שאלה מוסרית

[tweeg]

שאלה מוסרית../images/Emo190.gif

אתם בצבא,אתם ב ח',מישהו זורק לאמצע רימון אתם קופצים? כן?לא? למה?

 

[yaakii]

יעני קופצים על הרימון כך שלא יפגע באחרים?

קודם כל שנזכה ששאלות כאלו יישארו בגדר שאלות הפותטיות (/תאורטיות-מה ההבדל בין המילים?).. תשובה: אין לי מושג מה אני אעשה. אני ממש לא יכול להעמיד את עצמי במצב הזה. מה שאני חושב עכשיו שנכון לעשות-זה לקפוץ, כמובן וכך להציל את השאר. למה?-כי ממילא אני אמות, אז עדיף שבמוות שלי אציל את האחרים.

 

[One Drop]

ומה אם מישהו אחר יקפוץ במקומך?

מה אז? תשארו עם רגשות אשמה - למה אני לא עשיתי את זה או לא יודעת מה

 

[yaakii]

נכון. איך זה מקשה על דבריי?

 

[One Drop]

שיהיו רגשות אשמה או משהו דומה

אם נגיד חבר טוב שלך קופץ, אתה תתחיל לחשוב שאתה יכולת לקפוץ ובעצם הוא סתם מת או כל דבר אחר

 

[tweeg]

באמת,רגשי אשמה?

באמת יהיו לך רגשי אשמה של"למה לא מתתי במקומו?" אם כן זה אחד הדברים המוזרים ששמעתי

 

[tweeg]

אממ

היפוטזה-העלאת סיטואציה בלי קשר למציאות,יכול להיות כל דבר תאוריה-השערה שמבוססת על מציאות אתה קופץ?ואם מישהו אחר יקפוץ אם אתה לא? אם יש לך סיכוי יותר גבוה לשרוד אם אתה לא קופץ? השאלה האמיתית שלי היא: אם אתה קופץ אתה מציל את כל הכיתה שלך,אם לא יש לך סיכוי לא ידוע להינצל,או שמישהו יקפוץ במקומך מה אתה עושה?

 

[yaakii]

בהנחה שהדבר יקרה לי עכשיו

הייתי פועל על-פי הידע ההלכתי שיש ברשותי. התשובה, אם כן תתחלק לשתיים: בשעת מלחמה-אקפוץ על הרימון. שלא בשעת מלחמה-לא. בגלל שאני ממש לא בטוח מה באמת ההלכה, אני רוצה לברר את הנושא.

 

[tweeg]

בשעת מלחמה?מבצע קרבי?מחסום?

 

[yaakii]

כלומר? אתה שואל מה אני מחשיב כמצב מלחמה?

 

[tweeg]

לא

אני פשוט טוען שזה טיפשי להציל אנשים בגלל מצב מלחמה אם זה היה קורה בטעות בזמן אימון,לא היית מציל כי זה לא מלחמה? מה ההיגיון בזה?

 

[yaakii]

במלחמה יש את עניין ההקרב למען הכלל.

אני שוב אומר-אני לא משוכנע שזה יהיה הפסק ההלכתי. רק לפי הידע שיש לי כרגע.

 

[tweeg]

ובמחסום לא?

אם אתה מציל 10 אנשים במחסום,ו10 אנשים במלחמה אז במלחמה אתה תקפוץ ובמחסום לא? וואו ההיגיון שלך מעוות (גם אם זה לא בנוי על הלכה אמיתית,אבל אתה מקבל את זה כי אתה חושב שאולי יש כזאת) בעקרון אתה יכול להגיד שזריקת רימון היא פעולה מלחמתית או שאנחנו במלחמה כבר 10 שנים

 

[yaakii]

ההגיון האישי וההלכה מגיעים לסתירה לא פעם.

הנקודה היא שאת הדרך בה אני הייתה נוהג ביססתי על ההלכה (הידועה לי), ולכן גם לא שייך ההיגיון שלי. ובכל זאת אנסה להסביר: במלחמה יש את הפן שלך האחדות וההקרבה, שחשוב יותר מכל. חייל שיודע שחברו עומד לצידו בעת מלחמה יהיה בעל מורל גדול מאד.

 

[Dragonaut]

אינסטינקטיבית?

הייתי דופק את הריצה של החיים שלי.

 

[tweeg]

באמת?אני הייתי בועט בו

 

[Dragonaut]

ולקחת את הסיכון

שיתפוצץ לי בפנים? ברגעים כאלה אין אצלי רציונאל. הרפלקסים הראשונים של הגוף הם שיקבעו. ותכלס? בסיטואציה המסוימת הזאת, אם לכולם יהיו שכל- עד שהרימון יתפוצץ- לא תהיה נפש חיה במתחם, חוץ מאותו אחד שהחליט לחבק אותו.

 

[Dragonaut]

יהיה*, מה

 

[tweeg]

אתה יוע כמה זמן לוקח להסתובב ולהתחיל לרוץ?

צריך לעשות מחקר,מה האפשרויות הכי טובות שלי במקרה הזה

 

[yaakii]

אגב, שאלת את זה סתם, או בהשראה מהסיפור

עם רועי קליין?