אתה חוקר הרבה על מה לא בסדר כאן
אבל חוץ מלהפוך אותך לדובון לאלא בנושא נטיעת השורש
אתה לא אומר לעצמך אני פשוט אנסה קודם ואחר כך אחליט.
ומצד שני אני לא רואה אותה כמות פירוט של ידע ומחקר לגבי
איך זה במקומות ספציפיים אחרים עכשיו, ואני לא מדבר רק על
התמודדות בהצלחה עם מעבר וקליטה וקבלת מעמד במדינה אחרת.
אלא על איך זה לגור שם. ואם אתה חושב ש"להסתדר"
פה זה קשה ולכן שם זה קל, זאת פשוט גישה ילדותית.
ועוד דבר זה שלהסתדר וגם להשאיר כאן עניינים, חברים, משפחה
ולהיות מסוגל לעמוד בנסיעות כך שיאפשרו רווחה למשפחה,
זאת רווחה כלכלית במעמד שונה. זה הכל ענין של נקודת מבט.
אדם עוזב את אביו ואת אימו
כדי להקים משפחה, זאת ההצעה בתנ"ך אבל מה עם רווחת האישה?
מה עם רווחת המשפחה המורחבת? אתה אולי לבד כאן, אבל
אולי פעם בחצי שנה חודש בארץ יתן לך את שאר הזמן
איתה כשהיא הרבה יותר נינוחה ומתפקדת בקלילות בשביל כולם.
אז אתה ממשיך בילדותיות ומוסיף למה שאתה מחפש, שתהיה
עם משפחה מצומצמת כדי שיהיה יותר קל להתנתק...
כשתגיע לגשר יצוצו כל כך הרבה בעיות שלא תחשוב עליהן לפניכן,
אולי פשוט תשנה את איך שאתה מסתכל על התמודדות כאן
ובכלליות, וזה יקל על הכל. בית זאת הרגשה, וזה משהו
שאפשר לבנות בעצמך ומסביבך בכל אשר תפנה.