך שנותרתי די משועממת. וכעבור חודש נוסף פוטרתי מפני שלטענת הבוסית שלי בזמן השעמום הייתי צריכה לגזור פרסומות מעיתונים ולהעסיק את עצמי, ולא לחפש מה אפשר לעשות למען המשרד. כך שנותרתי ללא עבודה וללא משכורת, בלי ממש להבין למה הבוסית התכוונה ב"לגזור פרסומות". האם הסיפור שלי נראה לכם כמשהו מתקבל על הדעת? או שזאת חוצפה שאסור היה לי לעבור עלייה בשתיקה? אשמח לשמוע תגובות. אני
לפני כשנה עבדתי חודש וחצי כקופרייטרית במשרד הפרסום קשר בראל ללא שכר, בטענה מצד הבוסית שלי שככה זה היום אם אני רוצה להכנס לעולם הפרסום. כשהתחלתי לעבוד במשרד היה חוסר בכח אדם מפני שאחת העובדות יצאה לחופשה, ואני עבדתי ללא הפסקה כ-10 שעות ביום. אבל כעבור שבועיים העובדת חזרה ולקחה על עצמה את רוב העבודה, כך שנותרתי די משועממת. וכעבור חודש נוסף פוטרתי מפני שלטענת הבוסית שלי בזמן השעמום הייתי צריכה לגזור פרסומות מעיתונים ולהעסיק את עצמי, ולא לחפש מה אפשר לעשות למען המשרד. כך שנותרתי ללא עבודה וללא משכורת, בלי ממש להבין למה הבוסית התכוונה ב"לגזור פרסומות". האם הסיפור שלי נראה לכם כמשהו מתקבל על הדעת? או שזאת חוצפה שאסור היה לי לעבור עלייה בשתיקה? אשמח לשמוע תגובות. אני